Page 1056 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫תוחתפמו םיחפסנ‪  ‬תיריב תוכלה לש ישעמ כוםיס ‬ ‫‪1 034‬‬

‫המאפשר שותפות ברווח‪ ,‬כמעט בלא סיכון‪,‬‬ ‫שהלווה יכול עכשיו‪ ,‬כשהכסף אינו בידו‪ ,‬לקנות‬
‫המשמש בעיקר בפעולות עם בנקים‪ .‬לביאור נרחב‬ ‫סחורה בשווי החוב‪.‬‬
‫בעניין זה‪ ,‬ראה נספח שטר עסקא (מלו"ל ה‪,‬ח; ושם‬
‫הלוואת סחורה‬
‫דיון נרחב בהבדל בין הלוואה לבין שותפות או עסק)‪.‬‬
‫‪3535‬הלוואת סחורה בריבית‪ .‬הלוואה של סחורה‬
‫‪4242‬הלוואת דולרים‪ .‬מטבע זר אינו נחשב כסף אלא‬
‫תמורת תוספת על כמות ההלוואה‪ ,‬כגון ‪ 10‬תפוחים‬
‫סחורה (מכירה ו‪,‬ו; שו"ע חו"מ רג‪,‬ח)‪ ,‬וממילא דינה של‬ ‫תמורת ‪ 12‬תפוחים בתום תקופת ההלוואה‪ ,‬אסורה‬
‫הלוואת דולרים כהלוואת סחורה‪ .‬כלומר‪ ,‬הלוואה זו‬
‫אסורה‪ ,‬מלבד בתנאים מסוימים‪ ,‬כפי שהתבאר לעיל‬ ‫מן התורה (מלו"ל ו‪,‬א; טוש"ע יו"ד קסא‪,‬א)‪.‬‬

‫(פסקאות ‪.)‎39-3‎ 5‬‬ ‫‪3636‬הלוואת סחורה בלא ריבית‪ .‬כאמור לעיל‬

‫‪4343‬הצמדת הלוואה חדשה בשקלים לדולר‪.‬‬ ‫(פסקאות ‪ ,)1‎ 5-1‎ 0‬אסור להלוות סחורה על מנת לקבל‬
‫כפירעון סחורה באותה כמות‪ ,‬מפני שהיא הלוואה‬
‫הלוואה בשקלים על מנת לקבל דולרים לפי השער‬ ‫הצמודה למחיר סחורה מסוימת‪ ,‬מלבד בתנאים‬
‫בעת מתן ההלוואה היא בעצם קניית דולרים‬ ‫מסוימים שנתפרטו לעיל‪ .‬אם רוצים להלוות סחורה‬
‫בהבטחת מחיר בהקדמת תשלום‪ .‬וכבר ביארנו (לעיל‬ ‫בהיתר "יש לו" (לעיל פסקה ‪ ,)‎12‬די שיהיה ללווה‬
‫פסקה ‪ )2‎ 2‬את גדר האיסור ותנאי ההיתר להבטחת‬ ‫מעט מסוג הסחורה שהוא לווה‪ ,‬כדי שיוכל ללוות‬
‫מחיר בהקדמת תשלום על סחורה‪ .‬גם כשהדבר‬ ‫כמה שהוא רוצה‪ ,‬מפני שהוא יכול ללוות כנגד מה‬
‫מותר‪ ,‬ראוי שלא לנקוט לשון "הלוואה" אלא לשון‬ ‫שיש ולהכפיל את הכמות וחוזר חלילה‪ .‬לכן‪ ,‬אף‬
‫"קנייה" או לכל הפחות לשון "נתינה" (תורת ריבית‬ ‫אם יש לו טיפת יין‪ ,‬יכול ללוות עליה כמה ליטרים‬
‫יט‪,‬ח; יט‪,‬מג)‪ .‬לגבי השאלה אם הפירעון יכול להיות‬
‫בשקלים "צמוד לדולר"‪ ,‬הדבר תלוי בדעות שהובאו‬ ‫שהוא רוצה (מלו"ל י‪,‬ב; שו"ע יו"ד קסב‪,‬ב)‪.‬‬
‫לעיל (פסקה ‪ .)‎15‬גם לדעת מי שאוסר‪ ,‬הלווה יכול‬
‫לפרוע למלווה בדולרים‪ ,‬ואחר כך לקנותם ממנו‪.‬‬ ‫‪3737‬הלוואת סחורה בשווי כספי‪ .‬מותר ללוות‬
‫מכיוון שקניית מיטלטלין בכסף אינה תקפה לגמרי‪,‬‬
‫עלול הקונה או המוכר לחזור בו‪ ,‬אם יתברר לו‬ ‫ולהלוות סחורה‪ ,‬גם כשלא מתקיימות דרכי ההיתר‬
‫שמשתלם לו לעשות כן‪ ,‬ורק יקבל עליו קללת "מי‬ ‫שנתפרטו (לעיל פסקאות ‪ ,)1‎ 3-1‎ 2‬על ידי המרתה‬
‫שפרע"‪ .‬לכן‪ ,‬כדאי לעשות קניין מועיל אחר‪ ,‬אם‬ ‫בשוויה הכספי‪ .‬כך שהלווה מתחייב לשלם בתום‬
‫תקופת ההלוואה את הערך הכספי שקיבל בזמן‬
‫רוצים להצמיד הלוואה לדולר בהיתר‪.‬‬ ‫ההלוואה‪ ,‬בין שהוא מתחייב לשלמו בסחורה לפי‬
‫הערך (ולא הכמות) שקיבל‪ ,‬בין שהוא מתחייב‬
‫‪4444‬הצמדת הלוואה קיימת לדולר‪ .‬כאמור (לעיל‬ ‫לשלמו בכסף‪ ,‬וכמובן‪ ,‬בלא תוספת על ההלוואה‬

