Page 1071 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1071
1049 תוחתפמו םיחפסנ הכלהה יארב הנידמה יקוח
סמכויות מלך ישראל נתונות למשטר הרשב"א סבר שיש למלך סמכות לחוקק גם חוקים
במדינת ישראל אזרחיים מובהקים לטובת הציבור" :ויש דוחין ,דלא
אמרינן בעלמא דינא דמלכותא דינא אלא בדברים שהן
עם הקמת המדינה ,עלתה לדיון שאלת מעמדו ההלכתי
של המשטר החדש בעניינים אחדים ,ובהם שאלת להנאת המלך ...ואינו נראה( "...חידושי הרשב"א גטין י,ב).
סמכותה של המדינה להורות על גיוס חובה לצבא ,שהרי
הדין הוא שהמלך מוסמך להחליט על יציאה למלחמת ברוח זו פסק הרשב"א שיש לשלטון סמכות לתקן
מצוה ,כגון מלחמת הגנהִ " :מ ְל ֶח ֶמת ִמ ְצָוה – ֵאינֹו ָצִריְך תקנות שמטרתן למנוע סכסוכים אזרחיים" :וכן לעשות
ִלּ ֹטל ָּבּה ְרׁשּות ֵּבית ִּדיןֶ ,אָּלא יֹו ֵצא ֵמ ַע ְצמֹו ְּב ָכל ֵעת ְוכֹו ֶפה חוקים בארצו ,כדי שלא יבואו העם לידי הכחשות
וקטטות .ומתקנין שלא יקנה אדם קרקע אלא בשטר"...
ָה ָעם ָל ֵצאת( "...מלכים ה,ב). (שו"ת הרשב"א ב סימן שנו) .כלומר ,יש למלך סמכות לקבוע
שייקנו קרקעות רק בשטר כדי למנוע מחלוקות וסכסוכים
נשאלה השאלה אם יש לשלטון הדמוקרטי במדינת
ישראל סמכויות של מלך .על כך השיב הראי"ה קוק עוד אזרחיים בעסקי מקרקעין.
לפני שהוקמה מדינה ישראל .וזה לשונו (הראי"ה קוק ,שו"ת
יחד עם זה ,הרשב"א עצמו אומר במפורש שהכלל "דינא
משפט כהן ,ענייני א"י ,סימן קמד): דמלכותא – דינא" אינו מחליף את חוקי התורה (שו"ת
הרשב"א ו,רנד) ,אלא הוא בגדר השלמה בעניינים מסוימים
וחוץ מזה נראים הדברים ,שבזמן שאין מלך ,כיוון
שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי שמתגלה בהם צורך לתקן תקנה של השלטון.
של האומה ,חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד
להלכה נחלקו הרמ"א (חו"מ שסט,יא) והש"ך (חו"מ עג,לט)
האומה בכללה. בשאלה אם יש תוקף הלכתי לחוקי המלך בדיני ממונות
המנוגדים לדין תורה ,גם אם החוק נחקק לטובת הציבור.
כלומר ,כשאין מלך ,סמכויות המלך חוזרות אל העם כמו כן ,כתב חתם סופר (שו"ת חתם סופר ,חו"מ מד) שכל חוק
ב"מה שנוגע למצב הכללי של האומה" ,והעם יכול שסביר להניח שגם חכמים היו מתקנים אותו כתקנה – יש
להשתמש בהן ולחוקק חוקים על ידי נציגים שנבחרו על
לו תוקף הלכתי.
ידי הציבור.
משפט המלך
כאמור לעיל ,היסוד לתפיסה זו נמצא בדברי הרמב"ם,
האומר שסמכות המלך נובעת מן העובדה שהעם מקבל מלבד הכלל "דינא דמלכותא – דינא" ,יש סמכות מיוחדת
עליו את סמכותו .לפי תפיסה זו ,אין הבדל בין משטר למלך ישראל ,הכוללת מלבד גביית מסים (מלכים ד,א) גם
מלוכני לבין משטר דמוקרטי .אדרבה ,במשטר דמוקרטי סמכות לדון דין פלילי ולהעניש את החייב אף עונש
קבלת סמכות השלטון ברורה יותר מצד העם ,וממילא מוותּ" :ו ְב ָכל ֵאּלּו ָהַר ְצ ָח ִנין ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהןֶׁ ,ש ֵאי ָנן ְמ ֻח ָּי ִבין
ִמי ַתת ֵּבית ִּדיןִ ,אם ָר ָצה ֶמ ֶלְך ִיְׂשָר ֵאל ְל ָהְר ָגן ְּב ִדין ַהַּמ ְלכּות
מעמדו יהיה מבוסס יותר מבחינת ההלכה. ְו ַת ָּק ַנת ָהעֹו ָלם – ָהְרׁשּות ְּב ָידֹו" (רוצח ב,ד) .וכן בעניין מורד
במלכותָּ" :כל ַהּמֹוֵרד ַּבֶּמ ֶלְך – ֵיׁש ַלֶּמ ֶלְך ְרׁשּות ְל ָהְרגֹו"
הרב שאול ישראלי מתייחס במפורש ליישום עיקרון זה (מלכים ג,ח) .נוסף על זה ,הרמב"ם אומר שתפקידו של מלך
במשטר הדמוקרטי במדינת ישראל (עמוד הימיני ט ,יב): ישראל גם " ְל ַת ֵּקן ָהעֹו ָלם ְּכ ִפי ַמה ׁ ֶּש ַהׁ ָּש ָעה ְצִרי ָכה" (מלכים
ונמצאים אנו למדים מזה ,שסמכות המלכות שנבנית ג,י).
כל עיקר על הסכמת העם יכולה להימסר גם לכמה
אנשים יחד ,ולאו דווקא למלך או שופט .וזה גם תקנות הקהל
מובן מסברא ,כיוון שהכל מכוח הסכמת העם ,מה
הבדל אם הסכימו על יחיד או על רבים – אדרבא יש מקור סמכות אחר הוא סמכות הציבור לתקן תקנות .נאמר
בתוספתא" :ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל
להעדיף את שלטון הרבים מיחיד. המדות ועל שכר פועלין ,רשאין לעשות קיצתן"(ב"מ יא,כג;
ומובא גם בתלמוד ב"ב ח,ב) .אולם נחלקו הראשונים בשאלה
בדעה זו תומכים גם חכמים אחרים :הגריא"ה הרצוג אם הדברים אמורים בסמכות לחוקק חוקים על פי הכרעת
(תחוקה לישראל על פי התורה ,ירושלים תשמ"ט ,א ,עמ' ;)129הגר"א הרוב (מרדכי ב"ב ,תפ) או שמא באכיפת הסכם על מי שקיבל
וולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר י,א); הגר"ש גורן (תורת המדינה, אותו (שם; מכירה יד,יא) .הרמ"א מביא את שתי הדעות וכותב
עמ' ;)26 והגר"ע יוסף (שו"ת יחוה דעת ה,סד) ,המביא דברי
שיש לנהוג בכל מקום על פי המנהג (חו"מ ב,א).
פוסקים אחרים הסבורים כן.
כל החכמים הללו ,תלו את סמכות הממשלה להורות
על פעולות צבאיות בהסכמת העם .כמו כן ,בתחומים
מובהקים של סדר ציבורי ,דוגמת המשפט הפלילי ,דיני
תעבורה ,משפט צבאי וכדומה ,יש הכרה הלכתית גם
