Page 511 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫‪489‬‬ ‫ ‬

‫מבוא לספר משפטים‬

‫כופר בה‪ ,‬בין בכולה בין במקצתה; ומהם בחלוקת ירושה‪,‬‬ ‫ספר משפטים דן בעיקר בהתחייבויות אישיות מרצון‬
‫העלולה להביא לידי ריב ומצה בין היורשים וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫בענייני ממון‪ 1.‬ספר זה‪ ,‬השלישי בספרי המשפט והשלטון‬
‫– נזקים‪ ,‬קניין‪ ,‬משפטים ושופטים – מסיים את עיקר דיני‬
‫יסודות המשפט העברי משלבים בדיון בסכסוכים‬
‫רגישות ואיזון בין שלושה יסודות‪ :‬המשפט והצדק‬ ‫ממונות‪.‬‬
‫והחסד‪ .‬המשפט‪ ,‬במובנו המצומצם‪ ,‬בא לקבוע את‬
‫הדין‪ ,‬לחובת הנידון או לזכותו‪ ,‬כגון לשלם לשכיר את‬ ‫שכירות‬ ‫ההלכות בספר זה עוסקות בהעברת‬
‫משכורתו; הצדק או הצדקה הוא איזון לשני הצדדים‪:‬‬
‫חובת האדם לסגל לעצמו מידות טובות (להיטיב לעצמו)‬ ‫השימוש בנכסים הנרקמות בין בני שאלה ופיקדון‬
‫ולהיטיב למי שנזקק לו‪ ,‬כגון השבת משכון; והחסד הוא‬ ‫האדם‪ ,‬שבאופן כללי תחילתן טובה מלווה ולווה‬
‫הטבה מופלגת למי שאין לו זכות לקבל או להיטיב עם‬ ‫וסופן רע‪ ,‬ונראה שהן מסודרות‬
‫מי שיש לו זכות ביותר ממה שמגיע לו‪ 3.‬לא הכל נקבע‬ ‫טוען ונטען‬ ‫בדרך כלל לפי שכיחותן‪ .‬הספר‬
‫במשפט‪ ,‬בחינת ייקוב הדין את ההר‪ .‬דוגמאות לכך יש‬ ‫נחלות‬ ‫פותח בדיני ארבעת השומרים‪.‬‬
‫בכל הספר‪ ,‬כגון‪ :‬בכפייה למנוע מידת סדום‪ ,‬כשזה נהנה‬
‫וזה לא חסר‪ 4,‬בחמלה לדאוג לפועל שיאכל ממה שעושה‬ ‫השניים הראשונים‪ ,‬השכיחים יותר‪ ,‬מבוססים על תועלת‬
‫בו‪ ,‬ואף לבהמה;‪ 5‬באי הטלת עונש גופני על חיוב ממוני;‪6‬‬
‫בטובה שבהלוואה‪ ,‬ומנגד הזהירות היתרה שלא להתעשר‬ ‫כלכלית משותפת‪ :‬שומר שכר‪ ,‬שהוא מי ששומר על חפץ‬
‫ממצוקת הזולת (ריבית); בדין העושה טובה לחברו שלא‬
‫מדעתו‪ ,‬שעל חברו לשלם לו על מה שנהנה ממנו;‪ 7‬וכלה‬ ‫תמורת שכר; והשוכר‪ ,‬כולל מי ששוכר חפץ או שדה או‬
‫בדאגה ליתומים ולאלמנות‪ ,‬עד שנקבע הכלל‪" :‬בית דין‬
‫בית או פועל שכיר (הלכות שכירות)‪ .‬בשניים האחרים‪,‬‬
‫הוא אביהם של יתומים"‪8.‬‬
‫השכיחים פחות‪ ,‬שבהם צד אחד מיטיב לצד השני‪ ,‬הם‬
‫החכמה שבדינים אלו באה מתוך אחריות‪ ,‬נאמנות‬
‫ואהבה‪ .‬מידת האחריות היא בהתאם לרווח הכלכלי‪.‬‬ ‫השואל ושומר חינם (הלכות שאלה ופיקדון)‪ .‬לאחר מכן‬
