Page 1051 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1051

‫‪1029‬‬  ‫תוחתפמו םיחפסנ‪      ‬קוחה‪ ‬יפלו הכלהה יפל הריד תוריכש הזוח	‬  ‫	‬

‫בחוזה שהמשכירים ישלמו לשוכרים תמורת המזוזות‬                                    ‫סעיף ‪ – 10‬קנס פיגורים‬
                             ‫שהתקינו בנכס המושכר‪.‬‬
                                                         ‫מטרת הסעיף ליצור תמריץ לשוכרים לשלם את דמי‬
                          ‫סעיף ‪ – 24‬תיקונים‬              ‫השכירות במועדם‪ .‬מבחינה הלכתית‪ ,‬אין כאן בעיה של‬
                                                         ‫ריבית (משנה בבא מציעא סה‪,‬א; רמב"ם מלווה ולווה ז‪,‬ח;‬
‫המשכירים חייבים לתקן כל תיקון שצריך בעל מלאכה‬            ‫שו"ע יו"ד קעו‪,‬ו)‪ ,‬כיוון שמועד התשלום ה"טבעי" הוא‬
‫כדי לעשות אותו‪ ,‬ועל השוכרים מוטל כל תיקון שאין‬           ‫בסוף תקופת השכירות‪ ,‬הרי שהקנס הוא בעצם התשלום‬
‫צריך בעל מלאכה כדי לעשות אותו (רמב"ם שכירות ו‪,‬ג;‬         ‫הבסיסי‪ ,‬ותשלום במועד שנקבע הוא בגדר הנחה לשוכרים‬
‫שו"ע חו"מ שיד‪,‬א‪-‬ב)‪ .‬אולם גם בעניין זה יש ללכת אחר‬
                                                             ‫בגלל שהקדימו לשלם את דמי השכירות (תלמוד שם)‪.‬‬
                                  ‫המנהג (רמ"א שם ב)‪.‬‬
                                                                              ‫סעיף ‪ – 11‬קבלת שמירה‬
            ‫סעיף ‪ – 33‬הוספה לחוזה בכתב יד‬
                                                         ‫מן הדין‪ ,‬אין חיובי שמירה על מקרקעין (משנה בבא מציעא‬
‫שטר שניתן להוסיף בו פרטים לאחר שנחתם מבלי שניתן‬          ‫נו‪,‬א; רמב"ם שכירות ב‪,‬א; שו"ע חו"מ שא‪,‬א)‪ ,‬אולם השוכרים‬
‫יהיה לדעת שנוספו בו דברים – פסול (רמב"ם מלווה פרק כז;‬    ‫יכולים לקבל על עצמם לשמור עליהם בקניין סודר‬
‫שו"ע חו"מ סימן מב)‪ .‬לפיכך‪ ,‬אסור להוסיף סעיפים לחוזה‬
                                                                              ‫(רמב"ם שם; שו"ע שם ד; ש"ך שם ז)‪.‬‬
                     ‫בלא שחתמו עליהם שני הצדדים‪.‬‬
                                                                             ‫סעיף ‪ – 12‬העברת החזקה‬
                                ‫סעיף ‪32-31‬‬
                                                         ‫מן הדין‪ ,‬השוכרים רשאים להשכיר את הנכס לאדם שבני‬
                       ‫ראו בחוזה עבודה סעיפים ‪.8-6‬‬       ‫ביתו אינם רבים מבני ביתם של השוכרים (רמב"ם שכירות‬
                                                         ‫ה‪,‬ה; שו"ע חו"מ שטז‪,‬א)‪ .‬אולם בחוזים הנהוגים בימינו‪,‬‬
                          ‫סעיף ‪ – 33‬נאמנות‬               ‫מקובל שזכותם של השוכרים מוגבלת‪ ,‬והם אינם יכולים‬

‫כשיש לתובע שטר בחתימת הנתבע‪ ,‬פסק הרמב"ם (מלווה‬             ‫להעביר את החזקה לאחרים (משפט השכירות רמד‪-‬רמה)‪.‬‬
‫ולווה יא‪,‬ג) ובעקבותיו מרן (שו"ע חו"מ סט‪,‬ב)‪ ,‬שהחייב‬
‫נאמן לטעון שפרע את השטר‪ .‬אבל הרמ"ה כתב שאינו‬                                        ‫סעיף ‪ – 22‬מזוזות‬
‫נאמן (מובא בטור חו"מ סימן סט‪ ,‬וכן פסק הרמ"א שם)‪ .‬ונחלקו‬
‫הראשונים בשאלה אם הנתבע נאמן לטעון שפרע את‬               ‫על השוכרים להתקין מזוזות (בבא מציעא קא‪,‬ב; רמב"ם‬
‫החוב‪ .‬כדי למנוע השתמטות של אחד מן הצדדים‬                 ‫תפילין ומזוזה וספר תורה ה‪,‬יא; שו"ע חו"מ שיד‪,‬ב)‪ ,‬ואסור להם‬
‫מהתחייבותו בטענת "פרעתי"‪ ,‬הוספנו סעיף המעניק‬             ‫להסיר אותן בסיום תקופת השכירות (רמב"ם שם; שו"ע יו"ד‬
‫לתובע נאמנות על פי החוזה (ע"פ רמב"ם מלווה ולווה טו‪,‬ז;‬    ‫רצא‪,‬ב)‪ .‬אולם השוכרים יכולים לתבוע את שווי המזוזות‬
                                                         ‫ממי ששוכרים אחריהם את הנכס (רמ"א שם)‪ .‬בפועל‪,‬‬
                                     ‫שו"ע חו"מ עא‪,‬א)‪.‬‬    ‫הדבר גורם לסכסוכים ממוניים‪ ,‬ולכן נראה שעדיף לקבוע‬
   1046   1047   1048   1049   1050   1051   1052   1053   1054   1055   1056