Page 235 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 235

‫זקיםנ רפס‪      ‬שפנ תושמיר חצור תהלכו‪      ‬פרק ח ‪	213‬‬       ‫	‬

‫ח   ָעֵרי ִמ ְק ָלט וכו' – כדי שלא ייאלץ‬                                                                       ‫תנאי המחיה בערי המקלט‬

‫הרוצח בשגגה לצאת מתחום עיר‬                                   ‫ח   ָעֵרי ִמ ְק ָלט – ֵאין עֹוִׂשין אֹו ָתן ֹלא ֲע ָירֹות ְק ַטּנֹות ְוֹלא‬
‫מקלטו ושלא ימצא אותו גואל הדם‬
‫ויהרוג אותו‪ ,‬צריכים להיות בה תנאי‬                            ‫ְּכַרִּכים ְּגדֹו ִלים ֶאָּלא ֲע ָירֹות ֵּבינֹו ִנּיֹות‪ְ .‬ו ֵאין מֹוִׁשי ִבין אֹו ָתן ֶאָּלא‬
‫מחיה נאותים‪ .‬כמו כן‪ ,‬צריך שיהא‬                               ‫ִּב ְמקֹום ְׁשָו ִקים ּו ִב ְמקֹום ַהַּמ ִים; ְו ִאם ֵאין ָׁשם ַמ ִים – ַמ ְכ ִני ִסין‬
‫מוגן מפני פגיעת גואל הדם גם בעיר‬                             ‫ְלתֹו ָכן ַמ ִים‪ְ .‬ו ֵאין מֹוִׁשי ִבין אֹו ָתן ֶאָּלא ִּב ְמקֹום ֻא ְכלּו ִסין‪.‬‬

‫המקלט (י')‪ֹ .‬לא ֲע ָירֹות ְק ַטּנֹות – מפני‬                  ‫ִנ ְת ַמ ֲעטּו ֻא ְכלּו ֵסי ֶהן – מֹו ִסי ִפין ֲע ֵלי ֶהן‪ִ .‬נ ְת ַמ ֲעטּו ָּדיֹוֵרי ֶהן –‬
‫שאין המזונות מצויים בהן (רש"י מכות‬                           ‫ַמ ְכ ִני ִסין ְלתֹו ָכן ּכֹ ֲה ִנים ְלִו ִּיים ְו ִיְׂשְר ֵא ִלים‪ְ .‬ו ֵאין ּפֹוְרִׂשין ְּבתֹו ָכן‬
‫י‪,‬א)‪ְּ .‬כ ַרִּכים ְּגדֹו ִלים – ערים גדולות‪,‬‬                 ‫ְמצּודֹות‪ְ ,‬ו ֵאין ַמ ְפִׁשי ִלין ְּבתֹו ָכן ֲח ָב ִלים‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁשֹּלא ִּת ְה ֶיה ֶר ֶגל‬
‫מפני שנקבצים בהן בני אדם רבים‪ ,‬ויש‬
                                                             ‫ּגֹו ֵאל ַה ָּדם ְמצּו ָיה ָׁשם‪.‬‬
‫חשש שייכנס עמהם גואל הדם ויארוב‬

‫לו ויהרוג אותו (רש"י שם)‪ַ .‬מ ְכ ִני ִסין ְלתֹו ָכן‬                                                        ‫קליטת ערי הלויים ותחום העיר‬
‫ַמ ִים – כדי שלא יצטרכו תושבי עיר‬
‫המקלט לצאת ממנה‪ִּ .‬ב ְמקֹום ֻא ְכלּו ִסין‬                    ‫ט  ָּכל ָעֵרי ַהְּלִו ִּיים קֹו ְלטֹות‪ְ ,‬ו ָכל ַא ַחת ֵמ ֶהן ִעיר ִמ ְק ָלט ִהיא‪,‬‬

‫– שיהיו בסביבתה כפרים ויישובים‪,‬‬                              ‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ַ" :‬ו ֲע ֵלי ֶהם ִּת ְּתנּו ַאְרָּב ִעים ּוְׁש ַּת ִים ִעיר‪ָּ ,‬כל ֶה ָעִרים‬
‫כדי שלא יצור גואל הדם על העיר‬                                ‫ֲאֶׁשר ִּת ְּתנּו ַל ְל ִו ִּיים ַא ְרָּב ִעים ּוְׁש ֹמ ֶנה ִעיר" (במדבר לה‪,‬ו‪-‬ז) – ִהִּקיָׁשן‬
‫(רש"י שם)‪ָּ .‬דיֹו ֵרי ֶהן – תושבי העיר‪ְ .‬ו ֵאין‬
‫ּפֹוְרִׂשין ְּבתֹו ָכן ְמצּודֹות – אסור לפרוס‬                                              ‫ַהָּכתּוב ֻּכָּלן זֹו ָלזֹו ִל ְקֹלט‪.‬‬

