Page 1079 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫‪1057‬‬ ‫תוחתפמו םיחפסנ‪  ‬םיקרפה תרותוכ חתפמ ‬ ‫ ‬

‫ ‪ .‬הטומאת הבגדים בשעת עשייה‬ ‫ ‪ .‬הספק מי הבכור; מסחר ושומה‬ ‫ ‪ .‬דהפייס; חלוקת הלחם‬
‫ ‪ .‬ומילוי המים‬ ‫ ‪ .‬ומעשר בהמה‬ ‫ ‪ .‬הלחם הפנים‬

‫ ‪ .‬זהמלאכה הפוסלת במי חטאת‬ ‫ ‪ .‬זאופן העישור וזמנו‬ ‫ ‪ .‬וסדר העבודה התמידית והשיר‬
‫ ‪ .‬חהמלאכה הפוסלת במים (המשך)‬ ‫ ‪ .‬חשיבושים במניין‬ ‫ ‪ .‬זמוספי ראש חדש ופסח; העומר והספירה‬

‫ ‪ .‬טקידוש המים באפר ופסולם‬ ‫הלכות שגגות‬ ‫ ‪ .‬חמוסף שבועות ושתי הלחם‬
‫ ‪ .‬יהולכת המים ושמירתם; המזה וכוונתו‬ ‫ ‪ .‬טמוסף ראש השנה; סדר קדימות הקרבנות‬
‫ ‪ .‬אהעבירות בשגגה המחייבות חטאת‬
‫ ‪.‬איההזאה‬ ‫ ‪ .‬באופן השגגה המחייב‬ ‫ ‪ .‬ימוספי יום הכיפורים והחג‬
‫ ‪.‬בימגע מי ההזאה ודיני חיבורים‬
‫ ‪.‬גיחומרות יתרות בטהרת החטאת‬ ‫ ‪ .‬גהתראה; הפרשת החטאת; הכפרה‬ ‫הלכות פסולי המוקדשין‬
‫ ‪.‬דימקום טהור; טומאת כ ִלי חטאת בכ ִלי קודש‬ ‫ ‪ .‬דעבירות שונות בהעלם אחד‬
‫ ‪ .‬השגגת עריות‬ ‫ ‪ .‬אפסולי מעשה הזבח‬
‫ ‪.‬וטטומאה ממי חטאת‬ ‫ ‪ .‬ושגגת מאכלות‬ ‫ ‪ .‬בשיבושים במתן דמים‬
‫ ‪ .‬זשגגת עבודה זרה ושבת‬ ‫ ‪ .‬גהתקדשות על ידי המזבח והכלים‬
‫הלכות טומאת צרעת‬ ‫ ‪ .‬חאשם תלוי‬ ‫ ‪ .‬דהחטאת המתה והנמכרת והאשם הנמכר‬
‫ ‪ .‬טאשם ודאי‬ ‫ ‪ .‬ההפרשת מעות – בירורים‬
‫ ‪ .‬אצרעת עור הבשר‬ ‫ ‪ .‬יקרבן עולה ויורד‬
‫ ‪ .‬בשיער לבן כסימן טומאה‬ ‫ ‪.‬אישגגת טומאת מקדש וקדשיו‬ ‫ ‪ .‬וזבחים שנתערבו‬
‫ ‪ .‬זפסולי מעשה העוף‬
‫ ‪ .‬גהמחיה כסימן טומאה‬ ‫ ‪.‬ביבית דין גדול ששגגו בהוראה‬
‫ ‪ .‬דהפשיון ויחסו לשאר סימנים‬ ‫ ‪.‬גיאופנים הפוטרים את בית הדין‬ ‫ ‪ .‬חעופות שנתערבו‬
‫ ‪ .‬השחין ומכוה; קרחת וגבחת‬ ‫ ‪ .‬טגוזלות שפרחו ממקום למקום‬
‫ ‪.‬דיתוכן ההוראה השגויה‬
‫ ‪ .‬ובהרת שאינה מטמאה‬ ‫ ‪.‬וטשגגת כהן משיח ונשיא‬ ‫ ‪ .‬ייולדת שנדרה עופות‬
‫ ‪ .‬זצרעת שפרחה בכולו‬ ‫ ‪.‬איפסולי מעשה המנחות‬
‫הלכות מחוסרי כפרה‬ ‫ ‪.‬ביפסולי לחם ונסכים; לחמי תודה‬
