Page 336 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 336
נייןק רפס המכיר לכותה פרק כה 314
ג ִל ְקנֹות לֹו ֶּד ֶרְך – שטח שדרכו דרך הגישה לחלקי הבית
ג ְו ָצִריְך ַהּמֹו ֵכר ִל ְקנֹות לֹו ֶּדֶרְך ִמן ַהּלֹו ֵק ַח ְּכ ֵדי ְל ִהָּכ ֵנס ְלבֹור יוכל להכנס לבור או לדותְּ .ב ַע ִין ָי ָפה
– בנדיבותֵ .אינֹו ָצִריְך ִל ְקנֹות לֹו ֶּדֶרְך
ֶזה אֹו ּדּות ֶׁשׁ ִּש ֵּיר; ֶׁשָּכל ַהּמֹו ֵכרְּ ,ב ַע ִין ָי ָפה מֹו ֵכרְ .ו ִאם ָא ַמר לֹו – הזכרתם נעשתה כדי להדגיש שהוא
' ָמ ַכְר ִּתי ְלָך ַהַּב ִית חּוץ ִמן ַהּבֹור' אֹו ' ַהּדּות' – ֵאינֹו ָצִריְך ִל ְקנֹות שומר לעצמו את דרכי הגישה אליהם
לֹו ֶּדֶרְךְ .ו ֵכן ַהּמֹו ֵכרּבֹוראֹוּדּותִּב ְל ַבד– ֵאין ַהּלֹו ֵק ַח ָצִריְך ִל ְקנֹות (המאירי ב"ב סא,א)ַ .הּמֹו ֵכר ּבֹור אֹו ּדּות
לֹו ֶּדֶרְךֶ ,אָּלא ִנ ְכ ָנס ְּבתֹוְך ֵּביתֹו ֶׁשַּלּמֹו ֵכר ַעד ַהּבֹורּ ,ו ְמ ַמֵּלא. ִּב ְל ַבד – מכר לו את הדרך עם הבור,
משום שהוא מוכר בעין יפה.
ד ְׁש ֵני ָּב ִּתים ֶזה ִל ְפ ִנים ִמ ֶּזהָ :מ ַכר ְׁש ֵני ֶהם ִלְׁש ַנ ִים אֹו ָנ ַתן ד ָמ ַכר ְׁש ֵני ֶהם – בבת אחתָ .נ ַתן
ְׁש ֵני ֶהם ִלְׁש ַנ ִים – ֵאין ָל ֶהן ֶּדֶרְך ֶזה ַעל ֶזהְ ,ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ִאם – במתנהֵ .אין ָל ֶהן ֶּדֶרְך ֶזה ַעל ֶזה
ָנ ַתן ַה ִחיצֹון ּו ָמ ַכר ַהְּפ ִני ִמי; ֲא ָבל ִאם ָמ ַכר ֶאת ַה ִחיצֹון ְו ָנ ַתן ֶאת – שניהם במעמד שווה ,מפני שנתן
לשניהם בלא להעדיף איש מהם ,ולכן
אין אחד מהם יכול לדרוש גישה לרכושו ַהְּפ ִני ִמי – ֵיׁש לֹו ֶּד ֶרְך; ֶׁשָּכל ַהּנֹו ֵתן – ְּב ַע ִין ָי ָפה נֹו ֵתןָ ,י ֵתר ִמן
על חשבון חברוַ .הּנֹו ֵתן ְּב ַע ִין ָי ָפה נֹו ֵתן
ַהּמֹו ֵכר. ָי ֵתר ִמן ַהּמֹו ֵכר – נדיבותו של הנותן
בלא תמורה גדולה מנדיבות המוכר .חפצי הבית הנכללים במכירה
ה ַהּמֹו ֵכר ֶאת ַהַּב ִית – ָמ ַכר ֶאת ַה ַּתּנּורְ ,ו ֶאת ַהִּכיַר ִיםְ ,ו ֶאת לכן מניחים שנתן לדייר הפנימי גם את
הדרך על חשבון הדייר החיצון.
ַמ ְלְּבנֹות ַהְּפ ָת ִחים ַהְּמ ֻחָּבִרים ַּבִּטיטְ ,ו ֶאת ַה ֶּד ֶלתְ ,ו ֶאת ַהֶּנ ֶגר,
ְו ֶאת ַהַּמ ְנעּולֲ ,א ָבל ֹלא ֶאת ַהַּמ ְפ ֵּת ַחּ .ו ָמ ַכר ֶאת ַהַּמ ְכ ֶּתֶׁשת ה ַהּמֹו ֵכר ֶאת ַהַּב ִית – הכלל :מכר אתו
ַהְּקבּו ָעהֲ ,א ָבל ֹלא ֶאת ַהִּמַּט ְל ֶט ֶלתּ .ו ָמ ַכר ֶאת ָה ִא ְצ ְטרֹו ִביל,
את כל כליו הקבועים במקומם אבל
לא את המיטלטלים (רשב"ם ב"ב סה,א).
