Page 336 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 336

‫נייןק רפס‪      ‬המכיר לכותה‪      ‬פרק כה	‬                                                      ‫‪	314‬‬

‫ג   ִל ְקנֹות לֹו ֶּד ֶרְך – שטח שדרכו דרך הגישה לחלקי הבית‬

‫ג  ְו ָצִריְך ַהּמֹו ֵכר ִל ְקנֹות לֹו ֶּדֶרְך ִמן ַהּלֹו ֵק ַח ְּכ ֵדי ְל ִהָּכ ֵנס ְלבֹור‬    ‫יוכל להכנס לבור או לדות‪ְּ .‬ב ַע ִין ָי ָפה‬
                                                                                               ‫– בנדיבות‪ֵ .‬אינֹו ָצִריְך ִל ְקנֹות לֹו ֶּדֶרְך‬
‫ֶזה אֹו ּדּות ֶׁשׁ ִּש ֵּיר; ֶׁשָּכל ַהּמֹו ֵכר‪ְּ ,‬ב ַע ִין ָי ָפה מֹו ֵכר‪ְ .‬ו ִאם ָא ַמר לֹו‬  ‫– הזכרתם נעשתה כדי להדגיש שהוא‬
‫' ָמ ַכְר ִּתי ְלָך ַהַּב ִית חּוץ ִמן ַהּבֹור' אֹו ' ַהּדּות' – ֵאינֹו ָצִריְך ִל ְקנֹות‬      ‫שומר לעצמו את דרכי הגישה אליהם‬

‫לֹו ֶּדֶרְך‪ְ .‬ו ֵכן ַהּמֹו ֵכרּבֹוראֹוּדּותִּב ְל ַבד– ֵאין ַהּלֹו ֵק ַח ָצִריְך ִל ְקנֹות‬     ‫(המאירי ב"ב סא‪,‬א)‪ַ .‬הּמֹו ֵכר ּבֹור אֹו ּדּות‬
    ‫לֹו ֶּדֶרְך‪ֶ ,‬אָּלא ִנ ְכ ָנס ְּבתֹוְך ֵּביתֹו ֶׁשַּלּמֹו ֵכר ַעד ַהּבֹור‪ּ ,‬ו ְמ ַמֵּלא‪.‬‬   ‫ִּב ְל ַבד – מכר לו את הדרך עם הבור‪,‬‬

                                                                                                        ‫משום שהוא מוכר בעין יפה‪.‬‬

‫ד  ְׁש ֵני ָּב ִּתים ֶזה ִל ְפ ִנים ִמ ֶּזה‪ָ :‬מ ַכר ְׁש ֵני ֶהם ִלְׁש ַנ ִים אֹו ָנ ַתן‬        ‫ד   ָמ ַכר ְׁש ֵני ֶהם – בבת אחת‪ָ .‬נ ַתן‬

‫ְׁש ֵני ֶהם ִלְׁש ַנ ִים – ֵאין ָל ֶהן ֶּדֶרְך ֶזה ַעל ֶזה‪ְ ,‬ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ִאם‬        ‫– במתנה‪ֵ .‬אין ָל ֶהן ֶּדֶרְך ֶזה ַעל ֶזה‬
‫ָנ ַתן ַה ִחיצֹון ּו ָמ ַכר ַהְּפ ִני ִמי; ֲא ָבל ִאם ָמ ַכר ֶאת ַה ִחיצֹון ְו ָנ ַתן ֶאת‬      ‫– שניהם במעמד שווה‪ ,‬מפני שנתן‬
                                                                                               ‫לשניהם בלא להעדיף איש מהם‪ ,‬ולכן‬
‫אין אחד מהם יכול לדרוש גישה לרכושו ַהְּפ ִני ִמי – ֵיׁש לֹו ֶּד ֶרְך; ֶׁשָּכל ַהּנֹו ֵתן – ְּב ַע ִין ָי ָפה נֹו ֵתן‪ָ ,‬י ֵתר ִמן‬
                                                                                               ‫על חשבון חברו‪ַ .‬הּנֹו ֵתן ְּב ַע ִין ָי ָפה נֹו ֵתן‬
‫ַהּמֹו ֵכר‪.‬‬                                                                                    ‫ָי ֵתר ִמן ַהּמֹו ֵכר – נדיבותו של הנותן‬

