Page 1052 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫נספח לספר משפטים – הלכות מלווה ולווה‬ ‫‪ 1030‬‬

‫סיכום מעשי של הלכות ריבית‬

‫מאת הרב שמואל פולצ'ק‪" ,‬מכון משפטי ארץ"‪ ,‬עפרה‬

‫הלכות ריבית מפורטות בהלכות מלווה ולווה פרקים ד‪-‬י (מכאן ואילך‪ :‬מלו"ל)‪ ,‬וראוי ללמוד אותן עם ביאורנו‪ ,‬כולל‬
‫ההקדמות לו וסיכומיו‪ .‬הדברים שנביא להלן הם מדריך יישומי כללי להלכות ריבית‪ ,‬שאינו עוסק בכל ההלכות לפרטיהן‪.‬‬

‫בכל ספק‪ ,‬ראוי להתייעץ עם רב מוסמך הבקי בהן‪.‬‬

‫תוכן‪  :‬הגדרות ועקרונות יסוד ‪ ‬איסור ריבית בקנייה ובמכירה ‪ ‬איסור ריבית בשכירות נכס ‪‬‬
‫איסור ריבית בשכר עבודה ‪ ‬המרת חוב ‪ ‬הלוואת מוצרים ‪ ‬הלוואת כספים‬