‫פסקה ‪ ,)‎34‬אי אפשר להפוך הלוואה כספית קיימת‬ ‫(מלו"ל י‪,‬ב; שו"ע יו"ד קסב‪,‬א)‪.‬‬
‫לחוב בסחורה על סמך היתר "יצא השער" אלא‬
‫רק בהיתר "יש לו"‪ .‬לכן‪ ,‬רק אם יש ללווה דולרים‬ ‫‪3838‬קביעת זמן בהלוואת סחורה בהיתר (לעיל‬
‫בשווי החוב‪ ,‬ניתן להמיר את ההלוואה הלא צמודה‬
‫פסקה ‪.)1‎ 4‬‬
‫להלוואה צמודה לדולר‪.‬‬
‫‪3939‬הלוואת סחורה באיסור (לעיל פסקה ‪.)‎16‬‬
‫‪4545‬הצמדת הלוואה למדד המחירים לצרכן‪.‬‬
‫‪4040‬הלוואת שכנים‪ .‬לפי הרמ"א‪ ,‬מכיוון ששיעור‬
‫הצמדה למדד היא הצמדה למחיר סל מצרכים‬
‫מסוים‪ .‬דיני הצמדה והתנאים שהיא מותרת בהם‬ ‫ההתייקרות הצפוי של סחורה ששכנים מלווים‬
‫נתפרטו (לעיל פסקאות ‪ .)‎16-‎10‬גם לשיטת המתירים‬ ‫זה לזה אינו משמעותי‪ ,‬יש להניח שהשכנים אינם‬
‫קביעת זמן (לעיל פסקה ‪ )‎14‬בהצמדה‪ ,‬בתנאים שהיא‬ ‫מקפידים זה על זה‪ .‬לכן‪ ,‬אם התייקרה הסחורה‪ ,‬אין‬
‫מותרת (לעיל פסקאות ‪ ,)‎13-1‎ 2‬המוצרים שמצמידים‬ ‫כאן ריבית אלא מחילה מראש‪ ,‬וניתן להקל להלוות‬
‫להם את החוב חייבים להיות עמידים משך כל‬ ‫מצרכים מסוימים בכמות מעטה‪ ,‬כגון כיכר לחם‪,‬‬
‫תקופת החוב (תורת ריבית י‪,‬ל)‪ .‬לכן‪ ,‬נראה שאי‬ ‫ביצים אחדות‪ ,‬מעט סוכר או שמן‪ ,‬בפרט אם אין‬
‫אפשר להצמיד חוב למדד המחירים לצרכן‪ ,‬כי לא‬ ‫מודדים את הכמות שהלוו זה לזה (רמ"א יו"ד קסב‪,‬א)‪.‬‬
‫כל המצרכים הכלולים בו בגדר "יצא השער" (לעיל‬
‫פסקה ‪ )1‎ 3‬או "יש לו" ללווה (לעיל פסקה ‪ ,)‎12‬וגם חלק‬ ‫הלוואת כספים‬
‫מן המצרכים שבסל מתקלקלים ונרקבים בתקופת‬
‫‪4141‬הלוואה כהשקעה‪ .‬גם בהלוואה לצורך עסק‪,‬‬
‫ההלוואה‪.‬‬
‫היוצרת רווחים‪ ,‬הריבית אסורה מן התורה‪ .‬לעומת‬
‫זה‪ ,‬ה"עסקא" היא השקעה ההופכת לשותפות‬
‫ברווח ובהפסד‪ ,‬וממנה התפתח דין 'היתר עסקא'‪,‬‬