‫בלא תמורה גדולה מנדיבות המוכר‪ .‬חפצי הבית הנכללים במכירה‬

‫ה   ַהּמֹו ֵכר ֶאת ַהַּב ִית – ָמ ַכר ֶאת ַה ַּתּנּור‪ְ ,‬ו ֶאת ַהִּכיַר ִים‪ְ ,‬ו ֶאת‬             ‫לכן מניחים שנתן לדייר הפנימי גם את‬
                                                                                                     ‫הדרך על חשבון הדייר החיצון‪.‬‬
‫ַמ ְלְּבנֹות ַהְּפ ָת ִחים ַהְּמ ֻחָּבִרים ַּבִּטיט‪ְ ,‬ו ֶאת ַה ֶּד ֶלת‪ְ ,‬ו ֶאת ַהֶּנ ֶגר‪,‬‬
‫ְו ֶאת ַהַּמ ְנעּול‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ֶאת ַהַּמ ְפ ֵּת ַח‪ּ .‬ו ָמ ַכר ֶאת ַהַּמ ְכ ֶּתֶׁשת‬            ‫ה   ַהּמֹו ֵכר ֶאת ַהַּב ִית – הכלל‪ :‬מכר אתו‬
‫ַהְּקבּו ָעה‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ֶאת ַהִּמַּט ְל ֶט ֶלת‪ּ .‬ו ָמ ַכר ֶאת ָה ִא ְצ ְטרֹו ִביל‪,‬‬
                                                                                               ‫את כל כליו הקבועים במקומם אבל‬
                                                                                               ‫לא את המיטלטלים (רשב"ם ב"ב סה‪,‬א)‪.‬‬

‫ֲא ָבל ֹלא ֶאת ַהְּכ ִלי ֶׁש ַה ֶּק ַמח יֹוֵרד ְלתֹוכֹו‪ֶׁ ,‬שהּוא ְּכמֹו ְק ִפי ָפה‬             ‫ַמ ְלְּבנֹות ַהְּפ ָת ִחים – המשקוף והמזוזות‬
‫ֶׁשְּל ֵעץ‪ְ .‬וֹלא ָמ ַכר ֶאת ַמ ְלְּבנֹות ַּכְר ֵעי ַהִּמָּטה ְוֹלא ֶאת ַמ ְלְּבנֹות‬           ‫המחוברים לקיר‪ ,‬שהדלת נסגרת עליהם‪.‬‬
‫ַה ַחּלֹונֹות‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ְמ ֻחָּבִרין ַּבִּטיט‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן ְלנֹואי‪.‬‬          ‫ַהְּמ ֻחָּבִרים ַּבִּטיט – דווקא בטיט‪ .‬אבל‬
                                                                                               ‫אם הם מחוברים ביתדות העשויות‬

‫להתפרק בקלות‪ ,‬יש ספק אם קנה אותן ּו ִב ְז ַמן ֶׁש ָא ַמר לֹו 'הּוא ְו ָכל ַמה ׁ ֶּשְּבתֹוכֹו' – ֲה ֵרי ֻּכָּלן ְמכּו ִרין‪.‬‬

                                                                      ‫אם לאו‪ .‬לכן‪ ,‬אם תפס – אין מוציאים‬
                                              ‫מידו (בבלי ב"ב סט‪,‬א)‪ֶ .‬נ ֶגר – מנעול‪ ,‬והוא הנכלל במכירת חצר‬

