Page 1075 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1075

‫‪1053‬‬  ‫תוחתפמו םיחפסנ‪      ‬םיטפושו‪ ‬םיטפשמ ‪,‬ןיינק ‪,‬םיקזנ ירפסב חמוצה	‬           ‫	‬

‫ָק ִנים – ' ָק ֶנה ָמצּוי' )‪ (Phragmites australis‬או ' ַע ְב ָק ֶנה'‬           ‫שפירותיו מכונים בימינו בטעות בשם ַעְרמֹו ִנים; ולפי‬
                                                                               ‫הפירוש השני‪ ,‬המובא בשם יש אומרים‪ ,‬מדובר ב ְצנֹו ָבר‪,‬‬
‫)‪ .(Arundo donax‬מצמח הקנה עשו קולמוסים‪ .‬הקנה‬
‫הוא צמח בעל גבעולים גבוהים חלולים ותפרחת דמוית‬                                     ‫הלוא הוא 'אֹ ֶרן ַהַּג ְל ִעין' )‪( (Pinus pinea‬נזקי ממון ג‪,‬ב)‪.‬‬
‫נברשת‪ ,‬הגדל בדרך כלל על גדות הנחלים‪ .‬הקנה שימש‬
‫כמקל תמיכה‪ ,‬למדידה‪ ,‬לקליעת סלים ומחצלות‪ ,‬לבניית‬                                ‫ַמ ִים ֶׁשְּל ִח ְז ִרין – מקורו של מונח זה בתלמוד‪" :‬אין‬
‫גדרות וגגות ולעשיית ִחצים וחלילים (נזקי ממון ה‪,‬ג; מכירה‬
                                                                               ‫מפרכסין לא את האדם‪ ...‬אין משרבטין את הבהמה‪...‬‬
                               ‫כג‪,‬טו; שכירות ח‪,‬י ועוד)‪.‬‬                        ‫הכא תרגימו‪ :‬מיא דחיזרא" (בבא מציעא ס‪,‬ב)‪ .‬אך אין ברור‬
                                                                               ‫כיצד פירש אותו הרמב"ם‪ :‬האם כ'מי סובין' (רש"י והערוך)‬
‫ִקּׁשּות – בערבית ' ִק ַת'רא' וגם ' ַפקרּוס'‪ .‬מזוהה עם‬                         ‫או כ'שרף חלבי של החסה' (ראה‪ :‬תנחום הירושלמי; מכירה‬

