Page 446 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 446
נייןק רפס ןיפתושו ןיחולש תוכלה פרק א 4 24
דָ 1האֹו ֵמר ִלְׁשלּוחֹו ' ְמכֹר ִלי ִמׂ ָּש ֶדה ֶׁשִּלי ֵּבית ְס ָאה'ּ ,ו ָמ ַכר דֵּ 1בית ְס ָאה – שטח שזורעים בו
לֹו ֵּבית ָסא ַת ִים – ֲהֵרי ֶזה מֹו ִסיף ַעל ְּד ָבָריוְ ,ו ָק ָנה ַהּלֹו ֵק ַח ֵּבית חיטה בנפח סאה (כ 7.2-ליטר) ,שהוא
ְס ָאה ִּב ְל ַבדָ .א ַמר לֹו ' ְמ ֹכר ִלי ֵּבית ָסא ַת ִים'ּ ,ו ָמ ַכר לֹו ֵּבית כ 625-מ"רְ .ו ָק ָנה ַהּלֹו ֵקח ֵּבית ְס ָאה
ִּב ְל ַבד – אם רצה ,מפני שאפשר שהוא
ְס ָאה – ֲהֵרי ֶזה ַמ ֲע ִביר ַעל ְּד ָבָריוְ ,וֹלא ָק ָנה לֹו ֵק ַח. רוצה לקנות דווקא שתי סאין (שו"ע חו"מ
קפב,ח)ַ .מ ֲע ִביר ַעל ְּד ָב ָריו – משנה את
דָ 2א ַמר לֹו ' ְמכֹר ִלי ָׂש ִדי ְל ָא ָדם ֶא ָחד'ְ ,ו ָה ַלְך ַהׁ ָּש ִלי ַח ּו ְמ ָכָרּה שליחותו ,כיון שהוא מבקש להתדיין רק
ִלְׁש ַנ ִים – ִמ ְמָּכרֹו ָּב ֵטלֶׁ ,ש ֲהֵרי ָע ַבר ַעל ְּד ָבָריוָ .א ַמר לֹו ' ְמכֹר עם קונה אחד (בבלי כתובות צט,א).
ִלי ָׂש ִדי' ְוֹלא ֵּפֵרׁש – ֲא ִפּלּו ְמ ָכָרה ְל ֵמ ָאהִ ,מ ְמָּכרֹו ַק ָּים.
דֶׁ 2ש ֲהֵרי ָע ַבר ַעל ְּד ָבָריו – והדבר
הַ 1הּנֹו ֵתן ָמעֹות ִלְׁשלּוחֹו ִל ַּקח לֹו ָּב ֶהן ִחִּטים אֹו ִמין ִמִּמי ֵני
חשוב למשלח ,כיון שהוא מבקש
ְסחֹוָרהְ ,וֹלא ָל ַקח – ֵאין לֹו ָע ָליו ֶאָּלא ַּתְרעֹ ֶמתָ .נ ַתן לֹו ָמעֹות להתדיין רק עם קונה אחד ,והמקח בטל
ִל ַּקח ָּב ֶהן ִחִּטיםֵּ ,בין ַל ֲא ִכי ָלה ֵּבין ִל ְסחֹוָרהְ ,ו ָה ַלְך ְו ָל ַקח ָּב ֶהן אף כשהוא מוכר לשניים בשטר אחד
ְׂשעֹוִרים ,אֹו ֶׁשָּנ ַתן לֹו ִל ְקנֹות ְׂשעֹוִרים ְו ָה ַלְך ְו ָל ַקח ִחִּטיםִ :אם
ָּפ ֲחתּו ְּד ֵמי ֶזה ֶׁשָּל ַקח – ָּפ ֲחתּו ַלׁ ָּש ִלי ַחִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ְמַׁשֶּנה; (רמב"ן כתובות צט,א).