‫ ‪ .‬חנתק‬ ‫ ‪.‬גיהמחשבות הפוסלות‬
‫ ‪ .‬טראיית הנגעים‬ ‫ ‪ .‬איסודות הדינים; זבה ויולדת‬ ‫ ‪.‬דיתנאי המחשבה הפוסלת‬
‫ ‪ .‬יהמסיר צרעתו; דיני המצורע‬ ‫ ‪ .‬בראיות הזב‬
‫ ‪.‬איטהרת המצורע‬ ‫ ‪.‬וטמחשבת שינוי השם‬
‫ ‪ .‬גשבעה נקיים; המיטמאים בזיבה‬ ‫ ‪.‬זטמחשבת הזמן‬
‫ ‪.‬ביצרעת הבגד‬ ‫ ‪ .‬דכפרת המצורע‬
‫ ‪.‬גיטומאת הבגדים בנגעים‬ ‫ ‪.‬זידינים נוספים במחשבת פסול‬
‫ ‪ .‬הבירורים בכפרת המצורע‬ ‫ ‪.‬חיהמחשב והאו ֵכל בפסול‬
‫ ‪.‬דיצרעת הבית‬ ‫ ‪.‬טישריפת הפסולים‬
‫ ‪.‬וטהסגר הבית‪ ,‬ניתוצו וטהרתו‬ ‫הלכות תמורה‬
‫ ‪.‬זטההיטמאות בבית; משמעות הצרעת‬ ‫הלכות עבודת יום הכיפורים‬
‫ ‪ .‬אאיסור המרת קרבן והעושים תמורה‬
‫הלכות מטמאי משכב ומושב‬ ‫ ‪ .‬באופן ההמרה‬ ‫ ‪ .‬אקרבנות היום; ההכנות‬
‫ ‪ .‬בבגדי יום הכיפורים‬
‫ ‪ .‬אהמטמאים והטומאה היוצאת מהם‬ ‫ ‪ .‬גהקרבת התמורה‬
‫ ‪ .‬במתי מטמא היוצא מהם; טומאת הגויים‬ ‫ ‪ .‬דולדות הקדשים; שינוי והערמה‬ ‫ ‪ .‬גהשעירים‪ ,‬ההזאות והקריאה‬
‫ ‪ .‬דסדר עבודת היום‬
‫ ‪ .‬גבועל נידה; המטמאות למפרע‬ ‫ספר טהרה‬
‫ ‪ .‬דנשים שדיין שעתן; כתמים‬ ‫ ‪ .‬השיבושים בעבודות‬
‫הלכות טומאת מת‬
‫ ‪ .‬הדמי טוהר; יום ששומרת הזבה‬ ‫הלכות מעילה‬
‫ ‪ .‬ומשכב ומרכב הזב‬ ‫ ‪ .‬אכיצד המת מטמא‬
‫ ‪ .‬בהדברים מן המת המטמאים‬ ‫ ‪ .‬אדין המועל; עבודה וגיזה בקדשים‬
‫ ‪ .‬זאופן טומאת המשכב והמרכב‬ ‫ ‪ .‬גכיצד הללו מטמאים אחרים‬ ‫ ‪ .‬בזמן המעילה בקדושים בגופם‬
‫ ‪ .‬חהיסט הזב‬ ‫ ‪ .‬דהמצטרפים לשיעור טומאה‬
‫ ‪ .‬ההמיטמאים מחמת המת ודרגותיהם‬ ‫ ‪ .‬גקדשי מזבח שאין בהם מעילה מן התורה‬
‫ ‪ .‬טהיסט הזב (המשך)‬ ‫ ‪ .‬וכלים שאינם מקבלים טומאה; גולל‬ ‫ ‪ .‬דמעילה במעות שהופרשו ובנדרים‬
‫ ‪ .‬יהחבר ועם הארץ בטהרות‬ ‫ ‪ .‬ההקדושים בקדושת דמים‬
‫ ‪ .‬זדיני קבר וטומאה רצוצה‬ ‫ ‪ .‬וגדרי ההנאה בקדשים‬
‫ ‪.‬אינאמנות עם הארץ‬ ‫ ‪ .‬חקבר שאבד או נמצא; ציון קברות‬ ‫ ‪ .‬זשליחות ופיקדון‬
‫ ‪.‬ביעסקי חבר ועם הארץ בטהרות‬ ‫ ‪ .‬חהוצאות ההקדש; היחס לחוקים‬
‫ ‪ .‬טתבוסה ושכונת קברות; ספיקות‬