‫רשתות דיג בעיר המקלט לא לשם‬                                  ‫י  ּו ַמה ֶה ְפֵרׁש ֵיׁש ֵּבין ָעֵרי ִמ ְק ָלט ֶׁש ֻה ְב ְּדלּו ְל ִמ ְק ָלט ּו ֵבין‬
‫ייצורן ולא לשם תיקונן‪ְ .‬ו ֵאין ַמ ְפִׁשי ִלין‬
‫ְּבתֹו ָכן ֲח ָב ִלים – אסור לייצר חבלים‬                     ‫ְׁש ָאר ָעֵרי ַהְּלִו ִּיים? ֶׁש ָעֵרי ִמ ְק ָלט קֹו ְלטֹות ֵּבין ְל ַד ַעת ֵּבין ֶׁשֹּלא‬
‫בעיר המקלט‪ .‬ייצור חבל נעשה על ידי‬                            ‫ְל ַד ַעת‪ :‬הֹו ִאיל ְו ִנ ְכ ַנס ָּב ֶהן – ִנ ְק ַלט; ּוְׁש ָאר ָעֵרי ַהְּלִו ִּיים ֵאין‬

‫שני אנשים המותחים יחד את הסיבים‬                              ‫קֹו ְלטֹות ֶאָּלא ְל ַד ַעת‪ְ .‬ורֹו ֵצ ַח ַה ָּדר ְּב ָעֵרי ִמ ְק ָלט ֵאינֹו נֹו ֵתן ְׂש ַכר‬
‫ושוזרים (מפתלים) אותם‪ֶׁ .‬שֹּלא ִּת ְה ֶיה‬                        ‫ֵּביתֹו‪ְ ,‬ו ַה ָּדר ִּבְׁש ָאר ָעֵרי ַהְּלִו ִּיים נֹו ֵתן ָׂש ָכר ְל ַב ַעל ַהַּב ִית‪.‬‬
‫ֶר ֶגל ּגֹו ֵאל ַה ָּדם ְמצּו ָיה ָׁשם – שכיוון‬
‫שלעשיית שתי המלאכות הללו דרוש‬                                ‫יא  ָּכל ִעיר ַהּקֹו ֶל ֶטת – ְּתחּו ָמּה קֹו ֵלט ָּכמֹו ָה‪ִ .‬אי ָלן ֶׁשהּוא‬
‫שטח גדול‪ ,‬שאינו נמצא בכל עיר‪ ,‬אם‬
‫יהיה בעיר המקלט שטח כזה‪ ,‬ובו ייעשו‬                           ‫עֹו ֵמד ְּבתֹוְך ְּתחּום ָעֵרי ִמ ְק ָלט‪ְ ,‬ונֹופֹו נֹו ֶטה חּוץ ַל ְּתחּום –‬
‫מלאכות אלו‪ ,‬עשויים לבוא לשם מכל‬                              ‫ִמׁ ֶּש ַּיִּגי ַע ַּת ַחת ַהּנֹוף‪ִ ,‬נ ְק ָלט‪ָ .‬ה ָיה עֹו ֵמד חּוץ ַל ְּתחּום‪ְ ,‬ונֹופֹו‬
‫הסביבה ועמהם גם גואל הדם (ערוך לנר‬                           ‫נֹו ֶטה ְלתֹוְך ַה ְּתחּום – ִמׁ ֶּש ַּיִּגי ַע ְל ִע ָּקרֹו‪ִ ,‬נ ְק ָלט‪ְ ,‬ו ַההֹוְרגֹו ָׁשם‬

                                    ‫מכות י‪,‬א)‪.‬‬               ‫ֶנ ֱהָרג ָע ָליו‪ְ .‬ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַה ְּתחּום קֹו ֵלט – ֵאין ָהרֹו ֵצ ַח ָּדר ּבֹו‪,‬‬
                                                                     ‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ו ָיַׁשב ָּבּה" (שם לה‪,‬כה) – ָּבּה ְוֹלא ִּב ְתחּו ָמּה‪.‬‬
‫ט  ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ֵאת ֶה ָעִרים ֲאֶׁשר ִּת ְּתנּו‬

‫ַל ְלִו ִּים ֵאת ֵׁשׁש ָעֵרי ַהִּמ ְק ָלט ֲאֶׁשר ִּת ְּתנּו‬

‫ָל ֻנס ָׁשָּמה ָהרֹ ֵצ ַח‪ַ ,‬ו ֲע ֵלי ֶהם [ונוסף עליהן]‬

‫ִּת ְּתנּו ַאְרָּב ִעים ּוְׁש ַּת ִים ִעיר‪ָּ :‬כל ֶה ָעִרים ֲאֶׁשר ִּת ְּתנּו ַל ְלִו ִּים ַאְרָּב ִעים ּוְׁשמֹ ֶנה ִעיר ֶא ְת ֶהן ְו ֶאת ִמ ְגְרֵׁשי ֶהן"‪ִ .‬הִּקיָׁשן – השווה‬

                                                             ‫אותן זו לזו‪.‬‬

                                                             ‫י   ֶה ְפ ֵרׁש – הבדל‪ְ .‬ל ַד ַעת – שנכנס בכוונה כדי להיקלט בה (פה"מ מכות ב‪,‬ד)‪.‬‬

‫יא   ְּתחּו ָמּה – ראה לעיל ביאור ז‪,‬ד‪ִ .‬אי ָלן ֶׁשהּוא עֹו ֵמד וכו' – והעיקרון הוא להציל את השוגג בין בנוף העץ (=ענפיו)‬

                                                             ‫בין בעיקרו (=גזעו)‪.‬‬
   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240