Page 1071 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1071

‫‪1049‬‬  ‫תוחתפמו םיחפסנ‪      ‬הכלהה יארב הנידמה יקוח	‬                                   ‫	‬

    ‫סמכויות מלך ישראל נתונות למשטר‬                                                   ‫הרשב"א סבר שיש למלך סמכות לחוקק גם חוקים‬
                              ‫במדינת ישראל‬                                           ‫אזרחיים מובהקים לטובת הציבור‪" :‬ויש דוחין‪ ,‬דלא‬
                                                                                     ‫אמרינן בעלמא דינא דמלכותא דינא אלא בדברים שהן‬
‫עם הקמת המדינה‪ ,‬עלתה לדיון שאלת מעמדו ההלכתי‬
‫של המשטר החדש בעניינים אחדים‪ ,‬ובהם שאלת‬                                                 ‫להנאת המלך‪ ...‬ואינו נראה‪( "...‬חידושי הרשב"א גטין י‪,‬ב)‪.‬‬
‫סמכותה של המדינה להורות על גיוס חובה לצבא‪ ,‬שהרי‬
‫הדין הוא שהמלך מוסמך להחליט על יציאה למלחמת‬                                          ‫ברוח זו פסק הרשב"א שיש לשלטון סמכות לתקן‬
‫מצוה‪ ,‬כגון מלחמת הגנה‪ִ " :‬מ ְל ֶח ֶמת ִמ ְצָוה – ֵאינֹו ָצִריְך‬                      ‫תקנות שמטרתן למנוע סכסוכים אזרחיים‪" :‬וכן לעשות‬
‫ִלּ ֹטל ָּבּה ְרׁשּות ֵּבית ִּדין‪ֶ ,‬אָּלא יֹו ֵצא ֵמ ַע ְצמֹו ְּב ָכל ֵעת ְוכֹו ֶפה‬  ‫חוקים בארצו‪ ,‬כדי שלא יבואו העם לידי הכחשות‬
                                                                                     ‫וקטטות‪ .‬ומתקנין שלא יקנה אדם קרקע אלא בשטר‪"...‬‬
                            ‫ָה ָעם ָל ֵצאת‪( "...‬מלכים ה‪,‬ב)‪.‬‬                          ‫(שו"ת הרשב"א ב סימן שנו)‪ .‬כלומר‪ ,‬יש למלך סמכות לקבוע‬
                                                                                     ‫שייקנו קרקעות רק בשטר כדי למנוע מחלוקות וסכסוכים‬
‫נשאלה השאלה אם יש לשלטון הדמוקרטי במדינת‬
‫ישראל סמכויות של מלך‪ .‬על כך השיב הראי"ה קוק עוד‬                                                                  ‫אזרחיים בעסקי מקרקעין‪.‬‬
‫לפני שהוקמה מדינה ישראל‪ .‬וזה לשונו (הראי"ה קוק‪ ,‬שו"ת‬
                                                                                     ‫יחד עם זה‪ ,‬הרשב"א עצמו אומר במפורש שהכלל "דינא‬
                           ‫משפט כהן‪ ,‬ענייני א"י‪ ,‬סימן קמד)‪:‬‬                          ‫דמלכותא – דינא" אינו מחליף את חוקי התורה (שו"ת‬
                                                                                     ‫הרשב"א ו‪,‬רנד)‪ ,‬אלא הוא בגדר השלמה בעניינים מסוימים‬
‫וחוץ מזה נראים הדברים‪ ,‬שבזמן שאין מלך‪ ,‬כיוון‬
‫שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי‬                                                     ‫שמתגלה בהם צורך לתקן תקנה של השלטון‪.‬‬
‫של האומה‪ ,‬חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד‬
                                                                                     ‫להלכה נחלקו הרמ"א (חו"מ שסט‪,‬יא) והש"ך (חו"מ עג‪,‬לט)‬
                                 ‫האומה בכללה‪.‬‬                                        ‫בשאלה אם יש תוקף הלכתי לחוקי המלך בדיני ממונות‬
                                                                                     ‫המנוגדים לדין תורה‪ ,‬גם אם החוק נחקק לטובת הציבור‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כשאין מלך‪ ,‬סמכויות המלך חוזרות אל העם‬                                         ‫כמו כן‪ ,‬כתב חתם סופר (שו"ת חתם סופר‪ ,‬חו"מ מד) שכל חוק‬
‫ב"מה שנוגע למצב הכללי של האומה"‪ ,‬והעם יכול‬                                           ‫שסביר להניח שגם חכמים היו מתקנים אותו כתקנה – יש‬
‫להשתמש בהן ולחוקק חוקים על ידי נציגים שנבחרו על‬
                                                                                                                          ‫לו תוקף הלכתי‪.‬‬
                                         ‫ידי הציבור‪.‬‬
                                                                                                                    ‫משפט המלך‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬היסוד לתפיסה זו נמצא בדברי הרמב"ם‪,‬‬
‫האומר שסמכות המלך נובעת מן העובדה שהעם מקבל‬                                          ‫מלבד הכלל "דינא דמלכותא – דינא"‪ ,‬יש סמכות מיוחדת‬
‫עליו את סמכותו‪ .‬לפי תפיסה זו‪ ,‬אין הבדל בין משטר‬                                      ‫למלך ישראל‪ ,‬הכוללת מלבד גביית מסים (מלכים ד‪,‬א) גם‬
‫מלוכני לבין משטר דמוקרטי‪ .‬אדרבה‪ ,‬במשטר דמוקרטי‬                                       ‫סמכות לדון דין פלילי ולהעניש את החייב אף עונש‬
‫קבלת סמכות השלטון ברורה יותר מצד העם‪ ,‬וממילא‬                                         ‫מוות‪ּ" :‬ו ְב ָכל ֵאּלּו ָהַר ְצ ָח ִנין ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן‪ֶׁ ,‬ש ֵאי ָנן ְמ ֻח ָּי ִבין‬
                                                                                     ‫ִמי ַתת ֵּבית ִּדין‪ִ ,‬אם ָר ָצה ֶמ ֶלְך ִיְׂשָר ֵאל ְל ָהְר ָגן ְּב ִדין ַהַּמ ְלכּות‬
             ‫מעמדו יהיה מבוסס יותר מבחינת ההלכה‪.‬‬                                     ‫ְו ַת ָּק ַנת ָהעֹו ָלם – ָהְרׁשּות ְּב ָידֹו" (רוצח ב‪,‬ד)‪ .‬וכן בעניין מורד‬
                                                                                     ‫במלכות‪ָּ" :‬כל ַהּמֹוֵרד ַּבֶּמ ֶלְך – ֵיׁש ַלֶּמ ֶלְך ְרׁשּות ְל ָהְרגֹו"‬
‫הרב שאול ישראלי מתייחס במפורש ליישום עיקרון זה‬                                       ‫(מלכים ג‪,‬ח)‪ .‬נוסף על זה‪ ,‬הרמב"ם אומר שתפקידו של מלך‬
    ‫במשטר הדמוקרטי במדינת ישראל (עמוד הימיני ט‪ ,‬יב)‪:‬‬                                 ‫ישראל גם " ְל ַת ֵּקן ָהעֹו ָלם ְּכ ִפי ַמה ׁ ֶּש ַהׁ ָּש ָעה ְצִרי ָכה" (מלכים‬

