Page 1065 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1065

‫‪1043‬‬  ‫תוחתפמו םיחפסנ‪      ‬קוחה יפלו הלכהה יפל האווצ רטש	‬  ‫	‬

‫ידי ובעדים כשרים שקיבלתי בקניין – זהו פירוט של‬          ‫ולא על קניין בנכס מסוים (טוען ונטען ז‪,‬א; מלווה ולווה יא‪,‬א)‪.‬‬
    ‫התנאי המופיע בסעיף (‪" )3‬על מנת שלא אחזור בי"‪.‬‬       ‫האודיתא מיועדת לרכוש שהקניין אינו יכול לחול עליו‪.‬‬
                                                        ‫זו היא בעצם הודאה שהוא חייב למוטב את הסך האמור‬
‫או בצוואת שכיב מרע – צוואת שכיב מרע היא צוואה‬
‫הניתנת בדרך כלל בעל פה על ידי חולה שמצבו קשה‬                                            ‫(ראה רמ"א חו"מ רנז‪,‬ז)‪.‬‬
‫ולאחר מכן מת מחוליו (ראה רמב"ם זכייה ומתנה ח‪,‬ב; שו"ע‬    ‫ואפשר גם להודות בחוב גדול כלפי המוטב‪ ,‬כגון בתו‪,‬‬
‫חו"מ רז‪,‬א‪-‬ד)‪ .‬לפי החוק‪ ,‬יש תוקף לצוואת שכיב מרע רק‬      ‫בתנאי שאם יתנו לה היורשים את הסך הכתוב בצוואה‪,‬‬
‫אם ניתנה במעמד שני עדים שרשמו בזיכרון דברים את‬          ‫על דעת כן אינו חייב לה (זהו "שטר חצי זכר"‪ ,‬המובא ברמ"א‬
‫דברי המצֶּוה ואת הנסיבות שנאמרו‪ ,‬וחתמו עליו והפקידו‬
                                                                             ‫חו"מ רפא‪ ,‬ז)‪ .‬אך לא נקטנו דרך זו‪.‬‬
        ‫אותו בידי רשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי‪.‬‬       ‫ואותו סך שהודיתי בו אני מקבל עליי גם בתורת‬
                                                        ‫התחייבות בקניין גמור אגב סודר ומשעבד את‬
                                     ‫סעיף ‪6‬‬             ‫נכסי לחוב זה‪ ,‬מיטלטלי אגב מקרקעי – התחייבות‬
                                                        ‫זו באה להבטיח שאם לא חלה ההודאה (שו"ת הרשב"א‬
‫לפני חלוקת העיזבון‪ ,‬ישלמו המוטבים את כל‬                 ‫ד‪,‬ז; תשב"ץ א‪,‬קנב; הגהות מהרש"ל גטין יג‪,‬ב)‪ ,‬בכל זאת תחול‬
‫חובותיי מעזבוני – לפי ההלכה‪ ,‬היורשים חייבים לשלם‬        ‫ההתחייבות‪ .‬ואם לא חלה ההתחייבות (כגון לפי הרמב"ם‬
‫את כל חובותיו של המוריש מן הרכוש שהותיר אחריו‬           ‫מכירה יא‪,‬טז‪ ,‬שאי אפשר להתחייב על דבר שאינו קצוב)‪ ,‬אפשר‬

                                     ‫(שו"ע חו"מ קז‪,‬א)‪.‬‬                              ‫שבכל זאת תחול ההודאה‪.‬‬

                                     ‫סעיף ‪7‬‬             ‫אני מקבל על עצמי את דעת הפוסקים המקיימים‬
                                                        ‫שטר זה – כדי שתחול הצוואה אף במקום שיש מחלוקת‬
‫אם חלק מצוואתי לא יהיה תקף מסיבה כלשהי‪ ,‬לא‬              ‫בין הפוסקים באשר לתקפותה‪ ,‬יש שהציעו להוסיף‬
‫יתבטל החלק האחר – בתלמוד (ב"ב קמג‪,‬א) מובאת דעה‬          ‫משפט זה‪ .‬כך לא יוכלו היורשים לטעון טענת "קים לי"‪,‬‬
‫האומרת שאם חלק מן המתנה בטל‪ ,‬כל המתנה בטלה‪.‬‬             ‫כדעת הפוסלים את הצוואה (הרב עזרא בצרי‪ ,‬דיני ממונות‪,‬‬
‫ואולם לא נפסק הלכה כדעה הזאת (רמב"ם מכירה כב‪,‬יב;‬
‫שו"ע חו"מ רי‪,‬ג)‪ .‬אך כדי לצאת גם ידי חובת דעה זו‪,‬‬                                                  ‫ג‪ ,‬עמ' קפא)‪.‬‬
                                                        ‫אני מקבל על עצמי שכל ספק בלשון השטר יהיה‬
                              ‫הוספנו את הנוסח הזה‪.‬‬      ‫נידון לטובת המקבל‪ ,‬וידו תהיה על העליונה – כשיש‬
                                                        ‫ספק בפירוש הכתוב בשטר‪ ,‬בדרך כלל יד בעל השטר‬
                                     ‫סעיף ‪8‬‬             ‫על התחתונה (ב"ב קסו‪,‬א)‪ .‬כלומר‪ ,‬המוטב עלול להפסיד‬
                                                        ‫(רמב"ם מלווה ולווה כז‪,‬טז; שו"ע חו"מ מב‪,‬ה)‪ .‬לכן יש להוסיף‬
‫כל מחלוקת באשר לפירוש הצוואה ויישומה תוכרע‬
‫בבית דין ___________ או מי שבא מכוחו – אין‬                                          ‫משפט זה לטובת המוטב‪.‬‬
‫משמעות משפטית למשפט הזה‪ ,‬כיוון שאם יתגלע סכסוך‬
‫כלשהו בעקבות הצוואה‪ ,‬הוא יהיה בין היורשים‪ ,‬והנותן‬                                            ‫סעיף ‪5‬‬
‫אינו צד לו‪ .‬והדברים האמורים בסעיף זה הם בגדר בקשה‬
‫של הנותן‪ .‬ואולי היורשים יתחשבו בסעיף זה‪ ,‬מצד "מצוה‬      ‫צוואה זו אינה מונעת ממני למכור או לתת או‬
                                                        ‫להקדיש מרכושי בעודי בחיים – זהו תנאי המרחיב‬
     ‫לקיים דברי המת"‪ ,‬ראה פתחי תשובה חו"מ רנב‪ ,‬ג‪.‬‬       ‫את אפשרות החזרה של המצֶּוה הנזכרת בסעיף ‪ .3‬בהעדר‬
                                        ‫סיום הצוואה‬     ‫משפט זה‪ ,‬אין הנותן רשאי לתת מתנה כלשהי מנכסיו‪,‬‬

‫אנו החתומים מטה – מכאן ואילך באים דברי העדים‬                ‫מפני שלא חזר בו כפי שהתנה (בצוואה חדשה וכו')‪.‬‬
‫לכתיבת הצוואה‪ .‬לפי ההלכה‪ ,‬חובה שיחתמו עדים‬
                                                        ‫חזרה ביחס לרכוש שיהיה בבעלותי שעה קודם‬
  ‫כשרים על הצוואה כדי לתת לה תוקף של שטר ועדות‪.‬‬         ‫מיתתי‪ ,‬לא תיעשה כי אם בצוואה חדשה ובחתימת‬
   1060   1061   1062   1063   1064   1065   1066   1067   1068   1069   1070