Page 693 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 693
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק א 671
ה ָה ָיה ַהְּמ ֻח ָּיב ְׁשבּו ָעה ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם ִמן ַהִּנְׁשָּב ִעין ְו ִנ ְפ ָטִרין ,ה ְמַׁשְּמ ִתין – מנדים .הנידוי הוא
בידוד חברתי (תלמוד תורה ז,ד)ַ .מַּכת
ַמ ְרּדּות – הלקאה מדברי חכמים על ְּכגֹון ַהִּנְׁשָּב ִעין ַעל ַט ֲע ַנת ָס ֵפק ,אֹו ִמן ַהִּנׁ ְשָּב ִעין ֶה ֵּסת,
שמרד בדברי חכמים או בדברי תורה. ְוֹלא ָר ָצה ְל ִהּ ָׁש ַבע – ְמַׁשְּמ ִתין אֹותֹו ְׁשלִׁשים יֹוםִ .אם ֹלא
מספר המלקות נקבע לפי הערכת בית ָּבא ְוֹלא ָּת ַבע ִנּדּויֹו – ַמ ְל ִקין אֹותֹו ַמַּכת ַמְרּדּותְּ ,כ ָכל ִמי
ֶׁש ָח ָלה ָע ָליו ַׁש ְמ ָּתא ְׁשלִׁשים יֹום ֶׁשַּמִּכין אֹותֹו; ְו ַא ַחר ָּכְך דין (עדות יח,ו; פה"מ נזיר ד,ג).
ו ֶאָּלא ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסת ִּב ְל ַבד – מפני
ַמ ִּתיִרין ָל ֶזה ִנּדּויֹוְ ,ו ֵאין יֹוְר ִדין ִל ְנ ָכ ָסיוְ ,ל ִפי ֶׁש ֵאינֹו ְמ ֻח ָּיב
שהיא שבועה קלה ,העניקו בה חכמים ְׁשבּו ָעה ִמן ַהּתֹוָרה.
כוח לנתבע להפכה על התובע (מ"מ).
סיכום :שלושה סוגי שבועות הם: היפוך שבועה
)1שבועה מן התורה מודה במקצת, ו ָּכל ַהְּמ ֻח ָּיב ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסת – ִאם ָר ָצה ַל ֲהפְֹך ַהּ ְׁשבּו ָעה ַעל
כפר וחייבו עד אחד ,והשומר (כנזכר
לעיל ב); )2שבועה מדבריהם כעין של ַהּתֹו ֵב ַעֲ ,הֵרי ַהּתֹו ֵב ַע ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ְונֹו ֵטלְ .ו ֵאין ְלָך ִמי ֶׁשִּנְׁשָּבע
ֶה ֵּסת ְונֹו ֵטל ֵמ ֲח ֵברֹו ֶאָּלא ֶזה ֶׁשֶּנ ֶה ְפ ָכה ָע ָליו ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסת; התורה – במקרים מסוימים ,כשנשבע
ונוטל או כשנשבע ונפטר בטענת ספק
(שם); )3שבועת היסת – "תקנת חכמי ְו ֵאין ְלָך ְׁשבּו ָעה ֶׁש ֵּת ָה ֵפְך ֶאָּלא ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסת ִּב ְל ַבדֲ ,א ָבל
תלמוד" על טענת ודאי ,כשהנתבע ְׁשבּו ָעה ֶׁשַּלּתֹוָרה אֹו ֶׁשְּל ִד ְבֵרי ֶהם ֶׁש ִהיא ְּכ ֵעין ֶׁשַּלּתֹוָרה – ֵאין
כופר בכל (לעיל ג) או כשמהפך שבועה
הֹו ְפ ִכין ְׁשבּו ָע ָתן.