‫‪5‬לא כן בעבודה ובשכירות‪ ,‬שהתמורה ניתנת בהן‬ ‫‪.5‬‬ ‫הגדרות ועקרונות יסוד‬
‫לאורך זמן‪ ,‬מפני שבכל רגע ורגע של תקופת‬ ‫‪.6‬‬
‫השכירות השוכר מקבל את הנכס מן המשכיר‪,‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪1‬אופיו של איסור ריבית‪ .‬התורה אסרה להלוות‬ ‫‪.1‬‬
‫ובכל רגע ורגע של תקופת העבודה המעסיק מקבל‬
‫מן העובד את עבודתו‪ .‬לכן‪ ,‬אם המועד המוסכם‬ ‫בריבית‪ .‬ובניגוד לדיני ממונות אחרים‪ ,‬שהצדדים‬
‫לתשלום הוא במהלך תקופת העבודה או השכירות‪,‬‬ ‫להתקשרות יכולים להתנות ביניהם בדרכים מסוימות‬
‫אין שהות של זמן בין התשלום לקבלת התמורה‪.‬‬ ‫וליצור מצב משפטי ממוני השונה מדין התורה‪,‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הנחה או תוספת אינם מהווים תשלום על‬ ‫הריבית אינה רק פטור ממוני ללווה או איסור על‬
‫הימצאות כספו של זה אצל זה (מלו"ל ז‪,‬ח; ז‪,‬יב; שו"ע‬ ‫המלווה לדרוש מן הלווה תשלום תמורת הסכמתו‬
‫יו"ד קעו‪,‬ו)‪ .‬אבל אם התשלום נעשה לפני תחילת‬ ‫להלוות לו‪ ,‬אלא יש כאן איסור הן על הלווה הן על‬
‫העבודה או השכירות או אחרי סיומה הוא בגדר‬ ‫המלווה שאי אפשר להתנות על ביטולו‪ ,‬אף אם שני‬
‫תשלום שלא במועד מתן התמורה‪ ,‬ואסור להוסיף‬ ‫הצדדים רוצים לעשות כן בלב שלם‪ .‬זאת‪ ,‬בדומה‬
‫על המחיר המקובל בשוק בגלל האיחור בתשלום‬ ‫לאיסורים הלא ממוניים שבתורה‪ ,‬כגון באיסור אכילת‬
‫או לתת הנחה בגלל הקדמת התשלום‪ ,‬כמו במכירה‬
‫חזיר‪ ,‬באיסור עריות ובאיסורי שבת (מלו"ל ד‪,‬יג)‪.‬‬
‫(מלו"ל ז‪,‬יב; ח‪,‬ז; שו"ע יו"ד קעו‪,‬ו)‪.‬‬
‫‪2 .2‬הגדרה‪ .‬ריבית היא תוספת שנוטל המלווה מן‬
‫‪6‬ריבית מן התורה וריבית מדרבנן‪ .‬הריבית‬
‫הלווה על סכום ההלוואה תמורת ההלוואה שהלווה‬
‫האסורה מן התורה היא תוספת קבועה‪" ,‬ריבית‬ ‫לו‪ ,‬והיא נקראת "שכר המתנת המעות"‪ ,‬כלומר שכר‬
‫קצוצה"‪ ,‬שהסכימו המלווה והלווה בשעת ההלוואה‬ ‫תמורת הימצאות כספו של המלווה בידי הלווה‬
‫שישלם אותה הלווה למלווה‪ ,‬בין שהריבית היא‬
‫כסף או שווה כסף‪ ,‬בין אם ההלוואה היא כסף או‬ ‫להשתמש בו לצרכיו‪.‬‬
‫רכוש (מלו"ל ו‪,‬א; טוש"ע יו"ד קסא‪,‬א)‪ .‬הריבית האסורה‬
‫מדרבנן‪" .‬אבק ריבית"‪ ,‬היא תוספת שמשלם הלווה‬ ‫‪3‬הגדרה מורחבת‪ .‬ריבית היא כל תשלום שנותן‬ ‫‪.3‬‬
‫למלווה‪ ,‬שלא נתקיימו בה כל התנאים העושים‬
‫אותה ריבית מן התורה‪ ,‬כגון שאינה קבועה‪ ,‬מפני‬ ‫אחד מן הצדדים להתקשרות (שהוא בגדר לווה)‬
‫שהיא תלויה בהשתנות הנסיבות‪ .‬כגון הצמדה‬ ‫לצד השני (שהוא בגדר מלווה) תמורת ההיתר‬
‫למחיר סחורה מסוימת‪ ,‬שאם תתייקר תשולם תוספת‬ ‫להשתמש בכספו לצרכיו‪ .‬והדברים אמורים לא רק‬
‫על ההלוואה‪ ,‬אך אם תוזל ישולם אף פחות מן הקרן‬ ‫ביחסי מלווה־לווה אלא גם ביחסי לקוח־ ַסָּפק‪ ,‬אם‬
‫(וראה להלן פסקה ‪ .)10‬או שלא נקבעה כלל בשעת‬ ‫התמורה והתשלום אינם חלים בו זמנית (ביאור מלו"ל‬
‫ההלוואה (מלו"ל ו‪,‬ב‪-‬ג)‪ ,‬ובכלל זה‪" ,‬ריבית מוקדמת"‬ ‫ה‪,‬יא; הקדמה לפרק ח; רמ"א יו"ד קסא‪,‬א)‪ .‬התמורה‬
‫יכולה להיות עבודה או השכרת נכס או מכירת נכס‪.‬‬
‫ו"ריבית מאוחרת" (מלו"ל ה‪,‬יא‪-‬יב; שו"ע יו"ד קס‪,‬ו)‪.‬‬
‫‪4‬דרך משל‪ .‬במכירה‪ ,‬אפשר שתיווצר ריבית באחת‬ ‫‪.4‬‬
‫‪7‬ריבית שלא בהלוואה‪ .‬תוספת הניתנת עבור‬ ‫משתי דרכים‪ :‬א‪ .‬הקונה (שהוא בגדר לווה) מקבל‬
‫את הסחורה מיד ומשלם עליה לאחר זמן‪ ,‬יותר מן‬
‫הימצאות כספו של צד אחד בידי הצד השני‬ ‫התשלום המקובל עבורה‪ ,‬רק מפני שהמוכר ממתין‬
‫בעסקאות שאינן הלוואה היא בגדר ריבית האסורה‬ ‫לקבלת התשלום מן הקונה (מלו"ל ח‪,‬א; שו"ע יו"ד‬
‫מדרבנן (מלו"ל ח‪,‬א; ח‪,‬ה‪-‬ז; ז‪,‬י‪-‬יב; רמ"א יו"ד קסא‪,‬א)‪.‬‬ ‫קעג‪,‬א)‪ .‬ב‪ .‬בהקדמת מעות והנחה במחיר‪ ,‬כשהקונה‬
‫ואולם אם חוב שמקורו אינו בהלוואה מומר לחוב‬ ‫(שהוא בגדר מלווה) משלם על הסחורה מראש ומקבל‬
‫רגיל‪" ,‬זקיפה במלווה"‪ ,‬רבים מן הפוסקים אומרים‬ ‫אותה לאחר זמן‪ .‬כך שההנחה ניתנת רק בגלל הקדמת‬
‫התשלום משום שכספו של הקונה נמצא בידי המוכר‬

‫להשתמש בו לצרכיו (מלו"לט‪,‬ו;שו"עיו"דקעג‪,‬ז)‪.‬‬