‫ ‪.‬גישמירה וזהירות מעם הארץ‬ ‫ ‪ .‬יבית הפרס‬ ‫ספר הקרבנות‬

‫הלכות שאר אבות הטמאות‬ ‫ ‪.‬איטומאת ארץ העמים ודירת הגויים‬ ‫הלכות קרבן פסח‬
‫ ‪.‬ביאוהל – ריבוע טפח‬
‫ ‪ .‬אטומאת הנבלה‬ ‫ ‪ .‬אשחיטת הפסח‬
‫ ‪ .‬בנבלה בשחיטה‬ ‫ ‪.‬גיהחוצצים והמביאים את הטומאה‬ ‫ ‪ .‬בבני חבורה‬
‫ ‪.‬דישיעורי החורים שבבית‬
‫ ‪ .‬גנבלת העוף‬ ‫ ‪ .‬גשליחות והתמנות מחדש‬
‫ ‪ .‬דטומאת שרץ‬ ‫ ‪.‬וטהראוי למעט את החור משיעורו‬ ‫ ‪ .‬דפיסול הפסח‬
‫ ‪ .‬הטומאת שכבת זרע‬ ‫ ‪.‬זטדיני ארובה ופתחים עליונים‬
‫ ‪ .‬וטומאת עבודה זרה; כללי אבות הטומאות‬ ‫ ‪.‬זיזיז וחבית‬ ‫ ‪ .‬הדחיית הפסח ומעכביו‬
‫ ‪ .‬זעיקרי טומאת משקין ואוכלין‬ ‫ ‪.‬חידיני אדם‪ ,‬מגדל ואוהלים‬ ‫ ‪ .‬וטומאת היחיד הנדחה‬
‫ ‪ .‬חטומאת ידיים והאוכל אוכלין טמאים‬ ‫ ‪.‬טיכוורת וגמל‬ ‫ ‪ .‬זהטומאה הנדחית בקהל‬
‫ ‪ .‬טמים שאובין וכתבי הקודש‬
‫ ‪ .‬יטבול יום; דרגות הנטמאים‬ ‫ ‪ .‬כטומאה בלועה ושאר המצילין באוהל‬ ‫ ‪ .‬חבשר הפסח‬
‫ ‪.‬אידרגות הטומאה בחולין‪ ,‬תרומה וקודש‬ ‫ ‪.‬אכצמיד פתיל וכיסויי הכלים‬ ‫ ‪ .‬טאוכלי בשר הפסח‬
‫ ‪.‬בימעלות הקודש על התרומה‬ ‫ ‪.‬בכמצילין שנפתחו או נפחתו‬ ‫ ‪ .‬יעצמות הפסח וחגיגה‬
‫ ‪.‬גיגזירות חכמים בטומאה ובספיקות‬
‫ ‪.‬דיספיקות שטיהרו חכמים‬ ‫ ‪.‬גכהניצל בצמיד פתיל בכלי חרס‬ ‫הלכות חגיגה‬
‫ ‪.‬וטספיקות שטיהרו חכמים (המשך)‬ ‫ ‪.‬דכטומאה במחיצות הבית‬
‫ ‪.‬זטמי שאין בו דעת להישאל‬ ‫ ‪ .‬אהראייה‪ ,‬החגיגה והשמחה‬
‫ ‪.‬זימקרי ספיקות נוספים‬ ‫ ‪.‬הכדינים נוספים בטומאה רצוצה ובלועה‬ ‫ ‪ .‬בהפטורים; הבאת הקרבנות ואכילתם‬
‫ ‪.‬חיפרטי ספיקות ברשות היחיד וברשות הרבים‬
‫ ‪.‬טיספיקות המוכיחים זה על זה‬ ‫הלכות פרה אדומה‬ ‫ ‪ .‬גמצַות הק ֵהל‬
‫ ‪ .‬כהגדרת רשויות לטומאה‬
‫ ‪ .‬אכשרות הפרה והעוסקים בה‬ ‫הלכות בכורות‬
‫הלכות טומאת אוכלין‬ ‫ ‪ .‬בחומרות בטהרת שורף הפרה‬
‫ ‪ .‬אבכור בהמה טהורה‬
‫ ‪ .‬אהאוכלין והמשקין המקבלים טומאה‬ ‫ ‪ .‬גשריפת הפרה‬ ‫ ‪ .‬בבכור בעל מום‬
‫ ‪ .‬דשיבושים ומלאכה במעשה הפרה‬
‫ ‪ .‬גבדיקת המום; הגיזה‬
‫ ‪ .‬דהפטור והספק בבכור‬