Page 1062 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1062

‫נספח לספר משפטים – הלכות נחלות‬                                                      ‫‪1	040‬‬

   ‫שטר צוואה לפי ההלכה ולפי החוק‬

       ‫מאת הרב ד"ר איתמר ורהפטיג‪" ,‬מכון משפטי ארץ"‪ ,‬עפרה‬

‫תוכן‪  :‬מבוא‪ :‬צוואה ומתנה ‪ ‬מעמדה החוקי של הצוואה ‪ ‬האם ראוי לכתוב צוואה? ‪‬‬
                      ‫שטר צוואה ‪ ‬ביאור מפורט של הצוואה‬

‫‪ )35‬אוסר על מוטב בצוואה להיות שותף לכתיבתה‪ .‬חזקה‬                                                                            ‫מבוא‪ :‬צוואה ומתנה‬
‫על עורך דין שידריך את הכותב להישמר מפני מכשול‬
‫זה‪ .‬כמו כן החוק אינו מאפשר לבית דין רבני להכיר‬                                                      ‫ההלכה קובעת כללים מפורטים לחלוקת רכושו של‬
‫בצוואה שמקפחת זכויות יורשים קטינים‪ ,‬ובמקרה כזה‬                                                      ‫המת‪ .‬אולם אם אדם מעוניין שרכושו יתחלק בשונה ממה‬

                             ‫יש להיוועץ ברב ובעו"ד‪.‬‬                                                                    ‫שנקבע בהלכה‪ ,‬עליו לכתוב צוואה‪.‬‬

                   ‫האם ראוי לכתוב צוואה?‬                                                            ‫על פי ההלכה‪ ,‬הצוואה היא בעצם מתנה שהאדם נותן‬

‫אף על פי שהאדם שליט על נכסיו בחייו‪ ,‬מצינו בחז"ל‬                                                     ‫בחייו‪ ,‬שהרי אין אדם שליט על רכושו לאחר מותו‪ .‬עם‬
‫הדרכה אחת באשר לכתיבת צוואה‪ .‬וזה לשון המשנה‪:‬‬                                                        ‫מות האדם‪ ,‬עובר רכושו ליורשיו על פי דין‪ ,‬ואינו יכול‬
‫"הכותב את נכסיו לאחרים והניח את בניו – מה שעשה‬                                                      ‫להחליט מראש מי יירש אותו (ב"ב קכו‪,‬ב; רמב"ם נחלות‬

