Page 1029 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1029

‫	 ‪1007‬‬

‫נספח לספר נזקים – הלכות לספרנזקיםנזקי ממון והלכות חובל ומזיק‬

‫חיוב על נזק עקיף ונזקי הגוף בימינו‬

       ‫מאת הרב עדו רכניץ‪" ,‬מכון משפטי ארץ"‪ ,‬עפרה‬

 ‫תוכן ‪ ‬מבוא ‪ ‬חיוב על נזק עקיף – גרמא ‪ ‬חיוב על נזקי הגוף – חבלה‬

‫ניירא בעלמא‪ .‬הוה עובדא [היה מעשה]‪ ,‬וכפייה‬                                                                                       ‫מבוא‬
‫[וחייב] רפרם לרב אשי [את רב אשי] ואגבי ביה כי‬
‫כשורא לצלמא [וגבה ממנו את מה שכתוב בשטר‬                                                ‫ההתפתחות הטכנולוגית יצרה אפשרות של גרימת נזק‬
                                                                                       ‫עקיף בהיקף עצום‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬הטכנולוגיה מאפשרת‬
                                      ‫בשלמות]‪.‬‬                                         ‫להזיק בעקיפין‪ ,‬ומאידך גיסא‪ ,‬המערכות הטכנולוגיות‬
                                                                                       ‫המתקדמות חשופות לנזקים עקיפים פי כמה מן המערכות‬
‫כלומר‪ ,‬שאלת חיובו של שורף שטר חוב תלויה בשאלה‬
‫אם יש לחייב את מי שהזיק בגרמי‪ .‬שאלה זו עלתה‬                                                                                        ‫הישנות‪.‬‬
                                                                                       ‫עקב זאת‪ ,‬פוסקי ההלכה ובתי הדין ניצבים לפני אתגר‬
           ‫בתלמוד אגב דיונים אחרים (ב"ק סב‪,‬א; קיז‪,‬ב)‪.‬‬                                  ‫משמעותי‪ :‬כיצד להתמודד הלכתית עם השינויים‬

                       ‫נסיים בדברי רב אשי (ב"ק ס‪,‬א)‪:‬‬                                                                          ‫הטכנולוגיים?‬
                                                                                       ‫כדי להשיב לשאלה זו‪ ,‬נפתח בסקירה קצרה של דיני חיוב‬
‫רב אשי אמר‪ :‬כי אמרינן [שחייב מי ש]'זורה ורוח‬                                           ‫על גרימת נזק ונסיים בהכרעות ההלכתיות בימינו‪ .‬כבר‬
‫מסייעתו'‪ ,‬הני מילי [הדברים אמורים] לענין שבת‪,‬‬                                          ‫בפתח דברינו‪ ,‬נאמר שמדובר בסוגיה רחבת היקף‪ ,‬שנוכל‬
‫דמלאכת מחשבת אסרה תורה [והרי עשה מה‬                                                    ‫לדון במסגרת זו רק בחלק ממנה‪ ,‬והקורא יוכל להשלים‬
‫שהתכוון]‪ .‬אבל הכא גרמא בעלמא [גרם בלבד]‬
                                                                                                             ‫את הדברים על פי כוחו והבנתו‪.‬‬
                      ‫הוא‪ ,‬וגרמא בנזקין – פטור‪.‬‬
                                                                                                         ‫חיוב על נזק עקיף – גרמא‬
‫כלומר‪ ,‬רב אשי אומר בפשטות שאין חיוב על מזיק‬
‫בגרמא בעזרת הרוח‪ .‬עובדה היא שהחיוב נזכר בתלמוד‬                                                                    ‫המקורות בתלמוד‬
‫בסמיכות ל"גרמי"‪ ,‬והפטור בסמיכות ל"גרמא"‪ .‬בהמשך‬
                                                                                       ‫העיסוק בסוגיה זו החל כבר בימי התנאים‪ ,‬כפי שעולה‬
     ‫דברינו נביא את ביאורי הראשונים לדברי התלמוד‪.‬‬                                                                ‫מדברי התלמוד (ב"ק ק‪,‬א‪-‬ב)‪:‬‬