‫ה' ִקׁ ֻּש ִאים' שבמקרא (במדבר יא‪,‬ה)‪ .‬פרי אדמה מאורך‬                                                                          ‫יח‪,‬ג)‪.‬‬
‫דומה למלפפון גדול‪ ,‬והוא נקרא גם ' ֵמלֹון ַה ַּק ָּתא'‬
                                                                               ‫ֲע ָדִׁשים – ' ֲע ָדָׁשה ַּתְרבּו ִתית' )‪ .(Lens culinaris‬מין קטנית‬
              ‫)‪( (Cucumis melo var. chate‬שכירות יב‪,‬יא)‪.‬‬
                                                                                                      ‫המשמשת למאכל (מכירה יח‪,‬יא)‪.‬‬
‫קֹ ׁ ְשט – בערבית ' ֻק ְסט'‪ .‬אחד מסממני הקטורת שהוקטרו‬
                                                                               ‫ָע ִמיר – רבים מן הפרשנים סבורים כדעת רש"י שמדובר‬
‫במקדש (כלי המקדש ב‪,‬ד)‪ .‬צמח ממשפחת הזנגוויליים‪.‬‬
‫מזוהה עם צמח ה'קֹו ְסטּוס' )‪ (Costus speciosus‬הגדל‬                             ‫בגבעולי הדגן‪ ,‬כנראה בלא השיבולים‪ ,‬הנקראים בלשונו‬
‫בהרי ההימליה‪ .‬מקנה השורש של צמח זה הפיקו בושם‬                                  ‫"קשין של שבלין" (בבלי שבת עו‪,‬א)‪ .‬ייתכן שניתן ללמוד‬
                                                                               ‫מפירושו של הרמב"ם למשנה (שבת ז‪,‬ב) למילה " ְמ ַעֵּמר"‬
                            ‫וחומרי מרפא (מכירה יד‪,‬ב)‪.‬‬                          ‫שמדובר באגודת שיבולים של חטים או ׂשעורים וכל מה‬
                                                                               ‫שנקצר (וראה מיכה ד‪,‬יב; דברי מגיד משנה ואחרים להלכות‬
‫ֻׁש ְמְׁש ִמין – ה'ֻׁש ְמׁ ֹשם' )‪ (Sesamum orientale‬הוא צמח‬                    ‫נזקי ממון ג‪,‬ב)‪ .‬הסיפא של דבריו מאפשרת לכלול במונח‬
                                                                               ‫זה גם ערמות של מיני קטניות כגון ' ִּת ְל ָּתן' (ספרא קדושים‬
‫תרבותי חד שנתי‪ .‬הפרי הוא ֶהלקט ובו זרעים בצבע לבן‬                              ‫א‪,‬ג)‪ּ' ,‬פֹול ַהִּמ ְצ ִרי' ועוד (תוספתא שביעית ב‪,‬יג)‪ .‬תנחום‬
‫עד חום המשמשים כתבלין ולייצור טחינה ו ַח ְלָוה‪ .‬זרעיו‬                          ‫הירושלמי מצדד דווקא בפירוש הספציפי שמדובר‬
‫העשירים בשמן משמשים למאכל‪ ,‬לבישול‪ ,‬לתאורה ועוד‬                                 ‫בצמח מספוא הנקרא בערבית בשם ' ֻקְרט'‪ ,‬הנקרא בימינו‬
                                                                               ‫' ִּת ְל ָּתן ַאֶּלְּכ ַס ְנ ְּדרֹו ִני' )‪( (Trifolium alexandrinum‬ראה לעיל‬
             ‫(נזקי ממון ג‪,‬ב; מכירה יט‪,‬ז; שכירות ח‪,‬יד ועוד)‪.‬‬
                                                                                              ‫'אספסתא'; נזקי ממון א‪,‬ב; ג‪,‬ב; שכירות יג‪,‬ו)‪.‬‬
‫ִׁש ְק ָמה – בערבית‪ֻּ' :‬ג' ַמר ְיז'‪ .‬עץ גדול בן סוגה של‬
                                                                               ‫ִּפ ְלְּפ ִלין – בערבית ' ֻפל ֻפל'‪ ,‬ונקרא בימינו 'ִּפ ְלֵּפל ָׁשחֹור'‬
‫התאנה )‪ ,(Ficus sycomorus‬שפירותיו נאכלים (פה"מ דמאי‬
‫א‪,‬א; ק' שם)‪ .‬לעץ מערכת שורשים ענפה‪ ,‬וגזעו וענפיו‬                               ‫)‪ .(Piper nigrum‬מטפס רב שנתי ממוצא טרופי בעל‬
‫שימשו לבנייה ולייצור כלים (גנבה ח‪,‬ה; מכירה יז‪,‬ב; שכנים‬                         ‫עלים גדולים הנושא אשכול פירות‪ .‬למעשה ניתן לקבל‬
                                                                               ‫מן הצמח שני סוגי פירות (ראה פה"מ ערלה ב‪,‬י)‪ :‬השחורים‬
                                 ‫י‪,‬א; שכירות ח‪,‬י ועוד)‪.‬‬                        ‫הם פירות הבוסר המיובשים בשמש‪ ,‬והלבנים הם הפירות‬
                                                                               ‫הבשלים שהוסרה מהם קליפתם האדומה‪ .‬פירות הפלפל‬
‫ִּת ְל ָּתן – בערבית ' ִח ְלַּבה'‪ .‬מכונה בימינו 'ַּגְרְּגָר ִנית ַה ִח ְלָּבה‬  ‫משמשים (בעיקר כאבקה שחוקה) כתבלין חריף‪ .‬בעבר‬

‫)‪ .(Trigonella foenum-graecum‬צמח חד שנתי בעל‬                                          ‫שימשו גם לריפוי (רוצח יא‪,‬י; מכירה ג‪,‬ב; יב‪,‬ו; יד‪,‬ז)‪.‬‬
‫שלושה עלעלים‪ .‬הפרי הוא תרמיל ובו זרעים קטנים‪.‬‬
‫בעבר גידלו את הצמח למספוא‪ .‬ענפי הצמח הצעירים‬                                   ‫ַּפ ְר ֵסק – בערבית ' ַכ'ְוך' (פה"מ כלאיים א‪,‬ד)‪ .‬ונקרא בימינו‬
‫משמשים ירק לסלט‪ ,‬וזרעיו מהווים את המרכיב העיקרי‬
‫ב ִמתבל המזון של יהודי תימן‪ .‬אינו הצמח בימינו ' ִּת ְל ָּתן'‬                                   ‫' ֲא ַפ ְר ֵסק' )‪( (Prunus persica‬שכירות ה‪,‬ח)‪.‬‬

                            ‫)‪( (Trifolium‬נזקי ממון ה‪,‬ג)‪.‬‬                       ‫ִּפְׁש ָּתן – בערבית 'ַּכ ַּתראן'‪ִּ' .‬פְׁש ָּתה ַּתְרּבּו ִתית'‬

                                ‫ביבליוגרפיה‬                                    ‫)‪ .)Linum usitatissimum‬צמח תרבות חד שנתי‪ .‬גבעולי‬
                                                                               ‫הפשתה העשירים בסיבים שימשו חומר הגלם לייצור‬
‫ז' עמר‪ ,‬מחברת צמחי המשנה של הרב יוסף קאפח‪ ,‬תל‬                                  ‫אריגים ובגדים‪ ,‬וזרעי הפשתן שימשו לאכילה ולהפקת‬
                                       ‫אביב תשס"ה‪.‬‬                              ‫שמן (נזקי ממון יד‪,‬יג; מכירה ג‪,‬ב; שכירות ח‪,‬ג; עדות י‪,‬ג ועוד)‪.‬‬
   1070   1071   1072   1073   1074   1075   1076   1077   1078   1079   1080