‫המוט שמניחים לרוחב הדלת כדי לסגור ו   ַהּמֹו ֵכר ֶאת ֶה ָח ֵצר – ָמ ַכר ּבֹורֹות ִׁשי ִחין ּו ְמ ָערֹות ֶׁשְּבתֹו ָכּה‪,‬‬
                                                                                               ‫אותה (פה"מ עירובין י‪,‬י)‪ֹ .‬לא ֶאת ַהַּמ ְפ ֵּת ַח‬
‫ְו ָכל ַהָּב ִּתים ַה ִחיצֹו ִנים ְו ַהְּפ ִני ִמ ִּיים ּו ָב ִּתים ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהן ַהחֹול‬   ‫– משום שאינו מחובר לדלת‪ ,‬והקונה‬
‫ְו ַה ֲח ֻניֹות ַהְּפתּוחֹות ְלתֹו ָכּה; ֲא ָבל ֶׁש ֵאי ָנן ְּפתּוחֹות ָלּה – ֵאין‬             ‫צריך לקנות אותו‪ַ .‬הַּמ ְכ ֶּתֶׁשת ַהְּקבּו ָעה‬

‫– בקרקע‪ִ .‬א ְצ ְטרֹו ִביל – עץ שמעמידים ִנ ְמָּכרֹות ִעָּמּה‪ָ .‬היּו ְּפתּוחֹות ְל ָכאן ּו ְל ָכאן‪ִ :‬אם רֹב ַּתְׁש ִמיָׁשן‬
                                                                                               ‫עליו את הרחיים לטחינה (פה"מ ב"ב ד‪,‬ג)‪.‬‬
‫ְלתֹו ָכּה – ִנ ְמָּכרֹות ִעָּמּה; ְו ִאם ָלאו – ֵאין ִנ ְמָּכרֹות ִעָּמּה‪ְ .‬וֹלא‬              ‫ְּכמֹו ְק ִפי ָפה – כמין סל ש"עושין אותו‬
‫ָמ ַכר ֶאת ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ֶׁשְּבתֹו ָכּה; ּו ִב ְז ַמן ֶׁש ָא ַמר ' ִהיא ְו ָכל ַמה‬       ‫סביב הרחיים‪ ,‬כדי שלא יתפזר כלום מן‬

‫הדבר הנטחן" (פה"מ שם)‪ַ .‬מ ְלְּבנֹות ַּכְר ֵעי ׁ ֶּשְּבתֹו ָכּה' – ֲה ֵרי ֻּכָּלן ְמכּו ִרין‪ּ .‬ו ֵבין ָּכְך ּו ֵבין ָּכְך ֹלא ָמ ַכר ֶאת‬
                                                                                               ‫ַהִּמָּטה – המסגרות המרובעות של‬
‫ַהֶּמְר ָחץ ְוֹלא ֶאת ֵּבית ַהַּבד ֶׁשְּבתֹו ָכּה‪.‬‬                                             ‫המיטה‪ ,‬כשאינן מיטלטלות‪ַ .‬מ ְלְּבנֹות‬

‫ַה ַחּלֹונֹות – מסגרות החלונות‪ ,‬אף אם הן מחוברות‪ ,‬שמפני שהן עשויות לנוי‪ ,‬אינן נחשבות חלק מן הבניין‪.‬‬

‫ו  ּבֹורֹות ִׁשי ִחין ּו ְמ ָערֹות – חפירות עגולות או מאורכות או מקּורות‪ ,‬שנעשו בדרך כלל לאגירת מים‪ .‬ושלא כבמוכר בית‪,‬‬

‫שהבור והדות אינם חלק מן הבית (כלעיל ב)‪ ,‬כאן הם חלק מן החצר (ר"י מיגאש ב"ב סז‪,‬א)‪ַ .‬הָּב ִּתים ַה ִחיצֹו ִנים – שפתחיהם‬

‫פונים אל החצר‪ְ .‬ו ַהְּפ ִני ִמ ִּיים – הבתים הפנימיים‪ ,‬שפתחיהם פונים אל הבתים החיצוניים‪ּ .‬ו ָב ִּתים ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהן ַהחֹול – בית‬

‫שיש בו חול המיועד לעשיית זכוכית (שם)‪ֶ .‬את ַהֶּמְר ָחץ ְו ֶאת ֵּבית ַהַּבד – משום שבחצר רגילה אין מרחץ ולא בית בד‪,‬‬

                                                                                               ‫ולפיכך הם אינם חלק מן החצר (שם)‪.‬‬
   331   332   333   334   335   336   337   338   339   340   341