Page 1032 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫תוחתפמו םיחפסנ‪  ‬ונימיב ףוגה יקזנו ףיקע קזנ לע בויח ‬ ‫‪ 1010‬‬

‫שרמן‪ ,‬דיין בית הדין הרבני הגדול (שערי צדק‪ ,‬כרך י‪ ,‬עמ'‬ ‫חיוב על נזקי הגוף – חבלה‬

‫‪:)343‬‬ ‫שאלת הסמכות בימינו‬

‫דייני ביה"ד האזורי בנימוקיהם השתיתו וקבעו את‬ ‫אחד התחומים המרכזיים שנשללה בהם הסמכות מבית‬
‫סמכותם לדון בדיני נזקי חבלות משני נימוקים‪...‬‬ ‫הדין הוא חיוב בחבלה‪ .‬וזה לשון הרמב"ם בעניין זה‬
‫והשני – מכוח שהצדדים כאשר חתמו על שטר‬
‫בוררין שבית הדין יוכל לדון בין לדין בין לפשרה‬ ‫(סנהדרין ה‪,‬ח)‪:‬‬
‫בתביעת נזקי חבלה יש לראותם כמי שקבלו על‬
‫עצמם שגם בי"ד שאינם סמוכין ידונו ויפסקו‬ ‫ִּדי ֵני ְק ָנסֹות‪ְּ ,‬כגֹון ְּג ֵזלֹות ְו ַחָּבלֹות‪ֵ ...‬אין ָּד ִנין אֹו ָתן ֶאָּלא‬
‫ְׁשלָׁשה ֻמ ְמ ִחין‪ְ ,‬ו ֵהן ַה ְּסמּו ִכין ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל‪.‬‬
‫בתביעה זו‪.‬‬
‫אך בשולחן ערוך מביא דרך לכפות על החובל לשלם את‬
‫כלומר‪ ,‬הסכמת הצדדים לפשרה כוללת גם הסכמה למתן‬ ‫הפיצוי (חו"מ א‪,‬ה)‪:‬‬

‫סמכות לדייני בית הדין לדון בתביעה על חבלה‪ .‬באופן‬ ‫אף על פי שדיינים שאינם סמוכים בארץ ישראל אינן‬
‫מגבין קנסות‪ ,‬מנדין אותו‪ ,‬עד שיפייס לבעל דינו‪.‬‬
‫דומה הכריע בית הדין לממונות של "ארץ חמדה – גזית"‬
‫וכיון שייתן לו שיעור הראוי לו‪ ,‬מתירין לו‪.‬‬
‫בירושלים (תיק ‪ ,108‬לא פורסם) בתביעת פיצוי על חבלה‪:‬‬ ‫כיום‪ ,‬הדרך הזאת אינה מעשית‪ ,‬כיוון שבתי הדין אינם‬

‫במסגרת העובדה שהצדדים קבלו על עצמם את‬ ‫רואים עצמם מוסמכים לנדות‪.‬‬
‫בית הדין ונתנו לבית הדין את הסמכות לחייב מדין‬
‫פשרה‪ ,‬לדעת בית הדין הוא רשאי להמיר את הנידוי‬ ‫הפתרון בימינו‬
‫בתשלום קצוב‪ ,‬בין היתר מתוך הנחה שזו גם טובתו‬
‫בדומה לחיוב בגרמא‪ ,‬גם בנזקי גוף‪ ,‬בתי הדין מסתמכים‬
‫של החייב‪.‬‬ ‫על הסמכות שניתנה להם לפשר בין הצדדים כדי לחייב‬
‫את החובל בתשלום‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬דחה בית הדין הרבני‬
‫רוצה לומר‪ ,‬בתי הדין חידשו את הסמכות לדון בדיני‬ ‫הגדול ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי‪ ,‬שחייב‬
‫חבלה על יסוד הסמכות שנתנה להם בהסכם הבוררות‬ ‫ממון על חבלה במסגרת פשרה‪ .‬וזה לשון הרב אברהם‬

‫להטיל פשרה על הצדדים‪.‬‬