Page 508 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 508

‫נייןק רפס‪      ‬עבדים הלכות‪      ‬פרק ט	‬                                                            ‫‪	486‬‬

                                                         ‫יחס יהודי לעבד גוי‬                         ‫ח‪ֶּ  1‬פֶרְך – "ואי זו היא עבודת פרך? זו‬

‫ח‪ֻ   1‬מ ָּתר ַל ֲעבֹד ְּב ֶע ֶבד ְּכ ַנ ֲע ִני ְּב ֶפֶרְך‪ְ .‬ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַה ִּדין ָּכְך‪,‬‬      ‫עבודה שאין לה קצבה או עבודה שאינו‬
                                                                                                    ‫צריך לה‪ ,‬אלא תהיה מחשבתו להעבידו‬
‫ִמ ַּדת ֲח ִסידּות ְו ַדְר ֵכי ַה ָח ְכ ָמה ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָא ָדם ַר ֲח ָמן ְורֹו ֵדף ֶצ ֶדק‪,‬‬       ‫בלבד שלא יבטל" (לעיל א‪,‬ו)‪ִ .‬מ ַּדת‬
‫ְוֹלא ַי ְכִּביד ֻעּלֹו ַעל ַע ְבּדֹו ְוֹלא ָי ֵצר לֹו‪ְ ,‬ו ַי ֲא ִכי ֵלהּו ְו ַיְׁש ֵקהּו ִמָּכל‬    ‫ֲח ִסידּות – התנהגות שיש בה רדיפה‬
‫ַמ ֲא ָכלֹו ּו ִמָּכל ַמְׁש ֵקהּו‪ֲ .‬ח ָכ ִמים ָהִראׁשֹו ִנים ָהיּו נֹו ְת ִנין ָל ֶע ֶבד‬            ‫אחר הצדק והחסד יותר מן החיוב שמן‬
‫ִמָּכל ַּת ְבִׁשיל ְו ַת ְבִׁשיל ֶׁש ָהיּו אֹו ְכ ִלין‪ּ ,‬ו ַמ ְק ִּדי ִמין ְמזֹון ַהְּב ֵהמֹות‬      ‫התורה וברוח דברי תורה (דעות א‪,‬ה;‬
‫ְו ָה ֲע ָב ִדים ַעל ְסעּו ַדת ַע ְצ ָמן; ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמר‪ְּ" :‬כ ֵעי ֵני ֲע ָב ִדים‬               ‫פה"מ אבות א‪,‬ה)‪ֲ .‬ה ֵרי הּוא אֹו ֵמר – בעניין‬
                                                                                                    ‫ציפיית האדם לתקווה מאדוניו‪ִ " :‬הֵּנה‬
   ‫ֶאל ַיד ֲאדֹו ֵני ֶהם‪ְּ ,‬כ ֵעי ֵני ִׁש ְפ ָחה ֶאל ַיד ְּג ִב ְר ָּתּה" (תהלים קכג‪,‬ב)‪.‬‬            ‫ְכ ֵעי ֵני ֲע ָב ִדים ֶאל ַיד ֲאדֹו ֵני ֶהם ְּכ ֵעי ֵני‬
                                                                                                    ‫ִׁש ְפ ָחה ֶאל ַיד ְּג ִבְר ָּתּה‪ֵּ ,‬כן ֵעי ֵנינּו ֶאל ה'‬
‫ח‪ְ  2‬ו ֵכן ֹלא ְי ַב ֵּזהּו ֹלא ַּב ָּיד ְוֹלא ִּב ְד ָבִרים; ְל ַע ְבדּות ְמ ָסרֹו‬
                                                                                                                    ‫ֱאֹל ֵהינּו ַעד ֶׁש ְּי ָחֵּננּו"‪.‬‬
‫ַהָּכתּוב‪ֹ ,‬לא ְלבּוָׁשה‪ְ .‬וֹלא ַיְרֶּבה ָע ָליו ְצ ָע ָקה ָו ַכ ַעס‪ֶ ,‬אָּלא ְי ַדֵּבר‬
‫ִעּמֹו ְּב ַנ ַחת ְו ִיְׁש ַמע ַט ֲענֹו ָתיו‪ְ .‬ו ֵכן ְמפָֹרׁש ְּב ַדְר ֵכי ִאּיֹוב ַהּטֹו ִבים‬      ‫ח‪  2‬הפסוקים‪ִ " :‬אם ֶא ְמ ַאס ִמְׁשַּפט‬
‫ֶׁש ִהְׁש ַּתֵּב ַח ָּב ֶהן‪ִ " :‬אם ֶא ְמ ַאס ִמְׁשַּפט ַע ְב ִּדי ַו ֲא ָמ ִתי ְּבִר ָבם ִעָּמ ִדי‬
‫[‪ֲ ]...‬הֹלא ַבֶּב ֶטן עֵֹׂש ִני ָעָׂשהּו‪ַ ,‬ו ְי ֻכ ֶנּנּו ָּב ֶר ֶחם ֶא ָחד" (איוב לא‪,‬יג‪-‬טו)‪.‬‬       ‫ַע ְב ִּדי ַו ֲא ָמ ִתי ְּבִר ָבם ִעָּמ ִדי‪ּ .‬ו ָמה ֶא ֱעֶׂשה‬
                                                                                                    ‫ִּכי ָיקּום ֵאל‪ְ ,‬ו ִכי ִי ְפ ֹקד ָמה ֲאִׁשי ֶבּנּו‪ֲ .‬הֹלא‬
‫ח‪ְ  3‬ו ֵאין ָה ַא ְכ ָזִרּיּות ְו ָה ַעּזּות ְמצּו ָיה ֶאָּלא ַּבּגֹו ִיים ָה ֲעֵר ִלים‪.‬‬
                                                                                                    ‫ַבֶּב ֶטן ֹעֵׂש ִני ָעָׂשהּו‪ַ ,‬ו ְי ֻכ ֶנּנּו ָּבֶר ֶחם ֶא ָחד‬
‫ֲא ָבל ַזְרעֹו ֶׁשְּל ַא ְבָר ָהם ָא ִבינּו‪ְ ,‬ו ֵהם ִיְׂשָר ֵאל‪ֶׁ ,‬ש ִהְׁשִּפי ַע ָל ֶהם‬
‫ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא טֹו ַבת ַהּתֹוָרה‪ְ ,‬ו ִצָּום ְּב ֻחִּקים ּו ִמְׁשָּפ ִטים‬                                   ‫[שנינו בני אנוש]"‪.‬‬
‫ַצ ִּדי ִקים – ַר ֲח ָמ ִנים ֵהם ַעל ַהּ ֹכל‪ְ .‬ו ֵכן ְּב ִמּדֹו ָתיו ֶׁשְּל ַה ָּקדֹוׁש‬
‫ָּברּוְך הּוא ֶׁשִּצָּונּו ְל ִה ַּדּמֹות ָּב ֶהם‪ ,‬הּוא אֹו ֵמר‪ְ" :‬וַר ֲח ָמיו ַעל ָּכל‬             ‫ח‪ָ   3‬ה ֲעֵר ִלים – במשמעות כפולה‪ ,‬שלא‬
‫ַמ ֲעָׂשיו" (תהלים קמה‪,‬ט)‪ְ .‬ו ָכל ַהְּמ ַר ֵחם – ְמ ַר ֲח ִמין ָע ָליו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬
                                                                                                    ‫נימולו ושאין להם רגש אנושי‪ַ .‬ר ֲח ָמ ִנים‬
              ‫" ְו ָנ ַתן ְלָך ַר ֲח ִמים ְו ִר ַח ְמָך ְו ִה ְרֶּבָך" (דברים יג‪,‬יח)‪.‬‬               ‫ֵהם ַעל ַהּ ֹכל – ו"סימני ישראל האומה‬
                                                                                                    ‫הקדושה‪ :‬ביישנים‪ ,‬רחמנים וגומלי‬
                      ‫ְּב ִרי ְך ַר ֲח ָמ ָנא ְ ּד ַס ְיּ ַען‬                                       ‫חסדים" (איסורי ביאה יט‪,‬יז‪ .)3‬וכל מי שהוא‬
                                                                                                    ‫אכזרי‪ ,‬יש לחשוש לייחוסו (שם; מתנות‬
                                                                                                    ‫עניים י‪,‬ב)‪ֶׁ .‬שִּצ ָּונּו ְל ִה ַּדּמֹות ָּב ֶהם – ואנחנו‬
                                                                                                    ‫חייבים להידמות לה' וללכת בדרכיו‬
                                                                                                    ‫הטובות והישרות‪ ,‬ש"כך למדו בפירוש‬
                                                                                                    ‫מצוה זו‪ :‬מה הוא נקרא 'חנון' – אף אתה‬
                                                                                                    ‫היה חנון; מה הוא נקרא 'רחום' – אף‬
                                                                                                    ‫אתה היה רחום" (דעות א‪,‬ו)‪ .‬הּוא אֹו ֵמר‪:‬‬
                                                                                                    ‫"טֹוב ה' ַלּכֹל‪ְ ,‬וַר ֲח ָמיו ַעל ָּכל ַמ ֲעָׂשיו"‪.‬‬

