Page 703 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 703
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק ד 681
הֲ 3א ִני יֹו ֵד ַע ְּבַו ַּדאי – "כגון שנתן לו הֲ 3א ָבל יֹוֵרׁש ֶׁשָּט ַען ְו ָא ַמר ' ֲא ִני יֹו ֵד ַע ְּבַו ַּדאי ֶׁש ֵּיׁש ְל ָא ִבי
אביהם בפניהם" (שם). ְּב ָי ְדָך' אֹו 'ְּב ַיד ָא ִביָך' ' ָמ ֶנה'ְ ,והּוא אֹו ֵמר ' ֵאין לֹו ְּב ָי ִדי ֶאָּלא
ֲח ִמּ ִׁשים' אֹו ' ֵאין לֹו ְּב ַיד ָא ִבי ֶאָּלא ֲח ִמּ ִׁשים' – ֲהֵרי ֶזה מֹו ֶדה
וָ 1מ ֶנה ִלי ְּב ָי ְדָך ַעל ַמְׁשּכֹון ֶזה – אתה
ְּב ִמ ְק ָצתְ ,ו ִיּ ָׁש ַבע.
חייב לי מאה דינר ,והחפץ הזה מוחזק
בידי כעירבון שתשיב לי את חובך. תביעה על ידי משכון
ְו ַה ַּמ ְלֶוה ָיכֹול ִל ְטעֹן ַעד ְּכ ֵדי ָּד ָמיו –
כיוון שהעירבון נמצא ביד המלווה ,היה וָ ' 1מ ֶנה ִלי ְּב ָי ְדָך ַעל ַמְׁשּכֹון ֶזה'ֵ ' ,אין ְלָך ְּב ָי ִדי ָע ָליו ֶאָּלא
יכול להחזיקו אצלו ,ומכוח זה הוא זכאי
עתה לתבוע עד כדי שוויו ולגבות ממנו, ֲח ִמּ ִׁשים' – ֲהֵרי ֶזה מֹו ֶדה ְּב ִמ ְק ָצתְ ,ו ִאם ֵאין ַהַּמְׁשּכֹון ָׁשֶוה
ֶאָּלא ֲח ִמּ ִׁשים אֹו ָּפחּותֲ ,הֵרי ֶזה ִנְׁשָּבע ּו ְמַׁשֵּלם ַה ֲח ִמּ ִׁשים
אחרי שיישבע. ֶׁשהֹו ָדה ָּב ֶהןָ .ה ָיה ַהַּמְׁשּכֹון ָׁשֶוה ֵמ ָאה אֹו ָי ֵתר – הֹו ִאיל
ְו ַה ַּמ ְלֶוה ָיכֹול ִל ְטעֹן ַעד ְּכ ֵדי ָּד ָמיוֲ ,הֵרי ַה ַּמ ְלֶוה ִנְׁשָּבעְ ,ונֹו ֵטל
וִ 2נְׁשָּבע ַה ַּמ ְלֶוה ֶׁש ֵאין לֹו ָּפחּות
ִמ ְּד ֵמי ַהַּמְׁשּכֹון.
ִמּ ְׁשמֹו ִנים ְונֹו ְט ָלן – ולהלן הוא אומר:
"מכאן אתה למד לכל הנשבעין ליטול, וָ 2ה ָיה ָׁשֶוה ְׁשמֹו ִנים – ִנְׁשָּבע ַה ַּמ ְלֶוה ֶׁש ֵאין לֹו ָּפחּות
בין שבועה קלה בין שבועה חמורה,
שאינו נשבע על מה שטוען אלא על מה ִמּ ְׁשמֹו ִנים ְונֹו ְט ָלן ִמן ַהַּמְׁשּכֹוןְ ,ו ִנְׁשָּבע ַהּלֹוֶוה ִמן ַהּתֹוָרה ַעל
שנוטל ,אף על פי שטוען יתר" (להלן ט,ח). ָה ֶעְׂשִרים ֶׁשָּכ ַפר ָּב ֶהןָּ .כ ַפר ַּבּכֹל ְו ָא ַמר ' ֵאין ֶזה ַמְׁשּכֹון ֶאָּלא
ְו ִנְׁשָּבע ַהּלֹוֶוה ִמן ַהּתֹוָרה – כדין מודה
ִּפ ָּקדֹוןְ ,ו ֵאין לֹו ֶא ְצ ִלי ְּכלּום' – ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ַעל ָה ֶעְׂשִרים.
במקצת.
מחויב שבועה ואינו יכול להישבע
ז ְו ֵיׁש לֹו ְל ַה ֲחִרים – ראה לעיל :א,ד;
ז ' ָמ ֶנה ִלי ְּב ָי ְדָך'ְ ,ו ַהָּלה אֹו ֵמר ' ֲח ִמּ ִׁשים ַו ַּדאי ֵיׁש ְלָך ְּב ָי ִדי,
א,יא.
