Page 341 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 341

‫נייןק רפס‪      ‬המכיר לכותה‪      ‬פרק כז ‪	319‬‬                                                                                  ‫	‬

‫ָּבּה ַעל ַהַּמ ִים ַהְּקרֹו ִבין ַל ַּיָּבָׁשה‪ְ ,‬וֹלא ָמ ַכר ֶאת ַהּדּו ִגית‪ְ ,‬ו ִהיא א‪ֶ   2‬את ַהִּבִּצית‪ֶ ...‬את ַהּדּו ִגית – שאף‬
‫על פי שהן על הספינה‪ ,‬ניתן להשיט‬
‫אותה בלעדיהן‪ ,‬ולכן אינן כלולות‬                         ‫ַה ְּס ִפי ָנה ַהְּק ַטָּנה ֶׁשָּצ ִדין ָּבּה ַהַּמָּל ִחים ֶאת ַה ָּד ִגים‪ְ ,‬וֹלא ָמ ַכר‬
‫במכירה‪ָ .‬ה ֲע ָב ִדים ָהעֹוִׂשין ָּב ֶהן –‬             ‫ֶאת ָה ֲע ָב ִדים ָהעֹוִׂשין ָּב ֶהן‪ְ ,‬וֹלא ֶאת ַהַּמְרצּו ִפין‪ְ ,‬וֹלא ֶאת‬
‫המלחים העובדים בספינה‪ַ .‬מ ְרצּו ִפין‬                   ‫ַה ְּסחֹוָרה ֶׁשְּבתֹו ָכּה‪ּ .‬ו ִב ְז ַמן ֶׁש ָא ַמר לֹו ' ִהיא ְו ָכל ַמה ׁ ֶּשְּבתֹו ָכּה'‬

                   ‫– שקים לאחסון‪.‬‬                                                          ‫– ֲהֵרי ֻּכָּלן ְמכּוִרין‪.‬‬

‫ב   ָקרֹון – עגלה‪ַ .‬הְּפָרדֹות – הבהמות‬                                                                        ‫הנכלל במכירת בקר‬

‫המושכות את הקרון‪ ,‬שהן כלאיים של‬                        ‫ב   ַהּמֹו ֵכר ֶאת ַה ָּקרֹון – ֹלא ָמ ַכר ֶאת ַהְּפָרדֹות ִּב ְז ַמן ֶׁש ֵאי ָנן‬
‫חמור עם סוס‪ֹ .‬לא ָמ ַכר ֶאת ַה ָּקרֹון – אף‬
‫אם הפרדות קשורות לקרון‪ ,‬מפני שהן‬                       ‫ְקׁשּורֹות ִעּמֹו‪ָ .‬מ ַכר ֶאת ַהְּפָרדֹות – ֹלא ָמ ַכר ֶאת ַה ָּקרֹון‪.‬‬

‫משמשות גם לצרכים אחרים‪ֶ .‬צ ֶמד –‬                       ‫ָמ ַכר ֶאת ַהֶּצ ֶמד – ֹלא ָמ ַכר ֶאת ַהָּב ָקר‪ָ .‬מ ַכר ֶאת ַהָּב ָקר –‬
‫עול שנותנים על עורפן של שתי בהמות‬                      ‫ֹלא ָמ ַכר ֶאת ַהֶּצ ֶמד‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ְּב ָמקֹום ֶׁשּקֹוִרין ִמ ְק ָצ ָתם ַלֶּצ ֶמד‬
 ‫יחד ומחברים אליו עגלה או מחרשה‪.‬‬
                                                                                                      ‫'ָּב ָקר'‪.‬‬
‫ג   ָה ֲע ָג ָלה – העגלה עם הבהמות‬
                                                       ‫ג   ַהּמֹו ֵכר ֶאת ָה ֹעל – ָמ ַכר ֶאת ַהָּפָרה‪ָ .‬מ ַכר ֶאת ַהָּפָרה – ֹלא‬
‫הקשורות אליה (מרהמ"ח)‪ֵ .‬אין ַה ָּד ִמים‬
‫ְר ָא ָיה – התשלום אינו ראייה על תכולת‬                 ‫ָמ ַכר ֶאת ָה ֹעל‪ָ .‬מ ַכר ֶאת ָה ֲע ָג ָלה – ָמ ַכר ֶאת ַהָּב ָקר‪ָ .‬מ ַכר ֶאת‬
‫הדבר הנקנה‪ ,‬ותשלום גבוה אינו ראייה‬                     ‫ַהָּב ָקר – ֹלא ָמ ַכר ֶאת ָה ֲע ָג ָלה‪ְ .‬ו ֵאין ַה ָּד ִמים ְר ָא ָיה ְּב ָכל ֵאּלּו‬
‫שהקנייה כוללת דברים נוספים‪ .‬מה‬
                                                       ‫ַה ְּד ָבִרים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן‪.‬‬
‫שקובע הוא רק הלשון המפורשת בין‬

‫הצדדים‪ .‬ראה להלן ה הרחבה ונימוק‪.‬‬                                                                              ‫הנכלל במכירת חמור‬

‫ד   ַמְר ַּד ַעת – ֶל ֶבד עבה הניתן על גב‬              ‫ד  ְו ֵכן ַהּמֹו ֵכר ֶאת ַה ֲחמֹור – ָמ ַכר ֶאת ַהַּמְר ַּד ַעת ְו ֶאת ָה ֻאָּכף‪,‬‬

