Page 1029 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1029
1007
נספח לספר נזקים – הלכות לספרנזקיםנזקי ממון והלכות חובל ומזיק
חיוב על נזק עקיף ונזקי הגוף בימינו
מאת הרב עדו רכניץ" ,מכון משפטי ארץ" ,עפרה
תוכן מבוא חיוב על נזק עקיף – גרמא חיוב על נזקי הגוף – חבלה
ניירא בעלמא .הוה עובדא [היה מעשה] ,וכפייה מבוא
[וחייב] רפרם לרב אשי [את רב אשי] ואגבי ביה כי
כשורא לצלמא [וגבה ממנו את מה שכתוב בשטר ההתפתחות הטכנולוגית יצרה אפשרות של גרימת נזק
עקיף בהיקף עצום .מחד גיסא ,הטכנולוגיה מאפשרת
בשלמות]. להזיק בעקיפין ,ומאידך גיסא ,המערכות הטכנולוגיות
המתקדמות חשופות לנזקים עקיפים פי כמה מן המערכות
כלומר ,שאלת חיובו של שורף שטר חוב תלויה בשאלה
אם יש לחייב את מי שהזיק בגרמי .שאלה זו עלתה הישנות.
עקב זאת ,פוסקי ההלכה ובתי הדין ניצבים לפני אתגר
בתלמוד אגב דיונים אחרים (ב"ק סב,א; קיז,ב). משמעותי :כיצד להתמודד הלכתית עם השינויים
נסיים בדברי רב אשי (ב"ק ס,א): הטכנולוגיים?
כדי להשיב לשאלה זו ,נפתח בסקירה קצרה של דיני חיוב
רב אשי אמר :כי אמרינן [שחייב מי ש]'זורה ורוח על גרימת נזק ונסיים בהכרעות ההלכתיות בימינו .כבר
מסייעתו' ,הני מילי [הדברים אמורים] לענין שבת, בפתח דברינו ,נאמר שמדובר בסוגיה רחבת היקף ,שנוכל
דמלאכת מחשבת אסרה תורה [והרי עשה מה לדון במסגרת זו רק בחלק ממנה ,והקורא יוכל להשלים
שהתכוון] .אבל הכא גרמא בעלמא [גרם בלבד]
את הדברים על פי כוחו והבנתו.
הוא ,וגרמא בנזקין – פטור.
חיוב על נזק עקיף – גרמא
כלומר ,רב אשי אומר בפשטות שאין חיוב על מזיק
בגרמא בעזרת הרוח .עובדה היא שהחיוב נזכר בתלמוד המקורות בתלמוד
בסמיכות ל"גרמי" ,והפטור בסמיכות ל"גרמא" .בהמשך
העיסוק בסוגיה זו החל כבר בימי התנאים ,כפי שעולה
דברינו נביא את ביאורי הראשונים לדברי התלמוד. מדברי התלמוד (ב"ק ק,א-ב):
שיטת הרמב"ם רבי מאיר הוא דדאין [דן] דינא דגרמי ...דתניא:
מחיצת הכרם שנפרצה – אומר לו 'גדור' .נפרצה
הרמב"ם פוסק שמי שגורם נזק חייב (הלכות חובל ומזיק [לאחר שגדר אותה] – אומר לו 'גדור' ,נתייאש
ז,ז):
ממנה ולא גדרּה – הרי זה קידש ,וחייב באחריותו.
ָּכל ַהּגֹוֵרם ְל ַה ִּזיק ָממֹון ֲח ֵברֹו – ַח ָּיב ְלׁ ַשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם
ִמן ַה ָּי ֶפה ֶׁשִּב ְנ ָכ ָסיוִּ ,כְׁש ָאר ַהַּמ ִּזי ִקיןַ .אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאינֹו מדובר בגדר של כרם שנפלה ,ובעל הכרם אינו מקים
הּוא ַהַּמ ִּזיק ֶזה ַהֶּנ ֶזק ַע ְצמֹו ָּב ַא ֲחרֹו ָנה ,הֹו ִאיל ְוהּוא אותה מחדש ,ומזיק לשכנו כשהוא גורם לתבואתו
שתיאסר באיסור כלאי הכרם .רבי מאיר מחייב בזה (וכן
ַהּגֹוֵרם ָהִראׁשֹון – ַח ָּיב.
פסק הרמב"ם כלאיים ז,יז) ,אף על פי שהנזק עקיף.
ֵּכי ַצד? ַהּזֹוֵרק ְּכ ִלי ֶׁשּלֹו ֵמרֹאׁש ַהַּגג ַעל ַּגֵּבי ָּכִרים
ּו ְכ ָסתֹותּ ,ו ָבא ַא ֵחר ְו ָק ַדם ְו ִסֵּלק ֶאת ַהָּכִרים ֵמ ַעל בכל זאת ,נשארה השאלה שנויה במחלוקת אמוראים (ב"ק
ָה ָאֶרץְ ,ו ֶנ ְחַּבט ַהְּכ ִלי ָּב ָאֶרץ ְו ִנְׁשַּבר – ַח ָּיב ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם צח,א-ב):
ְּכ ִאּלּו ְׁש ָברֹו ְּב ָידֹוֶׁ ,ש ִּסּלּוק ַהָּכִרים ְו ַהְּכ ָסתֹות ָּג ַרם לֹו
ואמר רבה :השורף שטרו של חברו – פטור .דאמר
ֶׁש ִּיׁ ָּש ֵברְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה. ליה 'ניירא קלאי מינך [נייר בלבד שרפתי]' ...אמר
אמימר :מאן דדאין [מי שדן] דינא דגרמי – מגבי
הרמב"ם חוזר על עיקרון זה בעוד מקומות (נזקי ממון יד,ז; ביה דמי שטרא מעליא [גובה בו מלוא הערך הנקוב
מלווה ולווה יח,ו; סנהדרין ו,א) .ראוי לציין שהרמב"ם לא בשטר] ,ומאן דלא דאין דינא דגרמי – מגבי ביה דמי
ִחייב על גרימת נזק אלא בתנאים האלה :כשעשה המזיק
(א) מעשה (ב) ברשלנות (ג) היכול לגרום נזק באופן ודאי
(ד) ובלעדי.
