Page 201 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 201
זקיםנ רפס ומזיק חובל הלכות פרק ז 179
יג ׁשֹור ֶׁש ָה ָיה עֹו ֵמד ַל ֲהִרי ָגה – כגון תשלום על מניעת מצוה
שהזיק והתרו בבעליו ולא שמר עליו, יג ׁשֹור ֶׁש ָה ָיה עֹו ֵמד ַל ֲהִרי ָגה ִמְּפ ֵני ֶׁשהּוא ַמ ִּזיק ֶאת ַהְּבִרּיֹות,
שדינו להריגה ,אלא שהבעלים רוצים
לקיים בו את המצוה להרוג אותו (נזקי ְו ִאי ָלן ֶׁשהּוא עֹו ֵמד ִל ְק ִצי ָצה ִמְּפ ֵני ֶׁשהּוא ַמ ִּזיק ֶאת ָהַרִּבים,
ממון ה,א; ר"ח ב"ק צא,ב)ְ .ו ִאי ָלן ֶׁשהּוא עֹו ֵמד ְו ָק ַדם ֶא ָחד ְוָׁש ַחט ׁשֹור ֶזה ְו ָק ַצץ ִאי ָלן ֶזה ֶׁשֹּלא ִמ ַּד ַעת ְּב ָע ָליו
ִל ְק ִצי ָצה – כיוון שהוא נוטה לרשות – ַח ָּיב ְלׁ ַשֵּלם ַלְּב ָע ִלים ְּכמֹו ֶׁש ִּיְראּו ַה ַּד ָּי ִניםֶׁ ,ש ֲהֵרי ִה ְפ ִקי ָען
הרבים ומפריע לעוברים ולרוכבים (שם ִמַּל ֲעׂשֹות ִמ ְצָוהְ .ו ִאם ָט ַען ְו ָא ַמר ' ַא ָּתה ָא ַמְר ָּת ִלי ְל ָהְרגֹו'
יג,כו)ְּ .כמֹו ֶׁש ִּי ְראּו ַה ַּד ָּי ִנים – התשלום
אינו קבוע ,אלא נעשה על פי הערכת ּו' ְל ָק ְצצֹו' – הֹו ִאיל ְוהּוא עֹו ֵמד ְל ָכְךֲ ,הֵרי ֶזה ָּפטּור.
הדיינים במקרה המסוים ,כגון חביבות יד ְו ֵכן ִמי ֶׁשׁ ָּש ַחט ַח ָּיה אֹו עֹוףּ ,ו ָבא ַא ֵחר ְו ִכ ָּסה ַה ָּדם ֶׁשֹּלא
המצוה על בעליה ומידת הטורח שלו
בה (סמ"ע ,חו"מ שפב). ִמ ַּד ַעת ַהּׁשֹו ֵחט – ַח ָּיב ִל ֵּתן ְּכמֹו ֶׁש ִּיְראּו ַה ַּד ָּי ִנים; ְו ֵיׁש ִמי
ֶׁשהֹוָרה ֶׁשהּוא נֹו ֵתן ְק ָנס ָקצּובְ ,והּוא ֲעָׂשָרה ְזהּו ִביםְ .ו ֵכן
יד ְו ִכ ָּסה ַה ָּדם – שמצַות עשה לכסות הֹורּו ַהְּגאֹו ִניםֶׁ ,שָּכל ַהּמֹו ֵנ ַע ַהְּב ָע ִלים ִמַּל ֲעׂשֹות ִמ ְצַות ֲעֵׂשה
את דם שחיטת חיה טהורה ועוף טהור
(ויקרא יז,יג; שחיטה יד,א)ְ .ו ֵיׁש ִמי ֶׁשהֹו ָרה –
הרי"ףֲ .עָׂשָרה ְזהּו ִבים – עשרה מטבעות ֶׁש ֵהם ְראּו ִיין ַל ֲעׂשֹו ָתּהְ ,ו ָק ַדם ַא ֵחר ַו ֲעָׂש ָיּה – ְמַׁשֵּלם ַלְּב ָע ִלים
זהב שמשקלם הכולל הוא 42.3גרם. ֲעָׂשָרה ְזהּו ִבים.
טו ָׁש ִמין – מעריכים את גובה
התשלוםַ .לַּמ ִּזיק ְּב ָידֹו – שמזיק את הערכת הנזק
ממון חברו בגופוְ .והּוא ָׁש ֵלם – כשהוא טו ָׁש ִמין ַלַּמ ִּזיק ְּב ָידֹוְּ ,כ ֶדֶרְך ֶׁשׁ ָּש ִמין לֹו ִאם ִה ִּזיק ָממֹונֹו.