ֲא ָבל ֹלא ֶאת ַהְּכ ִלי ֶׁש ַה ֶּק ַמח יֹוֵרד ְלתֹוכֹוֶׁ ,שהּוא ְּכמֹו ְק ִפי ָפה ַמ ְלְּבנֹות ַהְּפ ָת ִחים – המשקוף והמזוזות
ֶׁשְּל ֵעץְ .וֹלא ָמ ַכר ֶאת ַמ ְלְּבנֹות ַּכְר ֵעי ַהִּמָּטה ְוֹלא ֶאת ַמ ְלְּבנֹות המחוברים לקיר ,שהדלת נסגרת עליהם.
ַה ַחּלֹונֹותַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ְמ ֻחָּבִרין ַּבִּטיטִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן ְלנֹואי. ַהְּמ ֻחָּבִרים ַּבִּטיט – דווקא בטיט .אבל
אם הם מחוברים ביתדות העשויות
להתפרק בקלות ,יש ספק אם קנה אותן ּו ִב ְז ַמן ֶׁש ָא ַמר לֹו 'הּוא ְו ָכל ַמה ׁ ֶּשְּבתֹוכֹו' – ֲה ֵרי ֻּכָּלן ְמכּו ִרין.
אם לאו .לכן ,אם תפס – אין מוציאים
מידו (בבלי ב"ב סט,א)ֶ .נ ֶגר – מנעול ,והוא הנכלל במכירת חצר
המוט שמניחים לרוחב הדלת כדי לסגור ו ַהּמֹו ֵכר ֶאת ֶה ָח ֵצר – ָמ ַכר ּבֹורֹות ִׁשי ִחין ּו ְמ ָערֹות ֶׁשְּבתֹו ָכּה,
אותה (פה"מ עירובין י,י)ֹ .לא ֶאת ַהַּמ ְפ ֵּת ַח
ְו ָכל ַהָּב ִּתים ַה ִחיצֹו ִנים ְו ַהְּפ ִני ִמ ִּיים ּו ָב ִּתים ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהן ַהחֹול – משום שאינו מחובר לדלת ,והקונה
ְו ַה ֲח ֻניֹות ַהְּפתּוחֹות ְלתֹו ָכּה; ֲא ָבל ֶׁש ֵאי ָנן ְּפתּוחֹות ָלּה – ֵאין צריך לקנות אותוַ .הַּמ ְכ ֶּתֶׁשת ַהְּקבּו ָעה
– בקרקעִ .א ְצ ְטרֹו ִביל – עץ שמעמידים ִנ ְמָּכרֹות ִעָּמּהָ .היּו ְּפתּוחֹות ְל ָכאן ּו ְל ָכאןִ :אם רֹב ַּתְׁש ִמיָׁשן
עליו את הרחיים לטחינה (פה"מ ב"ב ד,ג).
ְלתֹו ָכּה – ִנ ְמָּכרֹות ִעָּמּה; ְו ִאם ָלאו – ֵאין ִנ ְמָּכרֹות ִעָּמּהְ .וֹלא ְּכמֹו ְק ִפי ָפה – כמין סל ש"עושין אותו
ָמ ַכר ֶאת ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ֶׁשְּבתֹו ָכּה; ּו ִב ְז ַמן ֶׁש ָא ַמר ' ִהיא ְו ָכל ַמה סביב הרחיים ,כדי שלא יתפזר כלום מן
הדבר הנטחן" (פה"מ שם)ַ .מ ְלְּבנֹות ַּכְר ֵעי ׁ ֶּשְּבתֹו ָכּה' – ֲה ֵרי ֻּכָּלן ְמכּו ִריןּ .ו ֵבין ָּכְך ּו ֵבין ָּכְך ֹלא ָמ ַכר ֶאת
ַהִּמָּטה – המסגרות המרובעות של
ַהֶּמְר ָחץ ְוֹלא ֶאת ֵּבית ַהַּבד ֶׁשְּבתֹו ָכּה. המיטה ,כשאינן מיטלטלותַ .מ ְלְּבנֹות
ַה ַחּלֹונֹות – מסגרות החלונות ,אף אם הן מחוברות ,שמפני שהן עשויות לנוי ,אינן נחשבות חלק מן הבניין.
ו ּבֹורֹות ִׁשי ִחין ּו ְמ ָערֹות – חפירות עגולות או מאורכות או מקּורות ,שנעשו בדרך כלל לאגירת מים .ושלא כבמוכר בית,
שהבור והדות אינם חלק מן הבית (כלעיל ב) ,כאן הם חלק מן החצר (ר"י מיגאש ב"ב סז,א)ַ .הָּב ִּתים ַה ִחיצֹו ִנים – שפתחיהם
פונים אל החצרְ .ו ַהְּפ ִני ִמ ִּיים – הבתים הפנימיים ,שפתחיהם פונים אל הבתים החיצונייםּ .ו ָב ִּתים ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהן ַהחֹול – בית
שיש בו חול המיועד לעשיית זכוכית (שם)ֶ .את ַהֶּמְר ָחץ ְו ֶאת ֵּבית ַהַּבד – משום שבחצר רגילה אין מרחץ ולא בית בד,
ולפיכך הם אינם חלק מן החצר (שם).