                              ‫שיטת הרמב"ם‬                                              ‫רבי מאיר הוא דדאין [דן] דינא דגרמי‪ ...‬דתניא‪:‬‬
                                                                                       ‫מחיצת הכרם שנפרצה – אומר לו 'גדור'‪ .‬נפרצה‬
‫הרמב"ם פוסק שמי שגורם נזק חייב (הלכות חובל ומזיק‬                                       ‫[לאחר שגדר אותה] – אומר לו 'גדור'‪ ,‬נתייאש‬
                                                ‫ז‪,‬ז)‪:‬‬
                                                                                        ‫ממנה ולא גדרּה – הרי זה קידש‪ ,‬וחייב באחריותו‪.‬‬
‫ָּכל ַהּגֹוֵרם ְל ַה ִּזיק ָממֹון ֲח ֵברֹו – ַח ָּיב ְלׁ ַשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‬
‫ִמן ַה ָּי ֶפה ֶׁשִּב ְנ ָכ ָסיו‪ִּ ,‬כְׁש ָאר ַהַּמ ִּזי ִקין‪ַ .‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאינֹו‬  ‫מדובר בגדר של כרם שנפלה‪ ,‬ובעל הכרם אינו מקים‬
‫הּוא ַהַּמ ִּזיק ֶזה ַהֶּנ ֶזק ַע ְצמֹו ָּב ַא ֲחרֹו ָנה‪ ,‬הֹו ִאיל ְוהּוא‬              ‫אותה מחדש‪ ,‬ומזיק לשכנו כשהוא גורם לתבואתו‬
                                                                                       ‫שתיאסר באיסור כלאי הכרם‪ .‬רבי מאיר מחייב בזה (וכן‬
                          ‫ַהּגֹוֵרם ָהִראׁשֹון – ַח ָּיב‪.‬‬
                                                                                               ‫פסק הרמב"ם כלאיים ז‪,‬יז)‪ ,‬אף על פי שהנזק עקיף‪.‬‬
‫ֵּכי ַצד? ַהּזֹוֵרק ְּכ ִלי ֶׁשּלֹו ֵמרֹאׁש ַהַּגג ַעל ַּגֵּבי ָּכִרים‬
‫ּו ְכ ָסתֹות‪ּ ,‬ו ָבא ַא ֵחר ְו ָק ַדם ְו ִסֵּלק ֶאת ַהָּכִרים ֵמ ַעל‬                   ‫בכל זאת‪ ,‬נשארה השאלה שנויה במחלוקת אמוראים (ב"ק‬
‫ָה ָאֶרץ‪ְ ,‬ו ֶנ ְחַּבט ַהְּכ ִלי ָּב ָאֶרץ ְו ִנְׁשַּבר – ַח ָּיב ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‬                                                   ‫צח‪,‬א‪-‬ב)‪:‬‬
‫ְּכ ִאּלּו ְׁש ָברֹו ְּב ָידֹו‪ֶׁ ,‬ש ִּסּלּוק ַהָּכִרים ְו ַהְּכ ָסתֹות ָּג ַרם לֹו‬
                                                                                       ‫ואמר רבה‪ :‬השורף שטרו של חברו – פטור‪ .‬דאמר‬
                      ‫ֶׁש ִּיׁ ָּש ֵבר‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬               ‫ליה 'ניירא קלאי מינך [נייר בלבד שרפתי]'‪ ...‬אמר‬
                                                                                       ‫אמימר‪ :‬מאן דדאין [מי שדן] דינא דגרמי – מגבי‬
‫הרמב"ם חוזר על עיקרון זה בעוד מקומות (נזקי ממון יד‪,‬ז;‬                                  ‫ביה דמי שטרא מעליא [גובה בו מלוא הערך הנקוב‬
‫מלווה ולווה יח‪,‬ו; סנהדרין ו‪,‬א)‪ .‬ראוי לציין שהרמב"ם לא‬                                  ‫בשטר]‪ ,‬ומאן דלא דאין דינא דגרמי – מגבי ביה דמי‬
‫ִחייב על גרימת נזק אלא בתנאים האלה‪ :‬כשעשה המזיק‬
‫(א) מעשה (ב) ברשלנות (ג) היכול לגרום נזק באופן ודאי‬

                                         ‫(ד) ובלעדי‪.‬‬
   1024   1025   1026   1027   1028   1029   1030   1031   1032   1033   1034