Page 506 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 506
נייןק רפס עבדים הלכות פרק ח-ט 484
יט ַהּלֹו ֵק ַח ֶע ֶבד ִמן ַהּגֹוי – זהו מצב עבד שטבל לשם חירות
יט ַהּלֹו ֵק ַח ֶע ֶבד ִמן ַהּגֹויְ ,ו ָק ַדם ָה ֶע ֶבד ְו ָט ַבל ִּב ְפ ֵני ַרּבֹו ְלֵׁשם ביניים ,שהרי אין גוף העבד קנוי לגוי,
והקונה היהודי עדיין לא קנה את גוף
ֶּבן ֹחִרין – ָי ָצא ְל ֵחרּות; ְוֶׁשֹּלא ִּב ְפ ֵני ַרּבֹו – ָצִריְך ְל ָפֵרׁש. העבד ,אם עוד לא הטביל אותו לשם
ְל ִפי ָכְך ָצִריְך ַרּבֹו ְל ָת ְקפֹו ַּבַּמ ִים. זהָ .ט ַבל – "ואין העבד טובל אלא בפני
שלושה ,וביום ,כגר ,שמקצת גרות היא"
כ ִיְׂשָר ֵאל ֶׁש ָּת ַקף ְּבגֹוי ָק ָטן ,אֹו ֶׁשָּמ ָצא ִּתינֹוק ּגֹוי ְו ִה ְטִּבילֹו (איסורי ביאה יג,יא)ָ .י ָצא ְל ֵחרּות – גר ועבד
ְלֵׁשם ֵּגר – ֲהֵרי ֶזה ֵּגרְ :לֵׁשם ֶע ֶבד – ֲהֵרי ֶזה ֶע ֶבד; ְלֵׁשם ֶּבן נכנסים ליהדות במילה וטבילה .לכן,
אחרי שמל ,אם טבל ביזמתו ובנוכחות
חִֹרין – ֲהֵרי ֶזה ֶּבן חִֹרין .כא ֵּגר ֶׁש ָּק ְדמּו ִׁש ְפחֹו ָתיו ַו ֲע ָב ָדיו רבו ,הראה בזה שטבל לשם חירות,
והרי הוא גרָ .צִריְך ְל ָפֵרׁש – שיאמר בעת ְו ָט ְבלּו ְּב ָפ ָניו – ָקנּו ַע ְצ ָמן ְּב ֵני חֹ ִרין.
הטבילה 'הריני טובל בפניכם לשם גרות'
(שם)ְ .ל ָת ְקפֹו – לתפוס אותו בחזקה ,כדי "שיעלה והוא תחת שיעבודו .ומודיעו בפני הדיינין שלשם עבדות מטבילו" (שם).
כ ֲהֵרי ֶזה ֵּגר – ועליו לקיים את כל המצוות .ויכול להיות אחד משניים" ,לשם עבד" או "לשם בן חורין" (ק') .ואם
הטביל אותו לשם גר בן חורין ,מטביל אותו על דעת בית דין ,ש"גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין ,שזכות היא
ֵּגר – שהתגייר וטבל ,ועבדיו מיהרו לטבול וטבלוכא
לו" (איסורי ביאה יג,ז .ויכול למחות על גרותו כשיגדל ,ראה מלכים י,ג).
לפני שיתקוף אותם במים ,מפני שעליו לקנותם מחדש ,כיוון שבהיותו גוי ,אין גופן קנוי לו (שלא כבהלכה יט .מרהמ"ח).
ּ ֶפ ֶרק ְּת ִׁשי ִעי א ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשָּבא ַעל ִׁש ְפ ָחה ְּכ ַנ ֲע ִנית
העבד הכנעני והמנהג בו ט – אף על פי שכבר אינה גויה ,עדיין
אינה יהודייה ,ומכין אותו מכת מרדות
הדרכים להיעשות עבד כנעני מתקנת חכמים (איסורי ביאה יב,יא)ַ .ה ָּו ָלד
ֶע ֶבד ְּכ ַנ ֲע ִני ְל ָכל ָּד ָבר – ואינו נחשב בנו
א ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשָּבא ַעל ִׁש ְפ ָחה ְּכ ַנ ֲע ִנית – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִהיא
(ללימוד מן הפסוק ,ראה לעיל ביאור ג,ג).
