Page 233 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫זקיםנ רפס‪  ‬שפנ תושמיר חצור תהלכו‪  ‬פרק ז ‪ 211‬‬ ‫ ‬

‫ט ַהָּמׁשּו ַח ְּבֶׁש ֶמן ַהִּמְׁש ָחה – שנתמנה‬ ‫שיבת הרוצח לעירו במות הכהן הגדול ‬

‫על ידי משיחתו בשמן המשחה (לתיאורו‬ ‫ט ֶא ָחד ּכֹ ֵהן ָּגדֹול ַהָּמׁשּו ַח ְּבֶׁש ֶמן ַהִּמְׁש ָחה ְו ֶא ָחד ַהְּמֻרֶּבה‬
‫ולמצוותו‪ ,‬ראה כלי המקדש א‪,‬א‪-‬י) ובלבישת‬
‫בגדי כהן גדול‪ַ .‬הְּמֻרֶּבה ִּב ְב ָג ִדים –‬ ‫ִּב ְב ָג ִדים‪ְ ,‬ו ֶא ָחד ַהּכֹ ֵהן ַהָּגדֹול ָהעֹו ֵבד ְו ֶא ָחד ַהּכֹ ֵהן ֶׁש ָע ַבר –‬
‫כשאין שמן המשחה‪ ,‬כגון בימי בית‬ ‫ָּכל ֶא ָחד ֵמ ַאְרַּב ְע ָּתן ֶׁשֵּמת‪ַ ,‬מ ֲח ִזיר ֶאת ָהרֹו ֵצ ַח‪ֲ .‬א ָבל ְמׁשּו ַח‬

‫שני‪ ,‬הכהן הגדול מתמנה בלבישת בגדי‬ ‫ִמ ְל ָח ָמה – ֵאינֹו ַמ ֲח ִזיר‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ְּככֹ ֵהן ֶה ְדיֹוט‪.‬‬
‫כהונה גדולה בלבד (כלי המקדש א‪,‬ח; ד‪,‬יב‪-‬‬
‫י רֹו ֵצ ַח ֶׁשִּנ ְג ַמר ִּדינֹו ְל ָגלּות ְוֹלא ָה ָיה ָׁשם ּכֹ ֵהן ָּגדֹול‪ְ ,‬ו ַההֹו ֵרג יג)‪ַ .‬הּ ֹכ ֵהן ַהָּגדֹול ָהעֹו ֵבד – שהוא הכהן‬
‫הגדול בפועל‪ַ .‬הּכֹ ֵהן ֶׁש ָע ַבר – שסיים‬
‫את תפקידו‪ ,‬אם מפני גילו אם מפני‬ ‫ּכֹ ֵהן ָּגדֹול ְוֹלא ָה ָיה ָׁשם ּ ֹכ ֵהן ָּגדֹול ַא ֵחר‪ְ ,‬ו ֹכ ֵהן ָּגדֹול ֶׁש ָהַרג ְוֹלא‬

‫ָה ָיה ָׁשם ּ ֹכ ֵהן ָּגדֹול ַא ֵחר – ֲה ֵרי ֵאּלּו ּגֹו ִלין‪ְ ,‬ו ֵאי ָנן יֹו ְצ ִאין ֵמ ִעיר שהיה מינויו זמני‪ .‬ואף על פי שאינו‬
‫מכהן ככהן גדול‪ ,‬עדיין הוא במעמדו‬
‫הקדוש‪ ,‬מפני "שמעלין בקדש ולא‬ ‫ִמ ְק ָלט ְלעֹו ָלם‪.‬‬

‫מורידין" (כלי מקדש והעובדים בו ד‪,‬יט; ד‪,‬כא;‬ ‫יא ִנ ְג ַמר ִּדינֹו ְל ָגלּות ְו ַא ַחר ָּכְך ֵמת ַהּכֹ ֵהן ַהָּגדֹול‪ ,‬קֹ ֶדם ֶׁש ִּי ְג ֶלה‬
‫עבודת יום הכיפורים א‪,‬ג)‪ְ .‬מׁשּו ַח ִמ ְל ָח ָמה‬
‫– הכהן הממונה לדבר אל העם בשעת‬ ‫ָהרֹו ֵצ ַח – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור ִמן ַהָּגלּות‪ְ .‬ו ִאם ַעד ֶׁשֹּלא ִנ ְג ַמר ִּדינֹו‬
‫המלחמה (מלכים ז‪,‬א)‪ּ .‬כֹ ֵהן ֶה ְדיֹוט – כהן‬ ‫ֵמת ַהּ ֹכ ֵהן ַהָּגדֹול‪ּ ,‬ו ִמּנּו ּ ֹכ ֵהן ַא ֵחר ַּת ְח ָּתיו ְו ַא ַחר ָּכְך ִנ ְג ַמר ִּדינֹו‬

‫רגיל‪ ,‬שאינו כהן גדול‪.‬‬ ‫– ֲהֵרי ֶזה חֹו ֵזר ְּב ִמי ָתתֹו ֶׁשַּלׁ ֵּש ִני ֶׁשִּנ ְג ַמר ִּדינֹו ְּב ָפ ָניו‪.‬‬

