Page 203 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫זקיםנ רפס‪  ‬ומזיק חובל הלכות‪  ‬פרק ח ‪ 181‬‬ ‫ ‬

‫ג ֲהֵרי ֶׁשָּג ַזר ַהֶּמ ֶלְך – שהפקיע את נכסי‬ ‫ג ֵּכי ַצד? ֲהֵרי ֶׁשָּג ַזר ַהֶּמ ֶלְך ְל ָה ִביא לֹו ַי ִין אֹו ֶּת ֶבן ְו ַכּיֹו ֵצא‬

‫היחיד בלא סיבה‪ ,‬שהוא גזלן (ראה גזלה‬ ‫ִּב ְד ָבִרים ֵאּלּו‪ְ ,‬ו ָע ַמד מֹו ֵסר ְו ָא ַמר ' ֲהֵרי ֵיׁש ִל ְפלֹו ִני אֹו ַצר ַי ִין' אֹו‬
‫ואבדה ה‪,‬יד)‪ֶׁ .‬ש ִאם ֹלא ַי ְר ֶאה לֹו ַיֵּכהּו אֹו‬ ‫' ֶּת ֶבן' 'ְּב ָמקֹום ְּפלֹו ִני'‪ְ ,‬ו ָה ְלכּו ּו ְל ָקחּוהּו – ַח ָּיב ְלׁ ַשֵּלם‪ֲ .‬א ָנסֹו‬
‫ְי ִמי ֵתהּו – אבל אם אנס אותו מחמת‬ ‫ַהֶּמ ֶלְך ְלמֹו ֵסר ֶזה ַעד ֶׁש ַּיְר ֶאה לֹו אֹו ְצרֹות ַי ִין אֹו ֶּת ֶבן‪ ,‬אֹו ַעד‬
‫ממון‪ ,‬כגון שאם לא יראהו ייקח את‬ ‫ֶׁש ַּיְר ֶאה לֹו ָממֹון ְּפלֹו ִני ֶׁשהּוא ּבֹוֵר ַח ִמְּל ָפ ָניו‪ְ ,‬ו ֶהְר ָאה לֹו ִמְּפ ֵני‬
‫ָהאֹ ֶנס – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור‪ֶׁ ,‬ש ִאם ֹלא ַיְר ֶאה לֹו‪ַ ,‬יֵּכהּו אֹו ְי ִמי ֵתהּו‪.‬‬
‫רכושו‪ ,‬חייב לשלם (י')‪.‬‬
‫ד ָנָׂשא ָממֹון ֲח ֵברֹו ְּב ָידֹו ּו ְנ ָתנֹו ָל ַאָּנס – ַח ָּיב ְלׁ ַשֵּלם ִמָּכל‬
‫ד ַו ֲא ִפּלּו הֹו ִליכֹו – מרצונו (ל')‪ְּ .‬כ ָבר‬
‫ָמקֹום‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ַהֶּמ ֶלְך ֲא ָנסֹו ְל ָה ִביא‪ַּ .‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים‬
‫ָא ַבד – נחשב כאבוד מן הבעלים ונמצא‬ ‫ֶׁש ִאם ֲא ָנסֹו ְל ָה ִביא ְו ֵה ִביא ַח ָּיב? ְּבֶׁשֹּלא ִהִּגי ַע ַהָּממֹון ִלְרׁשּות‬
‫ברשות האנס‪ ,‬ומעתה אם יוליך אותו‬ ‫ָה ַאָּנס‪ֲ .‬א ָבל ַאָּנס ֶׁש ָא ַנס ִיְׂשָר ֵאל ַעד ֶׁש ֶהְר ָאהּו‪ְ ,‬ו ָע ַמד ָה ַאָּנס ַעל‬
‫ישראל אחר או אפילו המוסר עצמו‪,‬‬ ‫ַהָּממֹון ְו ַנ ֲעָׂשה ִּבְרׁשּותֹו‪ְ ,‬ו ָא ַנס ֶאת ִיְׂשָר ֵאל ַעד ֶׁשהֹו ִליכֹו לֹו‬
‫הריהו כמוליך את ממון האנס‪ .‬לסיכום‪:‬‬ ‫ְל ָמקֹום ַא ֵחר‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו הֹו ִליכֹו ֶזה ַהּמֹו ֵסר ֶׁש ֶהְר ָאה – ֲהֵרי ֶזה‬
‫הלשין והראה ממון חברו חייב‪ ,‬פרט‬ ‫ָּפטּור ִמְּלׁ ַשֵּלם‪ֶׁ ,‬שֵּכיָון ֶׁש ָע ַמד ָה ַאָּנס ְּב ַצד ָהאֹו ָצר‪ְּ ,‬כ ָבר ָא ַבד‬
‫למי שנאנס באונס נפשות או הוכה‪.‬‬
‫ואם נשא ונתן ביד‪ ,‬חייב‪ ,‬אלא אם כבר‬ ‫ָּכל ַמה ׁ ֶּש ֵּיׁש ּבֹו‪ּ ,‬ו ְכ ִאּלּו ִנְׂשַרף‪.‬‬

