Page 697 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 697
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק ב 675
דָׁ 2ש ַלח ָיד ְּב ִפ ְקדֹו ִני – השתמש בו דָ 2ה ָיה ֶה ָחׁשּוד ׁשֹו ֵמרְ ,ו ָט ַען ֶׁש ָא ַבד ַהִּפ ָּקדֹון אֹו ִנ ְג ַנב –
בלא רשותי .השולח יד בפיקדון דינו ֵאין ֶׁשְּכ ֶנ ְגּדֹו ָיכֹול ְל ִהּ ָׁש ַבע ְו ִלּ ֹטלֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵאינֹו טֹו ֲענֹו ַו ַּדאי
כדין גזלן ,והוא חייב לשלם לבעלים ֶׁש ֲא ָכלֹוְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ָט ַען ַּב ַעל ַהִּפ ָּקדֹון ְו ָא ַמר 'ְּב ָפ ַני ָׁש ַלח
אף אם נאנס החפץ (שאלה ופיקדון ד,ב; ָיד ְּב ִפ ְקדֹו ִני' אֹו 'ָּפַׁשע ּבֹו' – ֲהֵרי ַהּתֹו ֵב ַע ִנְׁשָּבע ְּב ַת ָּק ַנת
ז,ט)ָּ .פַׁשע ּבֹו – התרשל ולא שמר כראוי.
ֲח ָכ ִמיםְ ,ונֹו ֵטל.
ה ִמן ַהִּנְׁשָּב ִעין ְונֹו ְט ִליןּ ...פֹו ֵגם ְׁש ָטרֹו
מעמדו בשבועה מדבריהם
וכו' – ראה לעיל א,בְ .2ו ָכל ַּכּיֹו ֵצא ּבֹו
ֶׁש ָה ָיה ָחׁשּוד – כגון שעד אחד מעיד ה ִנ ְת ַח ֵּיב ֶה ָחׁשּוד ְׁשבּו ָעה ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם – ִאם ָה ָיה ִמן ַהִּנְׁשָּב ִעין
עליו שנפרע החוב (ראה גם מלווה ולווה
יד,א) .בכל אלו תיקנו חכמים שבועה ,אף ְונֹו ְט ִליןֵ ,אינֹו ָיכֹול ְל ִהּ ָׁש ַבע ְו ִלּטֹלֶ ,אָּלא ַהִּנ ְתָּבע ֶׁשְּכ ֶנ ְגּדֹו ִיּ ָׁש ַבע
על פי שהלווה אינו דורש מן המלווה ֶה ֵּסת ְו ִיָּפ ֵטרְ .ו ֵכן ּפֹו ֵגם ְׁש ָטרֹו ְו ָכל ַּכּיֹו ֵצא ּבֹו ֶׁש ָה ָיה ָחׁשּוד ,אֹו
להישבעְ .ו ָא ַמר ִיּ ָׁש ַבע ִלי – דרישת ֶׁשָּט ַען ַהּלֹוֶוה ֶׁשְּפָרעֹו ְו ָא ַמר ' ִיּ ָׁש ַבע ִלי' – ֲהֵרי ַהִּנ ְתָּבע ִנְׁשָּבע
הלווה־הנתבע מן המלווה־התובע ,אלא
ֶה ֵּסתְ ,ו ִיָּפ ֵטר ִמן ַהּ ְׁש ָטר.
שהמלווה חשוד על השבועה.
ו ָה ָיה ֶה ָחׁשּוד ִמן ַהִּנְׁשָּב ִעין ְּב ַט ֲע ַנת ָס ֵפק – ֵאינֹו ִנְׁשָּבע,
ו ִמן ַהִּנְׁשָּב ִעין ְּב ַט ֲע ַנת ָס ֵפק – לעיל
ְל ִפי ֶׁשהּוא ָחׁשּודְ .ו ֵאין ֶׁשְּכ ֶנ ְגּדֹו ִנְׁשָּבעְ ,ל ִפי ֶׁשֹּלא ִנ ְת ַח ֵּיב ֶזה
א,ב.2 ְׁשבּו ָעה ִמן ַהּתֹוָרהּ ,ו ְל ִפי ֶׁש ֵאין ַהּתֹו ֵב ַע טֹו ֲענֹו ַט ֲע ַנת ַו ַּדאי ְּכ ֵדי
ז ְוֹלא ָעׂשּו ָלּה ַּת ָּק ָנה ַא ֶחֶרת – שאין ֶׁש ִּיּ ָׁש ַבע ַעל ַט ֲע ָנתֹו.
