Page 515 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 515
מושגי יסוד בספר משפטים
המושגים שלהלן הם מעין הקדמה קצרה לדיני ממונות בספר משפטים
ונטען א,יא) .החרם הוא קללה (לעניין משמעות החרם כבידוד למושגי היסוד "קבלת התחייבות" ו"הפרת התחייבות"
חברתי ,עיין :ריטב"א שבועות לו,א; שו"ת הר"ן סה) .בדיני ממונות, ראה הקדמה בספר קניין.
החרם נעשה באמירה כללית ,בלא להזכיר את שמו של
המוחרם .החרם בדיני ממונות נועד כדי "שיכוונו בעלי נאמנות הדובר
דין טענותיהם" (שלוחין ושותפין ג,יא) ,ולא יבואו לטעון
טענות שקר ולהיפטר מחיוביהם או כדי ש"לא יגרמו במקרים מסוימים ,כשאין ראיה ברורה בעדות של שני
להוציא שם שמים לבטלה ,ולא ישאו שמע שוא" (טוען עדים כשרים ,וכאשר הנתבע או התובע אינו חשוד
ונטען א,יא .לעניין ההכללה בכל דיני ממונות ,ראה מ"מ ,שכירות ב,ח). כשקרן ,בית דין יכול לחייב את אחד מבעלי הדין שבועה,
פעמים רבות הדובר נאמן בטענתו רק מפני דין מיגו, שמפאת חומרתה הרתיעה רבים מלשקר.
שהוא טענה משפטית להאמנת הדובר ,מתוך (=מיגו
בארמית) שאילו היה שקרן ,היה יכול לטעון טענה אחרת המוחזק כפרן – מי שהעידו עליו שני עדים בבית דין
שהוא נאמן בה ,ומכיוון שלא לא טען אותה ,מאמינים שטענתו על הממון המדובר היא שקר (כגון טוען ונטען
לו שטענתו הנוכחית אמת ,אף כשלעצמה אינו נאמן ו,ב) ,מעתה הוא אינו נאמן על אותו הממון גם בטענה
בה .שמות נוספים לדין זה הם" :מתוך שיכול לומר" או אחרת שהיה יכול להיות נאמן בה .החשוד על השבועה
"מה לי לשקר" (פה"מ שבועות ו,ז; ראה למשל שכירות ד,ג) .אין – אין משמעו חשד כללי ולא מבוסס ,אלא מי שהעידו
נאמנות של מיגו מועילה במקום עדים (למשל טוען ונטען עליו עדים שנשבע לשקר או שהוא פסול לעדות ,מפני
יא,ט) .אין אומרים מיגו לפטור משבועה (שכירות,ב,ח; מלווה שכבר יש שני עדים שראוהו עובר עברה הפוסלת אותו
ולווה יג,ג) .אין אומרים מיגו אלא לפטור אותו מלשלם, לעדות ולשבועה (טוען ונטען ב,ב) ,שמפני זה כבר אי אפשר
ולא כדי לחייב אחרים לשלם לו (טוען ונטען ח,א; הג"מ ,טוען
ונטען טו,ט) .כלל נוסף הנובע מדין זה הוא הפה שאסר הוא להשביעו.
הפה שהתיר (כגון מלווה ולווה יד,ה) ,שמשמעו שאדם נאמן
בעדותו הבאה להתיר לו איסור ,מפני שאין לנו הוכחה לביאור השבועות – שבועת התורה ,שבועת חכמים,
ליצירת האיסור אלא מפי אותו אדם .דין זה תקף לא רק שבועת היסת ,שנקבעה בתקופת האמוראים חכמי
התלמוד ,והמושג גלגול שבועה – ראה הלכות טוען
בדיני ממונות (פה"מ דמאי ו,יא).
ונטען פרק א.
כדי להרתיע שקרנים ,תיקנו הגאונים גם חרם ,כגון
כשהאדם טוען שלא קיבל עליו לשמור (שכירות ב,ח) או
שהוא טוען שנשבע שבועת היסת נגד טענת שווא (טוען