                                                                                                    ‫ְּבִריְך ַר ֲח ָמ ָנא ְּד ַס ְּי ַען – ברוך ה' שסייענו‪.‬‬
                                                                                                            ‫וברוך ה' שסייענו בביאור זה‪.‬‬

‫ִנ ְג ַמר ֵס ֶפר ְׁש ֵנים ָעָׂשר ְּב ֶע ְזַרת ַׁש ַּדי‪ּ .‬ו ִמ ְנ ַין ְּפָר ִקים ֶׁשְּל ֵס ֶפר ֶזה‬
‫ִׁש ְב ִעים ַו ֲח ִמׁ ָּשה‪ִ :‬ה ְלכֹות ְמ ִכיָרה – ְׁשלִׁשים ְּפָר ִקים; ִה ְלכֹות‬
‫ְז ִכ ָּיה ּו ַמ ָּת ָנה – ְׁש ֵנים ָעָׂשר ְּפָר ִקים; ִה ְלכֹות ְׁש ֵכ ִנים – ַאְרָּב ָעה‬
‫ָעָׂשר ְּפָר ִקים; ִה ְלכֹות ְׁשלּו ִחין ְוֻׁש ָּת ִפין – ֲעָׂשָרה ְּפָר ִקים;‬

            ‫ִה ְלכֹות ֲע ָב ִדים – ִּתְׁש ָעה ְּפָר ִקים‪.‬‬
   503   504   505   506   507   508   509   510   511   512   513