Page 1046 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1046

‫תוחתפמו םיחפסנ‪      ‬קוחה יפלו הכלהה יפל הדובע הזוח	‬         ‫‪	1024‬‬

‫המקיים הסכם זה‪ ,‬ומתחייבים על פי דעתו‪.‬‬                        ‫‪6 .6‬הצדדים מודים שכל התחייבויותיהם נעשו על‬
‫הצדדים מודים שכל תנאי ההסכם וההתחייבויות‬                     ‫פי היתר עסקא כפי שתקן 'חכמת אדם'‪ ,‬ובכלל‬
‫נעשו כתיקון חכמים בקניין היותר מועיל ובאופן‬                  ‫זה ההתחייבות לשלם פיצויים כחוק במקרה של‬
‫המועיל ביותר בכלי הכשר לקנות בו בבית דין‬
                                                                                                   ‫הלנת שכר‪.‬‬
       ‫חשוב מעכשיו באופן שאין בו אסמכתא‪.‬‬
                                                             ‫‪7 .7‬הצדדים מקבלים על עצמם את דעת הפוסק‬

‫בשם המעסיק‪ ______________ :‬העובד‪_______________ :‬‬

‫אחד מן הצדדים או ניסיון התחמקות‪ .‬סעיף הבוררות נוסח‬                               ‫ביאור מפורט של החוזה‬

‫כ"הסכם בוררות" כמשמעו ב"חוק הבוררות"‪ ,‬המחייב את‬                            ‫סעיפים ‪ – 5-3‬קבלת חוקי המגן‬
                                                             ‫חוקי המגן – מסתבר שהעובדים במדינת ישראל מניחים‬
‫הצדדים לפנות אך ורק לבורר במקרה של סכסוך‪ .‬כמו כן‪,‬‬
                                                             ‫שחלים עליהם חוקי המגן המקובלים‪ .‬יש הסבורים‬
‫הכרעת הבורר‪ ,‬לאחר אישור רשמי של בית הדין לעבודה‪,‬‬             ‫שחוקים אלה תקפים גם על פי ההלכה‪ ,‬אם משום "דינא‬
                                                             ‫דמלכותא" ואם משום "תקנות הקהל" (תחומין כו‪ ,‬עמ'‬
‫מאפשרת לפנות להוצאה לפועל לצורך מימוש פסק הבורר‬              ‫‪ ,)400‬אך יש מי שסבור שצריך לסכם זאת במפורש (תחומין‬
                                                             ‫כ‪ ,‬עמ' ‪ .)77‬כדי להבהיר את העניין‪ ,‬נקבע בחוזה שחוקי‬
                                            ‫בכפייה‪.‬‬
                                                               ‫המגן חלים על העובד‪ ,‬ובכלל זה צווי הרחבה וכדומה‪.‬‬
‫בין לדין בין לפשרה – כאן מוגדרת סמכות הבורר‪,‬‬
                                                             ‫בנוסף לשאלת תוקפם של חוקים אלו‪ ,‬לדעת בעל "נתיבות‬
‫לפסוק על פי ההלכה או לחרוג ממנה במעט לפי הצורך‪,‬‬              ‫המשפט" (חידושים כו‪,‬י)‪ ,‬הצדדים להסכם רשאים להתחייב‬
‫כגון כשלא ניתן לברר את העובדות באופן מוחלט (שו"ת‬             ‫לשלם על פי הוראות חוק זר‪ ,‬ובלבד שיתקיים הדיון בבית‬
‫הרא"ש קז‪,‬ו; שו"ע חו"מ יב‪,‬ה)‪ ,‬כדי לאפשר לבורר לחייב‬           ‫דין של תורה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הצדדים להסכם יכולים לקבל על‬
‫בנזק עקיף – גרמא (הרב זלמן נחמיה גולדברג‪ ,‬משפטי ארץ‪,‬‬
                                                                      ‫עצמם את חוקי המגן‪ ,‬ובית הדין ידון על פיהם‪.‬‬
                         ‫דין‪ ,‬דיין ודיון‪ ,‬עמ' ‪ )82‬וכדומה‪.‬‬
                                                             ‫צווים והסכמים שיטילו חיוב שאינו ידוע כעת‬
                   ‫סעיפים ‪ – 8-7‬תוקף הלכתי‬
                                                             ‫– לדעת הרמב"ם‪ ,‬התחייבות זו אינה תקפה‪ ,‬מפני שהיא‬
‫כדי לתת תוקף הלכתי לכל פרטי החוזה הוספנו את שני‬              ‫"דבר שאינו קצוב" (מכירה יא‪,‬טז)‪ .‬לשיטתו‪ ,‬יש להגביל‬
                                                             ‫בחוזה את ההתחייבות עד לסכום מסוים‪ ,‬או לקבל את‬
                     ‫הסעיפים הסטנדרטיים‪ ,‬הכוללים‪:‬‬            ‫ההתחייבות בשבועה (מכירה כב‪,‬טו)‪ .‬מרן (חו"מ ס‪,‬ב) הכריע‬