‫לפיכך אחריותו של שומר חינם היא הפחותה ביותר‪,‬‬
‫והוא פטור בשבועה מכל אבדן‪ ,‬שהרי רק עשה טובה‬ ‫באה מצַות ההלוואה‪ ,‬שמן התורה עיקרה היא הטבה למי‬
‫לחברו; והשואל חייב בכל‪ ,‬שהרי עשו לו טובה; ואילו‬
‫השוכר ושומר שכר אחריותם בינונית‪ ,‬מפני שהם שותפים‬ ‫שנזקק‪ ,‬לפני שייעשה עני השואל על הפתחים (הלכות‬
‫לרווח‪ 9.‬הנאמנות באה מתוך הקפדה תדירה על היושר‬
‫ועל יראת השם‪ .‬לכן מי שחשוד על השבועה‪ ,‬שהוא מי‬ ‫מלווה ולווה)‪ .‬רוב ההתקשרויות הממוניות מסתיימות‬
‫שנשבע לשקר‪ ,‬מאבד את אמינותו בכל שבועה (בזמן‬
‫שבני אדם היו מתייראים מלשאת לשווא את שמו של‬ ‫בטוב‪ ,‬אך מיעוטן עלולות להגיע לסכסוך בין הצדדים‪.‬‬
‫הקב"ה); המחזיק בדבר שמערערים על בעלותו זוכה‬
‫לנאמנות‪ ,‬ולכן המוציא מחברו עליו הראיה; וכן טענה‬ ‫לפני בית הדין מובאות ראיות נסיבתיות ועקיפות‪ ,‬ולא‬
‫המשדרת תום לב זוכה לנאמנות‪ 10.‬האהבה‪ ,‬הבאה לידי‬
‫ביטוי בעשיית הטוב‪ ,‬אף למי שאין מגיע לו‪ ,‬אינה דבר‬ ‫עדויות מכריעות (עניינים אלו נידונים בהלכות עדות‬
‫שהשכל מחייב‪ ,‬והיא מכוונת בתורה רק למעגלי הקרבה‬
‫הראשונים‪ .‬העדפה של אהבה בלתי תלויה יוצרת אחדות‬ ‫שבספר הבא) בין הטוען‪ ,‬הלוא הוא התובע‪ ,‬ובין הכופר‬
‫וקרבה ומפחיתה את ההזדקקות למשפט‪ .‬אלו הם דיני‬
‫ההלוואה בלא ריבית לכל יהודי (דבר שאין בו הגיון‬ ‫בטענה או המודה בה‪ ,‬הלוא הוא הנטען (הלכות טוען‬
‫כלכלי)‪ 11‬או מתן ירושה לבנים‪ ,‬אף לבן שאינו ראוי לה‬
‫ונטען)‪ .‬לבסוף‪ ,‬עם מותו של האדם‪ ,‬באה שאלת חלוקת‬
‫עקב מעשיו‪12.‬‬
‫הרכוש שהוא משאיר אחריו (הלכות נחלות)‪ .‬חלוקת‬

‫הירושה קרויה "חוקת משפט"‪ 2‬ובשל כך נראה כי היא‬

‫מופיעה בספר זה (ולא בספר קניין)‪ ,‬בנוסף לאחריות‬

‫האישית של הדאגה ליתומים על ידי בית הדין‪ ,‬או נציגו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אופני הסכסוך העלול להתגלע בקשר לממון בין בני האדם‬
‫הם רבים‪ ,‬אף אם החלו בכוונה טובה‪ :‬מהם אחריותו‬
‫של אדם לנכסי חברו השמורים אצלו‪ ,‬המושכרים או‬
‫המושאלים‪ ,‬שהם עלולים לבוא לידי אבדן; מהם העסקת‬
‫עובד העלולה להסתיים במפח נפש ואי כיבוד הסכם בין‬
‫שני צדדים או בהפסקת העבודה; מהם תחילתם במתן‬
‫הלוואה לנזקק העלולה לבוא לידי ניצול ועושק או‬
‫בהלוואה שבעליה אינו יכול להחזיר אותה או שהוא‬