Page 1072 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1072
תוחתפמו םיחפסנ הכלהה יארב הנידמה יקוח 1050
לקופת המדינה ,או יש להחיל עליהם את הכלל בבתי המשפט של מדינת ישראל .כך למשל כתב הרב ח"ד
'דינא דמלכותא דינא'? הלוי (דבר המשפט ,חלק ג ,עמ' :)170
...אפילו במלך רשע ועובד עבודה זרה שייך הכלל לאור זה ,לכאורה נראה בפשיטות שבתי המשפט של
'דינא דמלכותא' ...לגבי מדינת ישראל שייך הכלל המדינה בימינו (וזה יצוין בבהירות ובבירור מוחלטים,
'דינא דמלכותא דינא' ...ולכן נראה להלכה שבכל במידה שדיונם נוגע לתיקון חיי חברה סדירים והענשת
מה שנוגע למיסים וארנוניות ומכס ,יש לקיים את פושעים לכל סוגיהם ,ואין הם נוגדים את חוקי תוה"ק)
החוק של המדינה ,שזה בכלל מה שאמרו חז"ל
דינא דמלכותא דינא .אולם אנו צריכים למודעי, יונקים את סמכויותיהם משתי זרועות.
שלפי ההלכה (בבבא בתרא דף ח,א) אסור להטיל מס על הראשונה נשיא המדינה הממנה את השופטים ,והנשיא
עצמו הרי ברור שדין מלך יש לו על כל פנים לעניין
תלמידי חכמים העוסקים בתורה... המשפט וכדברי מרן זצ"ל ,והשופטים יונקים מסמכויותיו
פסיקה זו מלמדת שני דברים :מצד אחד ,רוב הפוסקים הממלכתיות.
סבורים שיש תוקף לחוקי המדינה ושאסור לעבור עליהם; השנייה היא כנסת נבחרי העם שהיא מתקינה תקנות
מצד שני ,הפוסקים ראו עצמם מוסמכים לפרש את החוק ומחוקקת חוקים שמטרתם ותכליתם הנהגת חיי חברה
ואף לקבוע מתי הוא מנוגד לדין תורה ואין לו תוקף תקינים וסדירים (ושוב יצוין במידה שתחוקתם נוגעת
(במסגרת זו ,לא ניכנס לדיון בשאלת הפטור של תלמידי לתכלית זו בלבד ,כי לחוקק חוק נגד המפורש בתוה"ק
אין שום כוח בעולם ואפילו לא כל עם ישראל כאיש אחד
חכמים מתשלום מסים בימינו). אינם יכולים ורשאים) ,ושבתי הדין של המדינה דנים
הרב עובדיה יוסף סבור שיש תוקף גם לחוק העוסק לפיהם .יוצא אפוא שהכנסת ובתי הדין הדנים לפי חוקיה,
בזכויות יוצרים (שו"ת יביע אומר ז ,חו"מ ט): במקום מלכות עומדים.
אודות שאלתו אם יש דין ירושה לבנים אשר אביהם "דינא דמלכותא – דינא" במדינת ישראל
חיבר חיבורים בדברי תורה ,שיוכלו לאסור על כל
אדם הדפסת החיבורים בלי רשותם ,משום השגת כפי שראינו לעיל ,שולחן ערוך פוסק כדעת הרמב"ם,
שהכלל "דינא דמלכותא – דינא" חל גם על שלטון יהודי
גבול... ארץ ישראל (ולאמתו של דבר ,כאמור לעיל ,גם השיטה
המנוגדת מודה שיש לשלטון כזה סמכויות מסוימות).
ועל כל פנים לדינא פשט המנהג לאסור הן מדינא מתוך כך ,רוב רובם של פוסקי ההלכה בלא הבדל מגזר
דמלכותא ,והן על פי גזרת והסכמת המחברים, וזרם ,כתבו כדבר פשוט שיש לחלק מחוקי מדינת ישראל
בדיני ממונות תוקף בגלל הכלל "דינא דמלכותא – דינא",
והרבנים המסכימים לחיבור.
להלן דוגמאות אחדות.
הרב יוסף מדגיש בדבריו שבדיני ממונות שבתורה אין הרב דב ליאור כותב ("יחס ההלכה לחוקי המדינה" ,תחומין ג ,עמ'
הגנה על זכויות יוצרים ,אבל בגלל כמה סיבות ,ובכללן
גם "דינא דמלכותא – דינא" ,אסור לפגוע בזכויות אלה. :)247
גם הרב יוסף שלום אלישיב סבור שיש תוקף לחוקי
הכנסת במקרים מסוימים ,כגון בערבות בנקאית (פד"ר ה, חוקי המדינה שאינם נוגדים דין כלשהוא ,יש חיוב
לקיימם מדאורייתא .לכך יש להוסיף כי 'דינא
עמ' :)258 דמלכותא – דינא' נאמר לדעת רוב הפוסקים גם
במלכות ישראל ...מכאן סמכות הכנסת שנבחרה על
אם השלישו משּכונות זה כנגד זה בערכאות של ידי העם בענייני מיסים ,הפקעת רכוש ,גיוס לצבא
נכרים ובשטרותיהן ,קנו אפילו באסמכתא ,משום וכד' ...לכאורה יש מקום להבחין בין הנהגת מלכות
ד'דינא דמלכותא דינא' .ומטעם זה מועיל גם שטר ליחסים פרטיים בין שני אנשים ...אפשר שיש
ערבות בנקאית. להיעזר גם במבחן של טובת הציבור...
כל המקורות שהבאנו לעיל ,עוסקים בשאלה אם בית הדין הרב עובדיה יוסף עוסק בשאלת החובה לשלם מסים
מתחשב בקיומו של חוק זה או אחר ,אבל אין בהם היתר ומסיק (שו"ת יחווה דעת ה,סד):
לפנות לבית משפט אזרחי על סמך חוקים אלה. שאלה :האם מותר מן הדין להשתמט מתשלומי מס
הכנסה ,מס ערך מוסף ומכס וכיוצא בזה ,הנועדים
תקנות הקהל במדינת ישראל
יש פוסקים הסבורים שיש לכנסת מעמד של "טובי העיר",
שיש להם סמכות לתקן תקנות נוסף על דיני התורה.
הריא"ה הרצוג כותב (תחוקה לישראל על פי התורה ,ב ,עמ' :)58