שלםַ .הְּפ ָחת – ההפרש בין שווי החפץ
לפני שניזק לבין שוויו לאחר שניזק. ֵּכי ַצד? ֲהֵרי ֶׁש ָהַרג ֶּב ֱה ַמת ֲח ֵברֹו אֹו ָׁש ַבר ֵּכ ָליו – ָׁש ִמין ַּכָּמה
ָה ְי ָתה ַהְּב ֵה ָמה ָׁש ָוה ְו ַכָּמה ַהְּנ ֵב ָלה ָׁש ָוהְ ,ו ַכָּמה ָה ָיה ַהְּכ ִלי ָׁש ֶוה ָׁש ִמין לֹו ֶה ֵּזקֹו – כשהיין שווה פחות
מן הענבים ,בית דין מעריכים כמה היו
שווים לפני דריכתם וכמה שווה היין ְוהּוא ָׁש ֵלם ְו ַכָּמה ָׁשֶוה ַע ָּתהּ ,ו ְמַׁשֵּלם ַהְּפ ָחת ַלִּנ ָּזק ִעם ַהְּנ ֵב ָלה
אֹו ַהְּכ ִלי ַהׁ ָּשבּורְּ ,כ ֶד ֶרְך ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ְּבׁשֹורֹו ֶׁש ִה ִּזיק (נזקי ממון ז,ט) ,לאחר הדריכה ,וההפרש הוא ערך הנזק
(ר"ח ב"ב קכו,א). ִּדין ֶא ָחד הּואָּ .דַרְך ֲע ָנ ִבים ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו – ָׁש ִמין לֹו ֶה ֵּזקֹוְ ,ו ֵכן ָּכל
ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
טז ּגֹו ִבין ִמן ַהִּמַּט ְל ְט ִלין וכו' – ראה
נזקי ממון ח,יָ .האֹו ֵנס ְו ַהְּמ ַפ ֶּתה – מי
שבעל נערה בתולה בעל כורחה בלא אופן התשלום
קידושין (האונס) או מי שבעל נערה טז ְּכֶׁשּגֹו ִבין ַהְּפ ָחת ִמן ַהַּמ ִּזיק – ּגֹו ִבין ִמן ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ֶׁשּלֹו.
בתולה לרצונה (המפתה) בלא קידושין,
משלם קנס בסך חמישים שקל כסף ִאם ֵאין לֹו ִמַּט ְל ְט ִלין – ּגֹו ִבין ִמן ַה ָּי ֶפה ֶׁשִּב ְנ ָכ ָסיוְ .ו ֵכן ָהאֹו ֵנס
ְו ַהְּמ ַפ ֶּתה ְו ַהּמֹו ִציא ֵׁשם ַרע – ֻּכָּלן ִמן ַה ָּי ֶפה ֶׁשִּב ְנ ָכ ָסיו ּגֹו ִבין (למפתה ,ראה שמות כב,טז; לאונס ,ראה דברים
כב,כט .וראה נערה בתולה א,א-ב)ַ .הּמֹו ִציא ֵׁשם
ָרע – בעל הטוען שאשתו אינה בתולה, ֵמ ֶהן.
מפני שזינתה בעת שהייתה ארוסה הזיק ואינו יודע כמה הזיק
לו ,ויש עדים למעשה :אם מתברר יז ָּכל ַהַּמ ִּזיק ָממֹון ֲח ֵברֹו ְו ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ַמה ִה ִּזיק – ֲהֵרי ַהִּנ ָּזק
שהעדים דוברי אמת ,עונשה בסקילה;
ִנְׁשָּבע ְּב ַת ָּק ַנת ֲח ָכ ִמים ְונֹו ֵטלְּ ,כמֹו ַהִּנ ְג ָזל; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְטעֹן ְּד ָבִרים ואם מתברר שהואשמה אשמת שווא,
העדים נסקלים והבעל לוקה ומשלם קנס ֶׁשהּוא ָאמּוד ָּב ֶהןְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ַּבִּנ ְג ָזל (גזלה ואבדה ד,ג).
כספי (נערה בתולה ג,ו).
יז ִנְׁשָּבע ְּב ַת ָּק ַנת ֲח ָכ ִמים – התקנה היא לטובת הניזק .ואם רק המזיק יודע ,נשבע ונפטר.