ֲא ָבל ַה ֲח ִמּ ִׁשים – ֵאי ִני יֹו ֵד ַע ִאם ֲא ִני ַח ָּיב ָּב ֶהן אֹו ֹלא' – ֲהֵרי
חֵ 1עד ֶא ָחד ֵמ ִעיד ָע ָליו – ומחייב אותו ֶזה ְמ ֻח ָּיב ְׁשבּו ָעהִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהֹו ָדה ְּב ִמ ְק ָצתְ ,ו ֵאינֹו ָיכֹול ְל ִהּ ָׁש ַבע
ַעל ַהִּמ ְק ָצת ֶׁשָּכ ַפר ּבֹוֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵאינֹו יֹו ֵד ַע; ְל ִפי ָכְך ְמַׁשֵּלם ַהָּמ ֶנה
שבועה מן התורה (לעיל א,ב)ֶׁ .ש ֲה ֵרי הּוא ְּבֹלא ְׁשבּו ָעהְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזהְ .ו ֵיׁש לֹו ְל ַה ֲחִרים ַעל ' ִמי
מֹו ֶדה ְּב ַמה ׁ ֶּש ֵה ִעיד ּבֹו ָה ֵעד – מודה
ֶׁשּטֹו ֵען ָע ַלי ָּד ָבר ֶׁש ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ְּבַו ַּדאי ֶׁש ֲא ִני ַח ָּיב ּבֹו'.
בהלוואה.
חָ ' 1מ ֶנה ִלי ְּב ָי ְדָך' ַו ֲהֵרי ֵעד ֶא ָחד ֵמ ִעיד ָע ָליוְ ,ו ַהִּנ ְט ָען אֹו ֵמר
חַּ 2כ ְפָרן – כופר במלווה על פה בבית
'ֵּכן הּואֲ ,א ָבל ַא ָּתה ַח ָּיב ִלי ְּכ ֶנ ֶגד אֹותֹו ָמ ֶנה' – ֲהֵרי ֶזה ְמ ֻח ָּיב
דין וטוען שלא לווהְ .ו ָט ַען ֶׁשָּפַרע – ְׁשבּו ָעה ְו ֵאינֹו ָיכֹול ְל ִהּ ָׁש ַבעּ ,ו ְמַׁשֵּלםּ .ו ִמְּפ ֵני ָמה ֵאינֹו ָיכֹול
ש"חזר ואמר 'כן היה ,לוויתי ופרעתי' ְל ִהּ ָׁש ַבע? ֶׁש ֲהֵרי הּוא מֹו ֶדה ְּב ַמה ׁ ֶּש ֵה ִעיד ּבֹו ָה ֵעדְ ,ו ֵאין
ַהִּנְׁשָּבע ַּב ֲה ָע ַדת ֵעד ֶא ָחד ִנְׁשָּבע ַעד ֶׁש ַּי ְכ ִחיׁש ֶאת ָה ֵעד ְו ִי ְכּפֹר
או 'מחל לי'" (מלווה ולווה יד,יא).
ְּב ֵעדּותֹוְ ,ו ִיּ ָׁש ַבע ַעל ְּכ ִפיָרתֹו.
חְ 3לׁשֹון ֶּכ ֶסף – חתיכת מתכת של
חְ 2ל ִפי ָכְךְׁ ,ש ָטר ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ֵעד ֶא ָחדְ ,ו ָט ַען ֶׁשְּפָרעֹוְ ,ו ֵכן ַּכ ְפָרן
כסףְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה – השלמת
הדין" :ואילו לא היה שם עד כלל – היה ֶׁשָּבא ָע ָליו ֵעד ֶא ָחדְ ,ו ָט ַען ֶׁשָּפַרע אֹו ֶׁש' ֶה ֱח ַזְר ִּתי ַהִּפ ָּקדֹון' –
נשבע שבועת היסת ששלו חטף .ואילו ֲהֵרי ֶזה ְמ ֻח ָּיב ְׁשבּו ָעה ְו ֵאינֹו ָיכֹול ְל ִהּ ָׁש ַבעּ ,ו ְמַׁשֵּלם.
הכחיש העד ואמר 'מעולם לא חטפתי'
– היה נשבע שבועת התורה שלא חטף. חַ 3מ ֲעֶׂשה ְּב ֶא ָחד ֶׁש ָח ַטף ְלׁשֹון ֶּכ ֶסף ֵמ ֲח ֵברֹו ִּב ְפ ֵני ֵעד ֶא ָחד,
וכדין הזה דנין בכל כיוצא בזה בכל
ְו ָא ַמר 'ֵּכןָ ,ח ַט ְפ ִּתיְ ,וֶׁשִּלי ָח ַט ְפ ִּתי'ְ ,ו ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמיםֲ :הֵרי ֶזה
מקום" (גזלה ואבדה ד,יד). ְמ ֻח ָּיב ְׁשבּו ָעה ְו ֵאינֹו ָיכֹול ְל ִהּ ָׁש ַבעּ ,ו ְמַׁשֵּלםְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
