Page 228 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 228

‫זקיםנ רפס‪      ‬שפנ תושמיר חצור תהלכו‪      ‬פרק ה‪-‬ו	‬                                                                  ‫‪2	 06‬‬

                                                              ‫קליטת המזבח‬                              ‫יב   ַהִּמ ְזֵּב ַח קֹו ֵלט – מגן על הרוצח‬

‫יב   ַהִּמ ְזֵּב ַח קֹו ֵלט‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֶנ ֱא ַמר ַּבהֹוֵרג ְּב ָזדֹון " ֵמ ִעם ִמ ְזְּב ִחי‬            ‫בשגגה כעיר מקלט‪ֶׁ .‬ש ֲהֵרי ֶנ ֱא ַמר ַּבהֹוֵרג‬
                                                                                                       ‫ְּב ָזדֹון – "ְו ִכי ָי ִזד ִאיׁש ַעל ֵר ֵעהּו ְל ָהְרגֹו‬
‫ִּת ָּק ֶחּנּו ָלמּות" (שמות כא‪,‬יד) – ִמְּכ ַלל ֶׁש ַההֹו ֵרג ִּבְׁש ָג ָגה ֵאינֹו ֶנ ֱה ָרג‬           ‫ְב ָעְר ָמה [=במרמה ובתחבולות]‪ֵ ,‬מ ִעם‬
‫ַּבִּמ ְזֵּב ַח‪ְ .‬ל ִפי ָכְך ַההֹוֵרג ִּבְׁש ָג ָגה ּו ְק ָלטֹו ִמ ְזֵּב ַח‪ַ ,‬ו ֲהָרגֹו ָׁשם ּגֹו ֵאל‬
                                                                                                                     ‫ִמ ְזְּב ִחי ִּת ָּק ֶחּנּו ָלמּות"‪.‬‬
  ‫ַה ָּדם – ֲהֵרי ֶזה ֶנ ֱהָרג ָע ָליו‪ְּ ,‬כ ִמי ֶׁש ֲהָרגֹו ְּבתֹוְך ִעיר ִמ ְק ָלטֹו‪.‬‬
                                                                                                       ‫יג  ֵּבית ָהעֹו ָל ִמים – בית המקדש‬
‫יג   ֵאין קֹו ֵלט ֶאָּלא ַּגּגֹו ֶׁשְּל ִמ ְזַּבח ֵּבית ָהעֹו ָל ִמים ִּב ְל ַבד‪,‬‬
                                                                                                       ‫שבירושלים‪ ,‬ולא שני המשכנות הזמניים‬
‫ְו ֵאינֹו קֹו ֵלט ֶאָּלא ּכֹ ֵהן ַו ֲעבֹו ָדה ְּב ָידֹו‪ֲ .‬א ָבל ָזר‪ ,‬אֹו ּכֹ ֵהן ֶׁש ֵאינֹו‬            ‫שהיו בשילה ובגבעון (בית הבחירה א‪,‬ב)‪.‬‬
‫עֹו ֵבד ְּבָׁש ָעה ֶׁשֶּנ ֱהַרג‪ ,‬אֹו ֶׁש ָה ָיה עֹו ֵבד ְוֹלא ָה ָיה ַעל ַּגּגֹו ֶאָּלא‬                ‫ַו ֲעבֹו ָדה ְּב ָידֹו – מן העבודות שעושים‬

‫ָסמּוְך ַלִּמ ְזֵּב ַח אֹו אֹו ֵחז ְּב ַקְרנֹו ָתיו – ֵאינֹו ִנ ְק ָלט‪  .‬יד‪ְ  1‬ו ָכל‬                      ‫על המזבח‪ַ .‬קְרנֹו ָתיו – ראה באיור‪:‬‬

‫ִמי ֶׁשְּק ָלטֹו ַהִּמ ְזֵּב ַח – ֵאין ַמִּני ִחין אֹותֹו ָׁשם‪ֶ ,‬אָּלא מֹו ְסִרין לֹו‬                  ‫קרן המזבח‬  ‫גג‬
                      ‫ׁשֹו ְמִרין ּו ַמ ְג ִלין אֹותֹו ְל ִעיר ִמ ְק ָלט‪.‬‬
                                                                                                       ‫יד‪ְּ  2‬ב ִדין ַהַּמ ְלכּות‪ְּ ...‬בהֹוָר ַאת ָׁש ָעה‬
‫יד‪ַּ  2‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ַּבְּמ ֻח ָּיב ָּגלּות‪ֲ .‬א ָבל ִמי ֶׁשָּפ ַחד‬
                                                                                                       ‫– ראה לעיל ב‪,‬ד‪ֲ .‬הֵרי ֶזה ִנָּצל – כשם‬
‫ִמן ַהֶּמ ֶלְך ֶׁשֹּלא ַי ַהְר ֶגּנּו ְּב ִדין ַהַּמ ְלכּות‪ ,‬אֹו ִמֵּבית ִּדין ֶׁשֹּלא‬                 ‫שניצל אדוניה כשאחז בקרנות המזבח‬
‫ַי ַהְרגּוהּו ְּבהֹוָר ַאת ָׁש ָעה‪ּ ,‬ו ָבַרח ַלִּמ ְזֵּב ַח ְו ִנ ְס ַמְך לֹו‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו‬            ‫בשעה שמרד במלכות שלמה (מלכים‪-‬א‬
‫ָה ָיה ָזר – ֲהֵרי ֶזה ִנָּצל‪ְ ,‬ו ֵאין לֹו ְק ִחין אֹותֹו ֵמ ַעל ַהִּמ ְזֵּב ַח ָלמּות‬                 ‫א‪,‬נ‪-‬נג; י')‪ .‬אבל יואב בן צרויה הומת‪,‬‬
‫ְלעֹו ָלם‪ֶ ,‬אָּלא ִאם ֵּכן ִנ ְת ַח ֵּיב ִמי ַתת ֵּבית ִּדין ְּב ֵעדּות ְּגמּוָרה‬                      ‫מפני שהרג במזיד (מלכים‪-‬א ב‪,‬כח; ב‪,‬לב)‪.‬‬
                                                                                                       ‫ְּב ֵעדּות ְּגמּוָרה – על פי שני עדים‪.‬‬
                ‫ְו ַה ְתָר ָאה‪ִּ ,‬כְׁש ָאר ָּכל ֲהרּו ֵגי ֵּבית ִּדין ָּת ִמיד‪.‬‬
                                                                                                            ‫ַה ְתָר ָאה – ראה ביאור לעיל ד‪,‬ח‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ִׁש ִּׁש 	י‬  ‫	‬                                                                                ‫ב  ְו ַה ֲע ָל ָמה ְּגמּוָרה – שלא העלה‬