‫י ֶׁשִּנ ְג ַמר ִּדינֹו ְל ָגלּות וכו' – רק מותו‬ ‫יב ִנ ְג ַמר ִּדינֹו‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ָצא ַהּכֹ ֵהן ַהָּגדֹול ֶּבן ְּגרּוָׁשה אֹו ֶּבן ֲחלּו ָצה‬

‫של הכהן הגדול שהיה בשעה שנפסק‬

‫– ָּב ְט ָלה ְּכ ֻהָּנה‪ּ ,‬ו ְכ ִאּלּו ִנ ְג ַמר ִּדינֹו ְּבֹלא ּכֹ ֵהן ָּגדֹול‪ְ ,‬ו ֵאינֹו יֹו ֵצא הדין מביא לשחרורו מעיר המקלט‪.‬‬
‫ְוֹלא ָה ָיה ָׁשם – ואין‪ .‬המילה 'שם'‬
‫היא מילת קישור שתורגמה מהסגנון‬ ‫ִמׁ ָּשם ְלעֹו ָלם‪.‬‬

‫הערבי‪ ,‬ואין משמעותה ציון מקום‪.‬‬ ‫יג רֹו ֵצ ַח ֶׁשׁ ָּשב ְל ִעירֹו ַא ַחר מֹות ַהּ ֹכ ֵהן ַהָּגדֹול – ֲהֵרי הּוא‬
‫ְוֹלא ָה ָיה ָׁשם ּכֹ ֵהן ָּגדֹול ַא ֵחר – שלא‬
‫ִּכְׁש ָאר ָּכל ָא ָדם‪ְ ,‬ו ִאם ֲה ָרגֹו ּגֹו ֵאל ַה ָּדם ֶנ ֱה ָרג ָע ָליו‪ֶׁ ,‬שְּכ ָבר מינו כהן גדול‪ ,‬וגם מתו הכהנים‬

‫הגדולים שכיהנו בעבר‪.‬‬ ‫ִנ ְתַּכֵּפר לֹו ְּב ָגלּותֹו‪ .‬יד ְו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשִּנ ְתַּכֵּפר לֹו‪ֵ ,‬אינֹו חֹו ֵזר‬

‫יב ֶּבן ְּגרּוָׁשה – שאסור לכהן לשאת‬ ‫ַלׂ ְּשָרָרה ֶׁש ָה ָיה ָּבּה ְלעֹו ָלם‪ֶ ,‬אָּלא ֲהֵרי הּוא מּוָרד ִמְּג ֻדָּלתֹו ָּכל‬
‫ָי ָמיו‪ ,‬הֹו ִאיל ּו ָב ָאה ַּת ָּק ָלה זֹו ַהְּגדֹו ָלה ַעל ָידֹו‪.‬‬
‫אישה גרושה‪ .‬ואם עבר ובא עליה‪,‬‬
‫הבן הנולד לו ממנהנקרא 'חלל'‪ ,‬והוא‬

‫פסול לעבודה במקדש וגם מלכהן‬ ‫החובל באביו בשוגג‬
‫ככהן גדול (איסורי ביאה יז‪,‬א; יט‪,‬ג)‪ֶּ .‬בן‬
‫ֲחלּו ָצה – בן אלמנה שסירב גיסה‬ ‫טו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַהחֹו ֵבל ְּב ָא ִביו ְּב ָזדֹון ַח ָּיב ִמי ַתת ֵּבית ִּדין‬

‫לייבם אותה‪ ,‬וחלצה את נעלו מעל‬ ‫ְּכמֹו ַההֹוֵרג ְׁש ָאר ָא ָדם – ִאם ָח ַבל ְּב ָא ִביו אֹו ְּב ִאּמֹו ִּבְׁש ָג ָגה‪,‬‬
‫רגלו כאות ביזיון לו על שלא ייבם‬ ‫ֵאינֹו ַח ָּיב ָּגלּות‪ֶׁ ,‬שֹּלא ִח ְּי ָבה ּתֹוָרה ָּגלּות ֶאָּלא ַלהֹוֵרג ֶנ ֶפׁש‬
‫אותה‪ .‬החלוצה אסורה לכהן מתקנת‬
‫חכמים‪ ,‬מפני שהיא דומה לגרושה‪.‬‬ ‫ָא ָדם ִּבְׁש ָג ָגה ִּב ְל ַבד‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל פרקים ה‪-‬ו)‪.‬‬

‫עבר הכהן ונשא אותה לאישה‪ ,‬בנה‬

‫נחשב חלל מדרבנן‪ ,‬ופסול לעבודה (אישות א‪,‬ז; איסורי ביאה יז‪,‬ז; שם יט‪,‬ח)‪ָּ .‬ב ְט ָלה ְּכ ֻהָּנה – שמתחילה לא נחשב כהן‬

‫(רש"י מכות יא‪,‬ב)‪.‬‬

‫יד ְׂש ָר ָרה – "המעלה והגדולה" (פה"מ מכות ב‪,‬ח)‪ ,‬ובכללה מינוי לתפקיד שלטוני‪ַּ .‬ת ָּק ָלה זֹו ַהְּגדֹו ָלה – הרצח הוא‬

‫העברה החמורה ביותר‪.‬‬

‫טו ֶׁש ַהחֹו ֵבל ְּב ָא ִביו – המכה את אביו ופוצע אותו (ממרים ה‪,‬ה)‪.‬‬