ִׁש ְפ ָחתֹוֲ ,הֵרי ֶזה ַהָּו ָלד ֶע ֶבד ְּכ ַנ ֲע ִני ְל ָכל ָּד ָברְ ,ו ִנ ְמָּכר ְו ִנ ְק ֶנה
ּו ִמְׁש ַּתְּמִׁשין ּבֹו ְלעֹו ָלם ִּכְׁש ָאר ָה ֲע ָב ִדים. ב ֵּגר ּתֹוָׁשב – ראה לעיל ,ביאור מניין
ב ֶא ָחד ַהּקֹו ֶנה ֶע ֶבד ְּכ ַנ ֲע ִני ִמ ִּיְׂשָר ֵאל אֹו ִמן ֵּגר ּתֹוָׁשב אֹו ִמן המצוות בפתיחה להלכות אלוֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר
– הפסוקים וביאורם מובאים בהקדמה
ַהּגֹוי ֶׁשהּוא ָּכבּוׁש ַּת ַחת ָי ֵדינּו אֹו ֵמ ֶא ָחד ִמׁ ְּש ָאר ָה ֻאּמֹות; ְו ֵכן
ֵּגר ּתֹוָׁשב אֹו ַהּגֹוי ֶׁשהּוא ָּכבּוׁש ַּת ַחת ָי ֵדינּו ,אֹו ֶא ָחד ִמׁ ְּש ָאר להלכות אלו.
ָה ֻאּמֹות – ֵיׁש לֹו ִל ְמּכֹר ֶאת ַע ְצמֹו ְל ִיְׂשָר ֵאל ְל ֶע ֶבדַ ,ו ֲהֵרי הּוא
ֶע ֶבד ְּכ ַנ ֲע ִני ְל ָכל ָּד ָברְ .ו ֵכן מֹו ֵכר ָּב ָניו ּו ְבנֹו ָתיוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֵ " :מ ֶהם ג ִׁש ְפ ָחה ְּכ ַנ ֲע ִנית ֶׁשָּלנּו – שטבלה לשם
ִּת ְקנּו ּו ִמִּמְׁשַּפ ְח ָּתם ֲאֶׁשר ִעָּמ ֶכם ֲאֶׁשר הֹו ִלידּו ְּב ַאְר ְצ ֶכם" (ויקרא
עבדות (איסורי ביאה טו,ו)ֲ .ה ֵרי ַהֵּבן ֶע ֶבד
כה,מה)ְ .ו ָכל ֶא ָחד ֵמ ֵאּלּו – ֲהֵרי הּוא ֶע ֶבד ְּכ ַנ ֲע ִני ְל ָכל ָּד ָבר. ְּכ ַנ ֲע ִני – "זה הכלל :בן הבא מן העבד
או מן הגוי או מן השפחה או מן הגויה –
ג ֶא ָחד ִמן ָה ֻאּמֹות ֶׁשָּבא ַעל ִׁש ְפ ָחה ְּכ ַנ ֲע ִנית ֶׁשָּלנּו – ֲהֵרי הרי הוא כאמו ,ואין משגיחין על האב"
(איסורי ביאה טו,ד)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר " ֲאֶׁשר הֹו ִלידּו
ַהֵּבן ֶע ֶבד ְּכ ַנ ֲע ִניֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֲ " :אֶׁשר הֹו ִלידּו ְּב ַאְר ְצ ֶכם" (שם)ֲ .א ָבל ְּב ַאְר ְצ ֶכם" – מכאן שהולך אחר היולדת.
ֶע ֶבד ֶׁשָּלנּו ֶׁשָּבא ַעל ַא ַחת ִמן ָה ֻאּמֹות – ֵאין ַהֵּבן ֶע ֶבדְ ,ל ִפי ֶע ֶבד ֶׁשָּלנּו – שמל וטבל לשם עבדות
(איסורי ביאה טו,ו)ְ .ו ֶע ֶבד ֵאין לֹו ַי ַחס –
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרֲ " :אֶׁשר הֹו ִלידּו ְּב ַאְר ְצ ֶכם"ְ ,ו ֶע ֶבד – ֵאין לֹו ַי ַחס. ואינו נחשב בכלל "הולידו" .לעבד אין
מעמד משפחתי של ייחוס לאב" ,אלא
אביו כמי שאינו אביו לכל דבר ,אף על
פי שנשתחררו" (ממרים ה,יא) .ובזה מעמדו
גרוע ממעמד הגוי ,שהולכים בו אחר
האב (איסורי ביאה יב,כא; טו,ו).