(לעיל ד) ,וכשקיימת טענת 'מתוך שיכול טענת ודאי וטענת ספק
לומר' (ראה חריג :שומר שיש עליו שטר – שכירות
ב,יב) .ההבדלים בין הדינים :בשבועה מן ז ֵאין ַמְׁשִּבי ִעין ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסת ֶאָּלא ַעל ַט ֲע ַנת ַו ַּדאיֲ ,א ָבל ַעל
התורה ובשבועה כעין של תורה יש
ַה ָּס ֵפק – ָּפטּורֵּ .כי ַצד? 'ִּכ ְמ ֻדֶּמה ִלי ֶׁש ֵּיׁש ִלי ֶא ְצ ְלָך ָמ ֶנה' ,אֹו
כמה דינים זהים ,כגון :יש נקיטת חפץ
(שבועות יא,יג) ,אין היפוך שבועה (כאן, ֶׁש ָא ַמר ' ָמ ֶנה ֶׁש ִה ְלִוי ִתיָך – ִּכ ְמ ֻדֶּמה ִלי ֶׁשֹּלא ְּפַר ְע ַּת ִני'ָ ' ,א ַמר
הלכה ו) ,ואין היפוך שבועה כשהצד ִלי ַאָּבא ֶׁש ֵּיׁש לֹו ֶא ְצ ְלָך ָמ ֶנה' אֹו 'ִּצָּוה ִלי ִּב ְפ ֵני ֵע ִדים ֶׁש ֵּיׁש
שכנגד חשוד על השבועה (להלן ב,ז). לֹו ֶא ְצ ְלָך ָמ ֶנה'ָּ ' ,ד ָבר ְּפלֹו ִני ִנ ְג ַנב ִמֵּבי ִתי ְוֹלא ָה ָיה ָׁשם ֶאָּלא
ַא ָּתהָ ,קרֹוב ְּב ֵעי ַני ֶׁש ַא ָּתה ְּג ַנ ְבּתֹו'ִ ' ,חּ ַׁש ְב ִּתי ְמעֹו ַתי ּו ָמ ָצא ִתי ורק בשבועה מן התורה ,יורדים לנכסי
מי שמסרב להישבע (לעיל ד).
ָח ֵסרֶׁ ,שָּמא ַא ָּתה ִה ְט ִעי ַת ִני ַּב ֶחְׁשּבֹון'ְ ,ו ַהִּנ ְתָּבע אֹו ֵמר ' ֵאין ְלָך
ז ֶׁש ֵּיׁש ִלי ֶא ְצ ְלָך ָמ ֶנה – שאתה חייב ְּב ָי ִדי ְּכלּום' – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור ַאף ִמּ ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסתְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא
לי מאה דינר. ָּב ֶזה.
חְ 1ל ִפי ֶׁשֹּלא ִח ֵּיב ַע ְצמֹו ְּבַו ַּדאי – כי
אם היה מחייב את עצמו ,צריך לשלם. חָ ' 1מ ֶנה ֵיׁש ִלי ְּב ָי ְדָך ְּבַו ַּדאי'ְ ,ו ַהִּנ ְתָּבע אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע,
ואם היה כופר בכל ,נשבע שבועת היסת,
שאינו חייב .ומכיוון שטען שאינו יודע, ֶׁשָּמא ֵיׁש ְלָך ֶׁשָּמא ֵאין ְלָך' – ֲהֵרי ַהִּנ ְתָּבע ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ֶׁש ֵאינֹו
יֹו ֵד ַע ְו ִנ ְפ ָטרְ ,ל ִפי ֶׁשֹּלא ִח ֵּיב ַע ְצמֹו ְּבַו ַּדאיְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא
יישבע.
חּ 2כֹור – מידת נפח בשיעור 0.216 ָּב ֶזה.
סמ"ק (ראה נספח מידות ומשקלות) .אֹו חּ' 2כֹור ִחִּטים ֵיׁש ִלי ְּב ָי ְדָך ְּבַו ַּדאי'ְ ,ו ַהִּנ ְתָּבע אֹו ֵמר ' ֵאי ִני
ְׂשעֹו ִרים – שערכן פחות מן החיטים.
יֹו ֵד ַע ִאם ִחִּטים הּוא אֹו ְׂשעֹו ִרים' – ֲה ֵרי ֶזה ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ֶׁש ֵאינֹו כיוון שאמר 'איני יודע' ,אין זה בגדר
מודה במקצת ,מפני שאינו מודה ודאי, יֹו ֵד ַעּ ,ו ְמַׁשֵּלם ְׂשעֹוִריןְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
ואף אינו בגדר 'טענו חיטים והודה לו
בשעורים' ,שהוא נשבע היסת ונפטר אף מדמי שעורים (להלן ג,י) .לכן צריך לשלם שעורים ,מפני שערכן הוא הוודאי
יותר משני צדדי הספק.