‫הגיע הממון לידי האנס‪.‬‬ ‫המוסר דין לגוי‬

‫ה ּו ְמ ָסָרּה ְּב ַיד ּגֹו ִיים – ביד פקידי‬ ‫ה ַּב ֲע ֵלי ִּדין ֶׁש ָה ְי ָתה ֵּבי ֵני ֶהן ְמִרי ָבה ַעל ַקְר ַקע אֹו ַעל‬

‫המלכות‪ ,‬גובי המסים (הערוך)‪ְ .‬מ ַנ ִּדין –‬ ‫ִמַּט ְל ְט ִלין‪ֶ ,‬זה אֹו ֵמר 'ֶׁשִּלי' ְו ֶזה אֹו ֵמר 'ֶׁשִּלי'‪ְ ,‬ו ָע ַמד ֶא ָחד ֵמ ֶהן‬
‫הנידוי הוא בידוד חברתי (תלמוד תורה ז‪,‬ד)‪.‬‬ ‫ּו ְמ ָסָרּה ְּב ַיד ּגֹו ִיים – ְמ ַנ ִּדין אֹותֹו‪ַ ,‬עד ֶׁש ַּי ֲח ִזיר ַה ָּד ָבר ִל ְכמֹות‬

‫ו ֶׁשִּנ ְתַּפׂש – על ידי השלטון‪ַ .‬על ֲח ֵברֹו‬ ‫ֶׁש ָה ָיה‪ִ ,‬וי ַסֵּלק ַיד ָה ַאָּנס ִמֵּבי ֵני ֶהן‪ְ ,‬ו ַי ֲעׂשּו ִּדין ְּב ִיְׂשָר ֵאל‪.‬‬

