Page 1059 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫‪1037‬‬ ‫תוחתפמו םיחפסנ‪  ‬אקסע רתיה רטש ‬ ‫ ‬

‫‪1313‬כל זה נעשה ונגמר על דעת הצדדים בקניין גמור‬ ‫מאשרים בחתימות ידינו כי כל ההחלטות‬
‫ושלם בקניין אגב סודר בתקיעת כף ובתנאי בני‬ ‫והתנאים הנזכרים לעיל הכלולים בהיתר עסקא‬
‫גד ובני ראובן כדין תורה וכתיקון חז"ל‪ ,‬דלא‬ ‫זה‪ ,‬נתקבלו באופן חוקי על ידי מועצת המנהלים‬
‫כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי בביטול מודעות‬ ‫והנהלת הבנק ______‪ ,‬המורשים לכך בהתאם‬

‫וכו'‪ .‬והכל בריר שריר וקיים‪,‬‬ ‫לתקנון הבנקים במדינת ישראל‪,‬‬

‫ועל זה באנו על החתום כאן ___________ ביום ___________‬

‫_______________‬ ‫______________‬

‫המנהל הכללי‬ ‫יושב ראש מועצת המנהלים‬

‫מדרבנן לתת בתנאי קרוב לשכר ורחוק מהפסד‪ ,‬אלא‬ ‫ביאור מפורט של השטר‬
‫זוהי לשון מושאלת המכוונת לעסקאות שסיכויי הרווח‬
‫בהן גבוהים וסיכויי ההפסד בהם נמוכים‪ ,‬ולכן מתחייב‬ ‫סעיף ‪ – 2‬הפעולות שחל עליהן היתר עסקא‬
‫המתעסק שישתדל כמיטב יכולתו להשקיע בדברים‬
‫שסיכויי הרווח בהם גבוהים‪ ,‬ולא להשקיע בדברים‬ ‫הגדרת העסקא מתייחסת לכל מגוון סוגי הפעולות‬
‫שאילולא היתר עסקא‪ ,‬יש בהם איסור או בעיה הלכתית‪.‬‬
‫שהסיכוי בהם להפסד הוא גבוה‪.‬‬ ‫לגבי דברים שאין בהם בעיה או חשש ריבית‪ ,‬לא חלים‬

‫סעיף ‪ – 6‬שמירה על כספי העסקא‬ ‫תנאי היתר עסקא אלא התנאים שסוכמו בין הצדדים‪.‬‬

‫ההתחייבות האמורה בסעיף זה היא התחייבות לשמור‬ ‫סעיף ‪ – 3‬מהות העסקא‬
‫על כספי העסק או תמורתם ברכוש שנקנה בו בשמירה‬
‫מעולה‪ .‬אם לא יעמוד המתחייב בהתחייבות זו‪ ,‬ויאבד את‬ ‫כאן עיקר העניין (הרובד הראשון)‪ .‬לגבי כל המפורט‬
‫הכסף או את חלקו עקב מחדליו‪ ,‬ואף אם לא עקב כך‪,‬‬ ‫בסעיף ‪ ,‎2‬אף שנראה שמדובר בהלוואה בריבית‪ ,‬אין‬
‫יש מקום לחייבו בנזק או ההפסד שנגרמו (ראה שאלה‬ ‫הדברים אמורים בהלוואה‪ ,‬אלא הכסף ניתן למקבל‬
‫ופיקדון ד‪,‬ו)‪ .‬יש מקום לחייבו על האבדן הזה‪ ,‬גם אם‬ ‫כדי לעסוק בו‪ ,‬כלומר למחצית שכר והפסד‪ ,‬שמעמדו‬
‫היה אפשר להחשיב את הדבר כאונס ולפטרו ממחצית‬
‫מן ההפסד‪ ,‬שנגרם למחצית הפיקדון‪ ,‬אף בלי שיקבל‬ ‫העקרוני הוא‪ :‬מחציתו הלוואה ומחציתו פיקדון‬
‫עליו אחריות כללית לאונסים‪ ,‬מכיוון ששינה מן הכתוב‬
‫בהסכם‪ ,‬וידו על התחתונה (שלוחין ושותפין ה‪,‬ב; שו"ע‬ ‫סעיף ‪ – 4‬שכר טרחתו של המתעסק‬

‫יו"ד קעז‪,‬ה; חו"מ קפג‪,‬ה)‪.‬‬ ‫שכר טרחתו של המתעסק נקבע כאן בשיעור של ‪1%‬‬
‫משווי כל העסקא (המחצית שהיא הלוואה והמחצית‬
‫סעיף ‪ – 7‬נטל הראיה על המתעסק‬ ‫שהיא פיקדון יחד)‪ ,‬תמורת התעסקותו במחצית שהיא‬
‫פיקדון‪ ,‬כפי שנדרש כדי למנוע חשש של אבק ריבית‬
‫מטרת התנאים המפורטים בסעיף זה להקטין את הסיכון‬
‫לנותן ולהקשות על המתעסק להיפטר מלשלם את הקרן‬ ‫(הרובד הראשון)‪.‬‬
‫בתוספת רווח (וזהו הרובד השני בהיתר עסקא)‪ .‬כך גדל‬ ‫וכדמי עמלו ומזונו‪ -‬ראה מלווה ולווה ה‪,‬ט‪.‬‬
‫הסיכוי שיפנה המתעסק למסלול ההתפשרות (הרובד‬
‫סעיף ‪ – 5‬אופן השקעת כספי העסקא‬
‫השלישי)‪.‬‬
‫שבועת השותפים – לפי הרמב"ם‪ ,‬גם בלא התנאי‬ ‫כאן מדובר בהתחייבות הלווה להשקיע את כספי העסק‬
‫המפורש‪ ,‬מותר לנותן הכסף להשביע את המתעסק על‬ ‫בזהירות‪ ,‬ולא להשתמש בהם להוצאותיו‪ ,‬כפי שהוא הדין‬
‫רווחיו‪ ,‬כשאינו יודע אם הוא חייב לו יותר ממה שהוא‬ ‫בכל עסק (שלוחין ושותפין ה‪ ,‬א; ז‪,‬ד; ז‪,‬ז; שו"ע יו"ד‬
‫מודה‪ ,‬ובלבד שמדובר בלפחות שתי מעות כסף (שלוחין‬
‫קעז‪,‬כט‪-‬ל; שם‪,‬לז‪-‬לח)‪.‬‬
‫ושותפין ט‪,‬א‪-‬ב; ט‪,‬ו)‪.‬‬ ‫הביטוי "קרוב לשכר ורחוק מהפסד" בקטע זה אין‬
‫משמעותו כמשמעות "קרוב לשכר ורחוק מהפסד" בדברי‬
‫הרמב"ם (שלוחין ושותפין ה‪,‬ח; ד‪,‬יד) והש"ס והפוסקים‪,‬‬
‫שהרי בכל ממון שאינו ממון יתומים‪ ,‬יש איסור ריבית‬