Page 1046 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1046
תוחתפמו םיחפסנ קוחה יפלו הכלהה יפל הדובע הזוח 1024
המקיים הסכם זה ,ומתחייבים על פי דעתו. 6 .6הצדדים מודים שכל התחייבויותיהם נעשו על
הצדדים מודים שכל תנאי ההסכם וההתחייבויות פי היתר עסקא כפי שתקן 'חכמת אדם' ,ובכלל
נעשו כתיקון חכמים בקניין היותר מועיל ובאופן זה ההתחייבות לשלם פיצויים כחוק במקרה של
המועיל ביותר בכלי הכשר לקנות בו בבית דין
הלנת שכר.
חשוב מעכשיו באופן שאין בו אסמכתא.
7 .7הצדדים מקבלים על עצמם את דעת הפוסק
בשם המעסיק ______________ :העובד_______________ :
אחד מן הצדדים או ניסיון התחמקות .סעיף הבוררות נוסח ביאור מפורט של החוזה
כ"הסכם בוררות" כמשמעו ב"חוק הבוררות" ,המחייב את סעיפים – 5-3קבלת חוקי המגן
חוקי המגן – מסתבר שהעובדים במדינת ישראל מניחים
הצדדים לפנות אך ורק לבורר במקרה של סכסוך .כמו כן,
שחלים עליהם חוקי המגן המקובלים .יש הסבורים
הכרעת הבורר ,לאחר אישור רשמי של בית הדין לעבודה, שחוקים אלה תקפים גם על פי ההלכה ,אם משום "דינא
דמלכותא" ואם משום "תקנות הקהל" (תחומין כו ,עמ'
מאפשרת לפנות להוצאה לפועל לצורך מימוש פסק הבורר ,)400אך יש מי שסבור שצריך לסכם זאת במפורש (תחומין
כ ,עמ' .)77כדי להבהיר את העניין ,נקבע בחוזה שחוקי
בכפייה.
המגן חלים על העובד ,ובכלל זה צווי הרחבה וכדומה.
בין לדין בין לפשרה – כאן מוגדרת סמכות הבורר,
בנוסף לשאלת תוקפם של חוקים אלו ,לדעת בעל "נתיבות
לפסוק על פי ההלכה או לחרוג ממנה במעט לפי הצורך, המשפט" (חידושים כו,י) ,הצדדים להסכם רשאים להתחייב
כגון כשלא ניתן לברר את העובדות באופן מוחלט (שו"ת לשלם על פי הוראות חוק זר ,ובלבד שיתקיים הדיון בבית
הרא"ש קז,ו; שו"ע חו"מ יב,ה) ,כדי לאפשר לבורר לחייב דין של תורה .לפיכך ,הצדדים להסכם יכולים לקבל על
בנזק עקיף – גרמא (הרב זלמן נחמיה גולדברג ,משפטי ארץ,
עצמם את חוקי המגן ,ובית הדין ידון על פיהם.
דין ,דיין ודיון ,עמ' )82וכדומה.
צווים והסכמים שיטילו חיוב שאינו ידוע כעת
סעיפים – 8-7תוקף הלכתי
– לדעת הרמב"ם ,התחייבות זו אינה תקפה ,מפני שהיא
כדי לתת תוקף הלכתי לכל פרטי החוזה הוספנו את שני "דבר שאינו קצוב" (מכירה יא,טז) .לשיטתו ,יש להגביל
בחוזה את ההתחייבות עד לסכום מסוים ,או לקבל את
הסעיפים הסטנדרטיים ,הכוללים: ההתחייבות בשבועה (מכירה כב,טו) .מרן (חו"מ ס,ב) הכריע
היתר עסקא – בא לתת תוקף לקנסות מתרבים ,כגון קנס בשולחן ערוך שלא כדעת הרמב"ם.
על הלנת שכר ,בלא חשש ריבית (תורת ריבית ,פרק יד ,עמ' אינם סותרים דין תורה – ההגבלה נועדה להדגיש שאין
רכה ,הערה נב; וראה נספח היתר עסקא) .כאן הפנינו לנוסח
כאן החלפה של דין תורה בחוק הנוהג ,אלא בתוספת על
היתר עסקא המופיע בספר 'חכמת אדם' כלל קמג. דין התורה .וכאן המקום להעיר שסוגיות מסוימות ,כגון
השאלה מיהו הנקרא עובד ,אינן מוגדרות בחוקי המגן.
על פי דעת הפוסק המקיים הסכם זה – כדי למנוע מקצת מן השאלות הללו הוכרעו בחוק החוזים ומקצתן
בפסיקת בתי המשפט .אולם בדין תורה ,הן מוכרעות על
טענה שיש רכיבים בחוזה שהם שנויים במחלוקת ,שני ידי בית הדין לפי ההלכה ,אלא אם כן יש מנהג ברור בהן.
הצדדים מתחייבים לשלם לפי הדעה המקיימת את החוזה הפחתת פיצויים – במקרים מסוימים ,החוק מסמיך את
(משפט השכירות ,עמ' תצח; עמק המשפט ב ,עמ' תקב). בית הדין לעבודה להפחית את הפיצויים ,כגון בפיצוי על
הלנת שכר .בהסכם זה נקבע שהסמכות הזאת מוקנית גם
דיני התנאים – בהלכה יש כללים רבים הנדרשים כדי
לבורר.
לתת תוקף להתניות .לדעת שו"ע (חו"מ רמא,יב) והרמ"א
(אה"ע לח,ג) ,די לכתוב באופן כללי שהתנאים נעשו כדין. סעיף – 6הסכם בוררות
הסכם בוררות – הצדדים מקבלים על עצמם בורר
בקנין המועיל וכו' – בדרך כלל נהוג לעשות מעשה
שיכריע במחלוקות ביניהם על בסיס דין תורה .מטרת
קניין כדי להתחייב (רמב"ם מכירה ה,יא) .בסעיף זה ,הצדדים הסעיף לקבוע מראש מי יהיה הבורר ולמנוע סחבת מצד
מודים שעשו מעשה קניין .לכן ,גם אם לא נעשה מעשה
קניין ,הרי זה כאילו נעשה (אודיתא – רמב"ם זכייה ומתנה ד,יב).
בבית דין חשוב ,מעכשיו ,באופן שאין בו
אסמכתא – כדי לתת תוקף להתחייבות מותנית (בעיקר
קנסות) ,יש צורך בניסוח הזה (רמב"ם מכירה יא,ז; שו"ע
ורמ"א חו"מ רז,טו).