‫– בגלל חברו או במקומו‪ֵ .‬אין ֲח ֵברֹו ַח ָּיב‬ ‫הנתפס על חברו‬
‫ְלׁ ַשֵּלם – מכיוון שלקחו ממנו שלא כדין‪,‬‬
‫הוא יכול לטעון שהיה מפייס אותם בלא‬ ‫ו ִמי ֶׁשִּנ ְתַּפׂש ַעל ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬ו ָל ְקחּו ִמֶּמּנּו ּגֹו ִיים ָממֹון ִּב ְג ַלל ֲח ֵברֹו‬
‫לשלם (ל')‪ַ .‬ה ְּתׁשּו ָרה – פרנסת הצבא‪.‬‬
‫ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב ְלׁ ַשֵּלם לֹו – שהם בגדר חוב‬ ‫– ֵאין ֲח ֵברֹו ַח ָּיב ְלׁ ַשֵּלם‪ְ .‬ו ֵאין ְלָך ִמי ֶׁשִּנ ְתָּפׂש ַעל ֲח ֵברֹו ְו ִי ְה ֶיה‬
‫אישי‪ ,‬ואין חברו יכול לטעון שהיה יכול‬ ‫ֲח ֵברֹו ַח ָּיב ְלׁ ַשֵּלם לֹו‪ ,‬חּוץ ִמן ַהִּנ ְתָּפׂש ִמְּפ ֵני ַהַּמס ַה ָּקצּוב ַעל‬
‫לפייס את השלטון ולהיפטר מלשלם‬ ‫ָּכל ִאיׁש ָו ִאיׁש ְּב ָכל ָׁש ָנה אֹו ַהִּנ ְתָּפׂש ַעל ַה ְּתׁשּוָרה ֶׁשּנֹו ֵתן ָּכל‬
‫ִאיׁש ָו ִאיׁש ַלֶּמ ֶלְך ְּכֶׁש ַּי ֲעבֹר ֲע ֵלי ֶהם הּוא אֹו ֵחילֹו ָתיו – ֲהֵרי ֶזה‬
‫אותם‪.‬‬ ‫ַח ָּיב ְלׁ ַשֵּלם לֹו‪ְ ,‬והּוא ֶׁש ִּיְּקחּו ִמֶּמּנּו ְּב ֵפרּוׁש ִּב ְג ַלל ְּפלֹו ִני ִּב ְפ ֵני‬

‫ז ִאם ָּת ַפׂש ַהִּנ ְמ ָסר וכו' – יש ספק‬ ‫ֵע ִדים‪.‬‬

‫בדין‪ ,‬שמא עשו תקנה לטובת הנמסר‪,‬‬ ‫סכום הממון שנמסר אינו ידוע‬
‫שיישבע על הממון שנאנס ממנו‪ ,‬כשם‬
‫שעשו תקנה לנגזל במקרה דומה (ראה‬ ‫ז ִמי ֶׁש ֵּיׁש ָע ָליו ֵע ִדים ֶׁשָּמ ַסר ָממֹון ֲח ֵברֹו‪ְּ ,‬כגֹון ֶׁש ֶהְר ָאה‬

‫גזלה ואבדה ד‪,‬א‪-‬ב; בבלי ב"ק סב‪,‬א; וראה גם תקנה‬ ‫ֵמ ַע ְצמֹו אֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַנס ְו ָנָׂשא ְו ָנ ַתן ַּב ָּיד‪ְ ,‬וֹלא ָי ְדעּו ָה ֵע ִדים ַּכָּמה‬
‫ִה ְפ ִסידֹו ִּב ְמ ִסיָרתֹו‪ְ ,‬ו ַהִּנ ְמ ָסר טֹו ֵען 'ָּכְך ְו ָכְך ִה ְפ ִסי ַד ִני'‪ְ ,‬ו ַהּמֹו ֵסר‬
‫בחובל לעיל ה‪,‬ד)‪ .‬ובית דין אינו מוציא ממון‬ ‫ּכֹו ֵפר ַּבֶּמה ֶׁשְּט ָענֹו – ִאם ָּת ַפׂש ַהִּנ ְמ ָסר‪ֵ ,‬אין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו‪,‬‬
‫בספק‪ ,‬לפי ש"ככל ספק ממון‪ :‬המוציא‬ ‫ֶאָּלא ִנְׁשָּבע ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ְוזֹו ֶכה ַּבֶּמה ֶׁש ָּת ַפׂש; ְו ִאם ֹלא ָּת ַפׂש‬
‫מחברו – עליו הראיה" (איסורי ביאה טו‪,‬כו)‪,‬‬
‫ולכן אין מוציאים מיד התופס‪ְ .‬נ ִקי ַטת‬ ‫– ֵאין מֹו ִצי ִאין ִמן ַהּמֹו ֵסר ֶאָּלא ִּבְר ָא ָיה ְּברּוָרה‪.‬‬

‫ֵח ֶפץ – ראה לעיל ביאור ה‪,‬ד‪.‬‬