‫גדרי הריגה בשגגה‬      ‫ו‬                                                                                ‫בדעתו שיהרוג‪ ,‬ואף על פי שאין עונשין‬
                                                                                                       ‫על מעשה שגגה‪ ,‬עדיין הוא אשם‪ ,‬כמו‬
                                                                 ‫מיני השוגג‬                            ‫שנכתב בעניין דומה‪" :‬שהשוגג היה‬
                                                                                                       ‫לו לבדוק ולדקדק‪ ,‬ואלו בדק יפה יפה‬
‫א  ְׁשלָׁשה ֵהם ַההֹוְר ִגים ְּבֹלא ַּכָּו ָנה‪  :‬ב   ֵיׁש הֹוֵרג ִּבְׁש ָג ָגה‬                         ‫ודקדק בשאלות‪ ,‬לא היה בא לידי שגגה‪.‬‬
                                                                                                       ‫ולפי שלא טרח בדרישה וחקירה ואחר‬
‫ְו ַה ֲע ָל ָמה ְּגמּוָרה‪ְ ,‬ו ֶזה הּוא ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ּבֹו‪ַ" :‬ו ֲאֶׁשר ֹלא ָצ ָדה‬                       ‫כך יעשה – צריך כפרה" (שגגות ה‪,‬ו‪.)1‬‬
‫ְו ָה ֱאֹל ִהים ִאָּנה ְל ָידֹו" (שמות כא‪,‬יג)‪ְ ,‬ו ִדינֹו ֶׁש ִּי ְג ֶלה ְל ָע ֵרי ִמ ְק ָלט‬            ‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ּבֹו‪ַ" :‬ו ֲאֶׁשר ֹלא ָצ ָדה [לא ארב‬
                                                                                                       ‫לנרצח (ת"א)] ְו ָה ֱאֹל ִהים ִאָּנה [זימן‬
                            ‫ְו ִיָּנ ֵצל‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ה‪,‬ז)‪.‬‬                           ‫(רש"י)] ְל ָידֹו [=את הנרצח]‪ְ ,‬וַׂש ְמ ִּתי ְלָך‬
                                                                                                       ‫ָמקֹום ֲאֶׁשר ָינּוס ָׁשָּמה"‪ְ .‬ו ִדינֹו ֶׁש ִּי ְג ֶלה –‬
‫ג  ְו ֵיׁש הֹוֵרג ִּבְׁש ָג ָגה ְו ִת ְה ֶיה ַהׁ ְּש ָג ָגה ְקרֹו ָבה ְל ֹא ֶנס‪ְ ,‬והּוא‬                ‫כדי להינצל מפני גואל הדם וכדי לכפר‬
                                                                                                       ‫על עוונו‪ ,‬שהגלות מכפרת עוון (להלן ד‪.‬‬
‫ֶׁש ֶּי ֱאַרע ְּב ִמי ַתת ֶזה ְמ ֹאַרע ֶּפ ֶלא ֶׁש ֵאינֹו ָמצּוי ְּברֹב ְמאְֹרעֹות ְּב ֵני‬
‫ָא ָדם‪ְ ,‬ו ִדינֹו ֶׁשהּוא ָּפטּור ִמן ַהָּגלּות‪ְ ,‬ו ִאם ֲהָרגֹו ּגֹו ֵאל ַה ָּדם –‬                          ‫וראה תשובה ב‪,‬ד‪" :‬שגלות מכפרת עוון")‪.‬‬

                                           ‫ֶנ ֱהָרג ָע ָליו‪.‬‬                                           ‫ג  ֶּפ ֶלא – נדיר ולא צפוי (להלן‪ ‬יב‪ .‬וראה‬

‫ד‪ְ  1‬ו ֵיׁש הֹוֵרג ִּבְׁש ָג ָגה ְו ִת ְה ֶיה ַהׁ ְּש ָג ָגה ְקרֹו ָבה ְל ָזדֹון‪ְ ,‬והּוא‬                                     ‫תלמוד תורה ה‪,‬ה)‪.‬‬

‫ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַּב ָּד ָבר ְּכמֹו ְּפִׁשי ָעה‪ ,‬אֹו ֶׁש ָה ָיה לֹו ְל ִה ָּז ֵהר ְוֹלא ִנ ְז ַהר‪,‬‬       ‫ד‪ְּ  1‬כמֹו ְּפִׁשי ָעה – רשלנות חמורה‬
‫ְו ִדינֹו ֶׁש ֵאינֹו ּגֹו ֶלה; ִמְּפ ֵני ֶׁש ֲעוֹונֹו ָחמּור‪ֵ ,‬אין ָּגלּות ְמ ַכֶּפֶרת לֹו‪.‬‬
                                                                                                                           ‫בעשיית מעשה‪.‬‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233