‫החמור תחת האוכף (פה"מ כלאיים ט‪,‬ד)‪.‬‬                     ‫ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאי ָנן ָע ָליו‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ָמ ַכר ֶאת ַהׂ ַּשק ְוֹלא ֶאת‬
‫ֻאָּכף – מושב לרכוב על גב החמור‬
‫(פה"מ ב"ב ה‪,‬ב)‪ַ .‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאי ָנן ָע ָליו‬       ‫ִמְרֶּכ ֶבת ַהָּנִׁשים‪ֲ ,‬א ִפּלּו ָהיּו ָע ָליו ִּבְׁש ַעת ַהִּמ ְמָּכר‪   .‬ה  ְו ֵאין‬

‫– מפני שהרכיבה היא עיקר עבודת‬                          ‫ַה ָּד ִמים ְר ָא ָיה; ֶׁש ִאם ָט ָעה ִּב ְכ ֵדי ֶׁש ַה ַּד ַעת נֹו ָטה – ֵיׁש לֹו הֹו ָנ ָיה‬
‫החמור‪ ,‬והמרדעת והאוכף הם כלי‬                           ‫אֹו ִּבּטּול ֶמ ָּקח ְּכ ִדין ָּכל מֹו ֵכר ְולֹו ֵק ַח; ְו ִאם ָט ָעה ִּב ְכ ֵדי ֶׁש ֵאין‬
‫הרכיבה (המאירי ב"ב עח‪,‬א)‪ַ .‬הׂ ַּשק – בד‬                ‫ַה ַּד ַעת נֹו ָטה – ֹלא ָּב ַטל ַהֶּמ ָּקח‪ֶׁ ,‬שּזֹו ַמ ָּת ָנה ָנ ַתן לֹו‪ְ ,‬ו ֵאין לֹו‬
‫עבה שנותנים על הבהמה כדי להניח בו‬

‫ֶאָּלא ַה ֲחמֹור ְּבֹלא ַׂשִּקים‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה – ֵאין ְמ ִבי ִאין משא‪ִ .‬מְרֶּכ ֶבת ַהָּנִׁשים – כיסא המונח‬
‫על גב החמור שנשים יושבות עליו‬
‫כשרגליהן משולשלות מצדו האחד של‬                         ‫ּבֹו ְר ָא ָיה ִמן ַה ָּד ִמים‪.‬‬

‫החמור מטעמי צניעות‪ .‬ומאחר שהכיסא‬                       ‫הנכלל במכירת שפחה‬

‫הזה אינו משמש לרכיבה המקובלת‬                           ‫ו   ַהּמֹו ֵכר ֶאת ַהׁ ִּש ְפ ָחה – ָמ ַכר ֵּכ ִלים ֶׁש ָע ֶלי ָה‪ֲ ,‬א ִפּלּו ֵהן ֵמ ָאה‪.‬‬
‫על החמור‪ ,‬אינו כלול במכירה (שם)‪.‬‬
                                                       ‫ֲא ָבל ֹלא ָמ ַכר ֹלא ֶאת ַהׁ ֵּשיִרים ְוֹלא ֶאת ַהְּנ ָז ִמים ְוֹלא ֶאת‬
‫ה   ִאם ָט ָעה ִּב ְכ ֵדי ֶׁש ַה ַּד ַעת נֹו ָטה – אם‬  ‫ַהַּטָּבעֹות ְוֹלא ֶאת ַה ַּק ְט ָליֹות ֶׁשְּב ַצָּואָרּה‪ְ .‬ו ִאם ָא ַמר לֹו 'ִׁש ְפ ָחה‬

‫יש הפרש קטן בין שווי המוצר הנקנה‬
‫ְו ָכל ַמה ׁ ֶּש ָע ֶלי ָה ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש ָע ֶלי ָה ֵּכ ִלים לבין מה ששילם עליו‪ֵ .‬יׁש לֹו הֹו ָנ ָיה אֹו‬
‫ִּבּטּול ֶמ ָּקח – עד הפרש של שישית‬
‫משווי המוצר – מכירתו מתקיימת‪.‬‬                          ‫ֶׁשְּל ֵמ ָאה ָמ ֶנה‪ֲ ,‬הֵרי ֻּכָּלן ְמכּוִרין‪.‬‬

‫בשישית בדיוק – המכירה תקפה והמוכר מחזיר את ההפרש‪ .‬יותר משישית – המכירה בטלה (לדיני אונאה‪ ,‬ראה פרק יב)‪.‬‬

‫ָט ָעה ִּב ְכ ֵדי ֶׁש ֵאין ַה ַּד ַעת נֹו ָטה – בהפרש גדול מאוד‪ ,‬המכירה תקפה‪ ,‬ויתר מה ששילם אינו בגדר טעות אלא בגדר‬

                                                       ‫מתנה שנתן לו (פה"מ ב"ב ה‪,‬א; לעיל טו‪,‬א)‪.‬‬

‫ו   ַהּמֹו ֵכר ֶאת ַהׁ ִּש ְפ ָחה – כולל את בגדיה אך לא את קישוטיה‪ֵּ .‬כ ִלים – בגדים‪ַ .‬הׁ ֵּשי ִרים – הצמידים (ת"א בראשית כד‪,‬כב)‪.‬‬

‫ַהְּנ ָז ִמים – תכשיט לאף או לאוזן‪ַ .‬ק ְט ָלה – ענק‪ ,‬שרשרת לצוואר שמשחילים בה גרגרי זהב (פה"מ שבת ו‪,‬א)‪ָ .‬מ ֶנה – מאה‬

                                                       ‫דינר‪.‬‬
   336   337   338   339   340   341   342   343   344   345   346