Page 1073 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫‪1051‬‬ ‫תוחתפמו םיחפסנ‪  ‬הכלהה יארב הנידמה יקוח ‬ ‫ ‬

‫מכאן שמותר לתבוע תביעות מנהליות בבתי המשפט‪,‬‬ ‫אין ספק לדעתי שממשלת ישראל‪ ,‬מלכות ישראל‬
‫כיוון שהם נקבעו בחקיקה כערכאות לבירור מחלוקות‬ ‫עצמאית בארץ ישראל‪ ,‬בצירוף המועצה המורחבת‬
‫של הרבנות הראשית לארץ ישראל‪ ,‬יש לה אותו הכח‬
‫אלה‪.‬‬ ‫במדינה שיש לז' טובי העיר‪ ...‬וכלום מפני שרשותם‬
‫משתרעת על המדינה כולה אין כחם יפה במדינה‬
‫סיכום ויישום‬
‫ככח ז' טובי העיר בעירם?!‬
‫יש שלושה מקורות סמכות אפשריים לחוקי המדינה‪:‬‬
‫הרב אברהם שפירא יישם את הדבר בשאלת חיוב מזונות‪,‬‬
‫‪1 .1‬משפט המלך – סמכות מלך ישראל‪ ,‬הכוללת מלבד‬ ‫כשקבע שחוק המדינה המחייב אב במזונות ילדיו עד גיל‬
‫גביית מסים גם את הסמכות להוציא למלחמה‪,‬‬
‫‪ 18‬תקף גם על פי ההלכה (תחומין טז‪ ,‬עמ' ‪:)85‬‬
‫להעניש פושעים ועוד‪.‬‬
‫כיום יש ב"ה כנסת המייצגת ייצוג גמור את כל‬
‫‪"2 .2‬דינא דמלכותא – דינא" – סמכות השלטון‪ ,‬לאו‬ ‫תושבי המדינה‪ ,‬ומייצגת גם את היהודים שומרי‬
‫דווקא יהודי‪ ,‬לתקן תקנות בממון (כדעת הרמב"ם)‬ ‫הדת‪ ,‬שגם הם הסכימו לתקנה‪ ...‬לזה מספיק רק‬
‫שהרבנות תסכים‪ ,‬כדי שלא נגיד שזה נוגד להלכה‬
‫ולמען הסדר הציבורי (כדעת רשב"א)‪.‬‬ ‫היהודית‪ ...‬הסכימו על כך כל הנציגים הדתיים‬
‫שבכנסת‪ ,‬וזה מוכיח שאין זה בניגוד להלכה‪ ,‬וזה‬
‫‪3 .3‬תקנות הקהל – סמכות הקהל לתקן תקנות‪.‬‬ ‫מחייב את כל היהודים לזון את ילדיהם עד גיל י"ח‪.‬‬

‫רבים מפוסקי ההלכה אומרים שיש למשטר במדינת‬ ‫הרב שפירא מתנה את קביעת מעמדו של חוק מסוים‬
‫ישראל הסמכות שיש מלך ישראל‪ .‬מכאן סמכותו של‬ ‫כמעמד של תקנת הקהל בהסכמה של הרבנות הראשית‬
‫המשטר להחליט על יציאה למלחמה וקיום מערכת‬ ‫ושל נציגי הציבור הדתי (שמעמדם כ"אדם חשוב" המוזכר בתלמוד‬
‫ענישה פלילית‪ .‬סמכות זו מתירה את פעילותם של בתי‬ ‫בבא בתרא ט‪,‬א)‪ .‬תנאים אלו באים לוודא שהחוק אינו מנוגד‬
‫לדין תורה‪ ,‬אלא הוא בא להשלים את דין תורה לתקנת‬
‫המשפט בתחום הפלילי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש למשטר במדינת ישראל סמכות מכוח הכלל‬ ‫הציבור‪.‬‬
‫"דינא דמלכותא – דינא"‪ ,‬הנותן תוקף הלכתי לחוקי‬
‫המדינה בדיני ממונות שנחקקו לתקנת הקהל‪ ,‬כגון חוק‬ ‫בקהילות אחדות נקבע שמחלוקות בשאלת ביאור התקנות‬
‫המגן על זכויות יוצרים‪ ,‬להבדיל מחוקים הבאים להחליף‬ ‫יתבררו בערכאות מיוחדות שהוקמו על ידי הציבור (שו"ת‬
‫את חוקי התורה‪ ,‬כגון "חוק החוזים"‪ ,‬שאין להם תוקף‬
‫הלכתי‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬תביעות ממון על פי חוקים אלה יש‬ ‫הרשב"א ג‪ ,‬תט‪ ,‬ועוד)‪:‬‬

‫לתבוע בבתי הדין ולא בבתי המשפט‪.‬‬ ‫גם מה ששאלתם‪ :‬אם לשונות הללו והספיקות נדונין‬
‫יש מי שסבורים שיש תוקף לחוקי הכנסת שנחקקו לתקנת‬ ‫על פי המוקדמין [=נבחרי הציבור] או על פי חכם?‬
‫הקהל על יסוד תקנות הקהל‪ .‬הפוסקים אומרים שהציבור‬ ‫באמת נראה שהן נדונין על פי המוקדמין‪ ,‬משום‬
‫מוסמך להקים ערכאות לבירור מחלוקות שהתעוררו‬ ‫אותו הפרק שכתוב בו‪ :‬אם נסתפק בו‪ ,‬יהיה ענינו‬
‫בעקבות תקנות הקהילה‪ .‬על פי זה‪ ,‬יש סמכות הלכתית‬
‫לבתי המשפט לדון בתביעות מנהליות נגד המדינה‬ ‫וביאורו מסור למוקדמי הזמן‪.‬‬

‫ומוסדותיה‪.‬‬