    ‫עשוי‪ ,‬אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו‪( "...‬ב"ב ח‪,‬ה)‪.‬‬                                                                             ‫ו‪,‬א‪-‬ד; שו"ע חו"מ רפא‪,‬א)‪.‬‬
‫וכן פוסק הרמב"ם‪ָ ּ" :‬כל ַהּנ ֹו ֵתן ְנ ָכ ָסיו ַל ֲא ֵח ִרים ְו ִהִּני ַח ֶאת‬                       ‫בדרך כלל‪ ,‬המוריש רוצה שגם לאחר כתיבת צוואתו‪,‬‬
‫ַהּי ֹו ְרִׁשין – ַאף ַעל ִּפי ׁ ֶש ֵאין ַהּי ֹו ְרִׁשין נ ֹו ֲה ִגין ּב ֹו ּ ַכּׁשּו ָרה‪,‬‬          ‫תהיה לו זכות עד יום מותו להשתמש בנכסים ואף למכור‬
‫ֵאין רּו ַח ֲח ָכ ִמים נ ֹו ָחה ֵהי ֶמּנּו‪ְ ,‬ו ָזכּו ָה ֲא ֵח ִרים ְּב ָכל ַמה ֶּׁשּ ָנ ַתן‬         ‫אותם‪ ,‬לחזור בו ולבטל את הצוואה או לשנות אותה‬
‫ָל ֶהם‪ּ .‬ו ִמ ַּדת ֲח ִסידּות ִהיא ׁ ֶשֹּלא ָי ִעיד ָא ָדם ָח ִסיד ְּב ַצָּוָאה‬                     ‫ולחלק את רכושו באופן אחר‪ .‬כדי ליצור מחד גיסא‬
‫ׁ ֶשּ ַמ ֲע ִבי ִרין ָּבּה ַהְּי ֻרָּׁשה ִמן ַהּי ֹו ֵרׁש‪ֲ ,‬א ִפּלּו ִמּ ֵבן ׁ ֶש ֵאינ ֹו נ ֹו ֵהג‬  ‫מתנה בעלת תוקף‪ ,‬ולהשאיר מאידך גיסא בידי המוריש‬
‫ּ ַכּׁשּו ָרה ְלָא ִחיו ׁ ֶשהּוא ָח ָכם ְונ ֹו ֵהג ּ ַכּׁשּו ָרה" (נחלות ו‪,‬יא)‪ .‬וכן‬                 ‫סמכויות נרחבות‪ ,‬עלינו ללכת בדרך המשלבת כמה‬
                                                                                                    ‫עקרונות הלכתיים‪ .‬כדי לפשט את הדיון‪ ,‬ניצמד לנוסח‬
                 ‫נפסק בשולחן ערוך (שו"ע חו"מ רפב‪,‬א)‪.‬‬
‫המפרשים הרבו לדון בשאלה אם ומתי ראוי למעט מן‬                                                                            ‫הצוואה המוצע להלן ונבאר אותו‪.‬‬
‫היורשים (פתחי תשובה על שו"ע שם)‪ .‬יש אומרים שדי‬
‫שישאיר סכום מסוים שלגביו יחול דין תורה (קצות‬                                                                         ‫מעמדה החוקי של הצוואה‬
‫החושן רפב‪,‬ב‪ ,‬בשם התשב"ץ)‪ ,‬ויש אומרים שכדאי להודיע‬
‫ליורשים‪ ,‬ועדיף אף לקבל מהם את הסכמתם לצוואתו‪.‬‬                                                       ‫אף על פי שמבחינה הלכתית‪ ,‬מדובר במתנה או‬
‫כמו כן‪ ,‬יש מקום שיחלק את רכושו לפי מידת עושרם‬                                                       ‫התחייבות‪ ,‬נשתמש להלן גם בלשון ציווי ("אני מצֶּוה")‪.‬‬
‫של המוריש ושל בניו‪ .‬בימינו מקובל ואף רצוי לתת חלק‬                                                   ‫כדי שיחול על הצוואה שלפנינו חוק המדינה‪ ,‬קרי חוק‬
‫גם לבת ולאישה‪ .‬וכן כתב הרב שלמה דייכובסקי‪" :‬נער‬                                                     ‫הירושה‪ ,‬תשכ"ה‪ .1965-‬כלומר‪ ,‬הצוואה תקפה גם על פי‬
‫הייתי ועדיין לא זקנתי‪ ,‬ומתוך אלפי תיקי הירושה שבהם‬                                                  ‫חוק המדינה‪ .‬חוק הירושה קובע שהצוואה תקבל תוקף‬
‫דנתי לא היה גם תיק אחד שחילקנו את העזבון בין הבנים‬                                                  ‫חוקי לאחר מותו של אדם‪ ,‬רק אם יינתן צו קיום צוואה‬
‫בלבד תוך כדי נישול הבת והאשה" (תחומין יח‪ ,‬עמ' ‪.)30‬‬                                                  ‫על ידי רשם לענייני ירושה‪ .‬אמנם בהסכמה בכתב של‬
‫דיונים אלו חורגים ממסגרת זו‪ ,‬וכל כותב צוואה צריך‬                                                    ‫הצדדים המעורבים בעניין לאחר מות המוריש‪ ,‬אפשר‬
‫להתייעץ ולשקול היטב אם הוא מתכוון לכתוב צוואה‬                                                       ‫לקיימה גם בבית דין רבני (ראה סעיף ‪ 155‬לחוק)‪ .‬הליך קיום‬
‫החורגת מסדר הירושה (ראה אריכות הדברים בעניין זה בספר‬                                                ‫הצוואה כולל בין היתר פרסום ברבים של הגשת הבקשה‬
                                                                                                    ‫ומתן אפשרות לכל אדם להתנגד לקיום הצוואה‪ ,‬למשל‬
                 ‫"משפט הצוואה"‪ ,‬לר"מ שווארץ‪ ,‬חלק שני)‪.‬‬                                              ‫בטענה שאותו אדם מחזיק צוואה מאוחרת יותר של‬

                                                                                                                           ‫המצֶּוה (רמב"ם זכייה ומתנה ה‪,‬ח)‪.‬‬
                                                                                                    ‫כדאי מאוד לכותב הצוואה להיוועץ גם בעורך דין‪ ,‬כדי‬
                                                                                                    ‫שלא תיפסל מכוח דרישות החוק‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬החוק (בסעיף‬
   1057   1058   1059   1060   1061   1062   1063   1064   1065   1066   1067