‫היתר עסקא – בא לתת תוקף לקנסות מתרבים‪ ,‬כגון קנס‬                                 ‫בשולחן ערוך שלא כדעת הרמב"ם‪.‬‬

‫על הלנת שכר‪ ,‬בלא חשש ריבית (תורת ריבית‪ ,‬פרק יד‪ ,‬עמ'‬          ‫אינם סותרים דין תורה – ההגבלה נועדה להדגיש שאין‬
‫רכה‪ ,‬הערה נב; וראה נספח היתר עסקא)‪ .‬כאן הפנינו לנוסח‬
                                                             ‫כאן החלפה של דין תורה בחוק הנוהג‪ ,‬אלא בתוספת על‬
      ‫היתר עסקא המופיע בספר 'חכמת אדם' כלל קמג‪.‬‬              ‫דין התורה‪ .‬וכאן המקום להעיר שסוגיות מסוימות‪ ,‬כגון‬
                                                             ‫השאלה מיהו הנקרא עובד‪ ,‬אינן מוגדרות בחוקי המגן‪.‬‬
‫על פי דעת הפוסק המקיים הסכם זה – כדי למנוע‬                   ‫מקצת מן השאלות הללו הוכרעו בחוק החוזים ומקצתן‬
                                                             ‫בפסיקת בתי המשפט‪ .‬אולם בדין תורה‪ ,‬הן מוכרעות על‬
‫טענה שיש רכיבים בחוזה שהם שנויים במחלוקת‪ ,‬שני‬                ‫ידי בית הדין לפי ההלכה‪ ,‬אלא אם כן יש מנהג ברור בהן‪.‬‬

‫הצדדים מתחייבים לשלם לפי הדעה המקיימת את החוזה‬               ‫הפחתת פיצויים – במקרים מסוימים‪ ,‬החוק מסמיך את‬

       ‫(משפט השכירות‪ ,‬עמ' תצח; עמק המשפט ב‪ ,‬עמ' תקב)‪.‬‬        ‫בית הדין לעבודה להפחית את הפיצויים‪ ,‬כגון בפיצוי על‬
                                                             ‫הלנת שכר‪ .‬בהסכם זה נקבע שהסמכות הזאת מוקנית גם‬
‫דיני התנאים – בהלכה יש כללים רבים הנדרשים כדי‬
                                                                                                          ‫לבורר‪.‬‬
‫לתת תוקף להתניות‪ .‬לדעת שו"ע (חו"מ רמא‪,‬יב) והרמ"א‬
‫(אה"ע לח‪,‬ג)‪ ,‬די לכתוב באופן כללי שהתנאים נעשו כדין‪.‬‬                                ‫סעיף ‪ – 6‬הסכם בוררות‬
                                                             ‫הסכם בוררות – הצדדים מקבלים על עצמם בורר‬
‫בקנין המועיל וכו' – בדרך כלל נהוג לעשות מעשה‬
                                                             ‫שיכריע במחלוקות ביניהם על בסיס דין תורה‪ .‬מטרת‬
‫קניין כדי להתחייב (רמב"ם מכירה ה‪,‬יא)‪ .‬בסעיף זה‪ ,‬הצדדים‬       ‫הסעיף לקבוע מראש מי יהיה הבורר ולמנוע סחבת מצד‬
‫מודים שעשו מעשה קניין‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם לא נעשה מעשה‬

‫קניין‪ ,‬הרי זה כאילו נעשה (אודיתא – רמב"ם זכייה ומתנה ד‪,‬יב)‪.‬‬

‫בבית דין חשוב‪ ,‬מעכשיו‪ ,‬באופן שאין בו‬
‫אסמכתא – כדי לתת תוקף להתחייבות מותנית (בעיקר‬

‫קנסות)‪ ,‬יש צורך בניסוח הזה (רמב"ם מכירה יא‪,‬ז; שו"ע‬
                                    ‫ורמ"א חו"מ רז‪,‬טו)‪.‬‬
   1041   1042   1043   1044   1045   1046   1047   1048   1049   1050   1051