עושים תקנה לתקנה (פה"מ שבועות ז,ד ע"פ מעמדו בשבועת היסת
התלמוד).
ז ִנ ְת ַח ֵּיב ֶה ָחׁשּוד ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסת – ֵאין ֶׁשְּכ ֶנ ְגּדֹו ִנְׁשָּבע ְונֹו ֵטל,
ח ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין ָל ֶזה ִל ְתלֹות ְּב ָד ָבר ֶׁש ִאי
ֶׁשּ ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסת ַע ְצ ָמּה ַּת ָּק ָנה ִהיאְ ,וֹלא ָעׂשּו ָלּה ַּת ָּק ָנה ַא ֶחֶרת
ֶא ְפָׁשר – לטעון לפטור ,מפני שהתובע ֶׁש ִּיּ ָׁש ַבע ַהּתֹו ֵב ַעֶ ,אָּלא ֲהֵרי ַהִּנ ְתָּבע ִנ ְפ ָטר ְּבֹלא ְׁשבּו ָעה.
אינו יכול להישבע.
ח ִמי ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסת ְו ָה ָיה ַהּתֹו ֵב ַע ָחׁשּוד – ֵאין
י ֶׁש ִּי ְל ֶקה ְּב ֵבית ִּדיןְ ...ו ַי ֲעֶׂשה ְּתׁשּו ָבה
ַהִּנ ְתָּבע ָיכֹול ַל ֲה ֹפְך ָע ָליו ַהּ ְׁשבּו ָעהֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵאין ֶזה ָיכֹול
– מלקות עם תשובה כדי לכפר על ְל ִהּ ָׁש ַבעֶ ,אָּלא ְיַׁשֵּלם אֹו ִיּ ָׁש ַבע ֶה ֵּסת; ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין ָל ֶזה ִל ְתלֹות
עוונו (תשובה א,א) .ומי שאינו לוקה ,כגון ְּב ָד ָבר ֶׁש ִאי ֶא ְפָׁשרַ ,ו ֲהֵרי ֶזה ְּכ ִמי ֶׁש ָה ַפְך ְׁשבּו ָעתֹו ַעל ַה ָּק ָטן,
שלא היו עדים למעשה ,וחזר בתשובה,
צריך לעשות מעשים המוכיחים שחזר ֶׁש ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹוֶ ,אָּלא אֹו ִיּ ָׁש ַבע ֶה ֵּסת אֹו ְיַׁשֵּלם.
בתשובה שלמה (עדות יב,ג-ד). חשוד שנשבע ומשך דינו כחשוד
ט ִמי ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ְׁשבּו ָעהֵּ ,בין ִמן ַהּתֹוָרה ֵּבין ִמ ִּד ְבֵרי ֶהםְ ,ו ִנְׁשַּבע
ְו ָנ ַטל אֹו ִנְׁשַּבע ְו ִנ ְפ ַטרְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ָּבאּו ָע ָליו ֵע ִדים ֶׁשהּוא ָחׁשּוד
– ֵאין ְׁשבּו ָעתֹו ֶׁשִּנְׁשַּבע ְּכלּוםְ ,ו ֵיׁש ְל ַב ַעל ִּדינֹו ְלהֹו ִציא ִמ ָּידֹו
ַמה ּ ֶׁשָּנ ַטל ,אֹו ִיּ ָׁש ַבע ֶזה ֶׁשְּכ ֶנ ְגּדֹו ְו ִיּ ֹטל ִמֶּמּנּו.
י ְלעֹו ָלם ָּכ ֶזה ָּד ִנין ֶל ָחׁשּודַ ,עד ֶׁש ִּי ְל ֶקה ְּב ֵבית ִּדיןִ ,אם ָהיּו
ָע ָליו ֵע ִדים ֶׁש ִּי ְל ֶקה ַעל ָי ָדםְ ,ו ַי ֲעֶׂשה ְּתׁשּו ָבה ְו ַי ֲחזֹר ְל ַכְׁשרּותֹו,
ֵּבין ְל ֵעדּות ֵּבין ִלְׁשבּו ָעה.
