Page 1066 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫‪1 044‬‬

‫נספח לספר לספרשופטיםשופטים – הלכות סנהדרין‬

‫בתי דין בימינו‬

‫מאת הרב עדו רכניץ‪" ,‬מכון משפטי ארץ"‪ ,‬עפרה‬

‫תוכן‪  :‬החובה לקיים מערכת משפט על פי ההלכה ‪ ‬משפט עברי בחוקי מדינת ישראל ‪‬‬
‫פנייה לבתי משפט בתביעת ממון ‪ ‬סיכום ויישום‬

‫" ִל ְפ ֵני ֶהם" – ְוֹלא ִל ְפ ֵני ּגֹו ִיים‪ִ " ,‬ל ְפ ֵני ֶהם" – ְוֹלא ִל ְפ ֵני‬ ‫החובה לקיים מערכת משפט על פי ההלכה‬
‫ֶה ְדיֹוטֹות‪...‬‬
‫יש בתורה שתי מצוות בעניין קיומה של מערכת משפט‬
‫הרמב"ם קבע שמי שעובר על האיסור הוא "רשע‪...‬‬ ‫על פי התורה‪.‬‬
‫והרים יד בתורת משה"‪ .‬אמירה חריפה כזו נדירה בכתבי‬
‫הרמב"ם‪ .‬אמירה זו מדגישה את העובדה שעזיבת משפט‬ ‫המצוה הראשונה היא המצוה הציבורית‪ ,‬למנות דיינים‬
‫התורה‪ ,‬מלבד שיש בה איסור‪ ,‬היא גם הכרעה אסטרטגית‬ ‫ולהקים בתי דין‪ ,‬כפי שכתב הרמב"ם (ספר המצוות לרמב"ם‪,‬‬
‫לאמץ מערכת ערכים זרה במקום המערכת שקבע הקב"ה‬
‫מצוות עשה קעו)‪:‬‬
‫בתורתו‪.‬‬
‫שציוונו למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות‬
‫מסר דומה עולה מתשובת הרשב"א‪ .‬הרשב"א דן בסכסוך‬ ‫מצוות התורה ויחזירו הנוטים מדרך האמת אליה‬
‫בין יורשים שטענו שהם נוהגים על פי חוקי הגויים‪,‬‬ ‫על כורחם‪ ,‬ויצוו לעשות הטוב‪ ,‬ויזהירו מן הרע‪,‬‬
‫שהבעל אינו יורש את אשתו‪ .‬תשובת הרשב"א לטענה זו‬ ‫ויעמידו הגדרים על העובר‪ ,‬עד שלא יהיו מצוות‬

‫הייתה חריפה (שו"ת הרשב"א ו‪,‬רנד)‪:‬‬ ‫התורה ואזהרותיה צריכות לאמונת כל איש ואיש‪.‬‬

‫אבל ללמוד מזה לילך בדרכי הגויים ומשפטיהם?‬ ‫בעל "ספר החינוך" אומר שהמצוה הזאת מוטלת על‬
‫חס וחלילה לעם קדוש לנהוג ככה! וכל שכן אם‬ ‫הציבור (מצוה תצא)‪:‬‬
‫עתה יוסיפו לחטא לעקור נחלת האב על הבנים‪,‬‬
‫וסומך על משענת קנה הרצוץ הזה‪ .‬ועושה אלה‬ ‫וזאת אחת מן המצוות המוטלות על הציבור כולן‬
‫מפיל חומות התורה ועוקר שורש וענף‪ ,‬והתורה‬ ‫שבכל מקום ומקום‪ .‬וציבור הראוי לקבוע ביניהם‬
‫בית דין‪ ,‬כמו שמבואר במסכת סנהדרין (ב‪,‬ב)‪ ,‬ולא‬
‫מידו תבקש‪ .‬ומרבה הונו בזה בפועל כפיו נוקש‪...‬‬ ‫קבעו להם‪ ,‬ביטלו עשה זה‪ ,‬ועונשן גדול מאוד‪ ,‬כי‬

‫ובכלל עוקר כל דיני התורה השלמה‪ .‬ומה לנו לספרי‬ ‫המצוה הזאת עמוד חזק בקיום הדת‪.‬‬
‫הקודש המקודשים שחיברו לנו רבי ואחריו רבינא‬
‫ורב אשי? ילמדו את בניהם דיני הגויים ויבנו להם‬ ‫ויש לנו ללמוד מזה‪ ,‬שאף על פי שאין לנו היום‬
‫במות טלואות בבית מדרסי הגויים‪ .‬חלילה! לא‬ ‫בעוונותינו סמוכים‪ ,‬שיש לכל קהל וקהל שבכל‬
‫תהיה כזאת בישראל‪ ,‬ח"ו‪ ,‬שמא תחגור התורה עליה‬ ‫מקום למנות ביניהם קצת מן הטובים שבהם שיהיה‬
‫להם כוח על כולם להכריחם בכל מיני הכרח שיראה‬
‫שק‪.‬‬ ‫בעיניהם בממון או אפילו בגוף על עשיית מצוות‬
‫התורה ולמנוע מקרבם כל דבר מגונה וכל הדומה לו‪.‬‬
‫גם הרשב"א‪ ,‬בדומה לרמב"ם‪ ,‬מתבטא בחריפות נגד‬
‫ההיזדקקות לערכאות של גויים‪ .‬טענתו נגד המגמה לאמץ‬ ‫בעל "ספר החינוך" אומר גם שהמצוה למנות דיינים לא‬
‫מרצון את חוקי הגויים היא שצעד כזה מייתר את התורה‪.‬‬ ‫התבטלה בעקבות ביטול הסמיכה‪ ,‬ושיש חובה למנות‬
‫לדבריו‪ ,‬לא ייתכן להפוך את התורה ל"אות מתה" ולטמון‬
‫את כל עולם הערכים הגנוז במשפט התורה במדף הספרים‬ ‫בתי דין מבין תלמידי החכמים שבדור‪.‬‬
‫לצד המצוה הציבורית‪ ,‬יש פסיקה אישית לכל אדם לתבוע‬
‫וללכת בחוקי הגויים‪.‬‬ ‫ממון בבתי הדין ולא במערכת משפטית חלופית (רמב"ם‬

‫בשולחן ערוך נפסק להלכה כדעת הרשב"א וגם בעניין מי‬ ‫סנהדרין כו‪,‬ז)‪:‬‬
‫שהתחייב בקניין סודר או בשטר להתדיין בערכאות של‬
‫ָּכל ַה ָּדן ְּב ִדי ֵני ּגֹו ִיים ּו ָב ַעְרָּכאֹות ֶׁשָּל ֶהם – ַאף ַעל ִּפי‬
‫גויים (שו"ע חו"מ כו‪,‬ג‪-‬ד)‪:‬‬ ‫ֶׁש ָהיּו ִּדי ֵני ֶהם ְּכ ִדי ֵני ִיְׂשָר ֵאל‪ֲ ,‬הֵרי ֶזה ָרָׁשע‪ּ ,‬ו ְכ ִאּלּו‬
‫ֵחֵרף ְו ֵהִרים ָיד ְּבתֹוַרת מֹ שׁ ֶ�ה ַרֵּבנּו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ֵאֶּלה‬
‫ַהִּמְׁשָּפ ִטים ֲאֶׁשר ָּתִׂשים ִל ְפ ֵני ֶהם" (שמות כא‪,‬א);‬