‫ונמצאים אנו למדים מזה‪ ,‬שסמכות המלכות שנבנית‬                                                                                           ‫ג‪,‬י)‪.‬‬
‫כל עיקר על הסכמת העם יכולה להימסר גם לכמה‬
‫אנשים יחד‪ ,‬ולאו דווקא למלך או שופט‪ .‬וזה גם‬                                                                           ‫תקנות הקהל‬
‫מובן מסברא‪ ,‬כיוון שהכל מכוח הסכמת העם‪ ,‬מה‬
‫הבדל אם הסכימו על יחיד או על רבים – אדרבא יש‬                                         ‫מקור סמכות אחר הוא סמכות הציבור לתקן תקנות‪ .‬נאמר‬
                                                                                     ‫בתוספתא‪" :‬ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל‬
                ‫להעדיף את שלטון הרבים מיחיד‪.‬‬                                         ‫המדות ועל שכר פועלין‪ ,‬רשאין לעשות קיצתן"(ב"מ יא‪,‬כג;‬
                                                                                     ‫ומובא גם בתלמוד ב"ב ח‪,‬ב)‪ .‬אולם נחלקו הראשונים בשאלה‬
‫בדעה זו תומכים גם חכמים אחרים‪ :‬הגריא"ה הרצוג‬                                         ‫אם הדברים אמורים בסמכות לחוקק חוקים על פי הכרעת‬
‫(תחוקה לישראל על פי התורה‪ ,‬ירושלים תשמ"ט‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;)129‬הגר"א‬                         ‫הרוב (מרדכי ב"ב‪ ,‬תפ) או שמא באכיפת הסכם על מי שקיבל‬
‫וולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר י‪,‬א); הגר"ש גורן (תורת המדינה‪,‬‬                             ‫אותו (שם; מכירה יד‪,‬יא)‪ .‬הרמ"א מביא את שתי הדעות וכותב‬
‫עמ'‪ ;)26 ‬והגר"ע יוסף (שו"ת יחוה דעת ה‪,‬סד)‪ ,‬המביא דברי‬
                                                                                               ‫שיש לנהוג בכל מקום על פי המנהג (חו"מ ב‪,‬א)‪.‬‬
                          ‫פוסקים אחרים הסבורים כן‪.‬‬

‫כל החכמים הללו‪ ,‬תלו את סמכות הממשלה להורות‬
‫על פעולות צבאיות בהסכמת העם‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתחומים‬
‫מובהקים של סדר ציבורי‪ ,‬דוגמת המשפט הפלילי‪ ,‬דיני‬
‫תעבורה‪ ,‬משפט צבאי וכדומה‪ ,‬יש הכרה הלכתית גם‬
   1066   1067   1068   1069   1070   1071   1072   1073   1074   1075   1076