ְו ִאם הֹו ִסיפּו ְּד ֵמי ֶהן – הֹו ִסיפּו ְל ַב ַעל ַהָּמעֹות. הַּ 1ת ְרעֹ ֶמת – תלונה (ר' תנחום) ,שאינה
קבלת מתנה מן המוכר בת תשלום ,משום שהנזק נגרם מחוסר
פעולהְ .ו ָה ַלְך ְו ָל ַקח ִחִּטים וכו' – אם
הָ 2ה ָיה ַהׁ ַּש ַער ָקצּוב ְו ָידּו ַעְ ,והֹו ִסיפּו ַלׁ ָּש ִלי ַח ַּבִּמ ְנ ָין אֹו קנה השליח במעות המשלח שלא ברצון
המשלח ("שינה") ,ידו של המשלח
ַּבִּמְׁש ָקל אֹו ַּבִּמ ָּדה – ָּכל ֶׁשהֹו ִסיפּו לֹו ַהּמֹו ְכִרין ֲהֵרי הּוא על העליונה :אם יש הפסד ,כשהוזל
ֶׁשִּלְׁש ֵני ֶהםְ ,וחֹו ֵלק ַהּתֹו ֶס ֶפת ַהׁ ָּש ִלי ַח ִעם ַּב ַעל ַהָּמעֹותְ .ו ִאם מחיר החטים (="פחתו") – השליח
מפסיד ומשלם את ההפרש למשלח או
ָה ָיה ַה ָּד ָבר ֶׁש ֵאין לֹו ִק ְצָּבה – ַהּכֹל ְל ַב ַעל ַהָּמעֹות. מחזיר לו את כל כספו ,לפי בחירתו של
המשלח; ואם יש רווח ,כשעלה המחיר
שליח לפריעת חוב – המשלח מרוויח ,שמקבל את הסחורה
וִ 1מי ֶׁש ָה ָיה ַח ָּיב ַל ֲח ֵברֹו ָממֹוןֵּ ,בין ִמּׁשּום ִמ ְלָוה ֵּבין ִמּׁשּום היקרה.
ִּפ ָּקדֹון אֹו ְׂש ִכירּותְ ,ו ָנ ַתן ַהָּממֹון ְּב ַיד ַהׁ ָּש ִלי ַח ְו ָא ַמר לֹו ' ֵהי ֵלְך הַ 2הׁ ַּש ַער ָקצּוב – המחיר הקבוע
ָממֹון ֶזה ְל ַב ַעל חֹו ִבי' – ֵאין ַהׁ ָּש ִלי ַח ָצִריְך ְל ִהַּטֵּפל ְו ִל ֵּתן
לֹו ִּב ְפ ֵני ֵע ִדיםְ .ו ִאם ָא ַמר ַלׁ ָּש ִלי ַח ' ַאל ִּת ְפַרע חֹוב ֶזה ֶאָּלא בשוק ליחידת סחורהֲ .ה ֵרי הּוא
ֶׁשִּלְׁש ֵני ֶהם – ההוזלה היא בגדר מתנה
ְּב ֵע ִדים'ּ ,ו ְפָרעֹו ֶׁשֹּלא ְּב ֵע ִדים – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם. לשליח ,אך מכיוון שקנה במעות
המשלח ,גם המשלח זוכה ברווחֶׁ .ש ֵאין
וְ 2ו ֵכן ִאם ָה ָיה ַהחֹוב ִּבְׁש ָטר – ֵּבין ֶׁש ָא ַמר לֹו ' ַקח ַהׁ ְּש ָטר לֹו ִק ְצָּבה – שאין מחיר קבוע לסחורה
ואין ה'תוספת' מוגדרת ,ואפשר שהיא
ְו ֵתן לֹו ַהָּמעֹות' ֵּבין ֶׁש ָא ַמר לֹו ' ֵּתן לֹו ַהָּמעֹות ְו ַקח ַהׁ ְּש ָטר',
ְו ָנ ַתן לֹו ְּבֹלא ֵע ִדים ְוֹלא ָל ַקח ַהׁ ְּש ָטרַ ,ח ָּיב ְלַׁשֵּלםֶׁ ,ש ֲהֵרי ְל ַת ֵּקן כלולה במחיר.
ְׁש ָלחֹו ְוֹלא ְל ַעֵּות. וֵ 1הי ֵלְך – הולך ,הבאְ .ל ִהַּטֵּפל –
הכחשה בין השליח למלווה להתעסקּ .ו ְפָרעֹו ֶׁשֹּלא ְּב ֵע ִדים – ובעל
החוב טוען שלא קיבל את הממון.
זַ 1הּׁשֹו ֵל ַח ָממֹון ֶׁשְּב ָידֹו ְּב ַיד ָׁש ִלי ַחְ ,ו ָא ַמר לֹו ' ֵהי ֵלְך ָממֹון ֶזה
וַ 2קח ַהׁ ְּש ָטר – כדי לבטל את הראיה
ִל ְפלֹו ִני ֶׁש ֲא ִני ַח ָּיב לֹו'ְ ,ו ָה ַלְך ְו ָנ ַתן לֹו ֶׁשֹּלא ְּב ֵע ִדיםַ ,הׁ ָּש ִלי ַח אֹו ֵמר
' ָנ ַת ִּתי'ּ ,ו ַב ַעל חֹוב אֹו ַהּפֹו ֵעל אֹו ֵמר 'ֹלא ָל ַק ְח ִּתי'ַ ,ו ֲהֵרי ְׁש ָלְׁש ָּתן לקיום החוב .אבל אם לא דיבר על
עֹו ְמ ִדין – ַהׁ ָּש ִלי ַח ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ֶׁשָּנ ַתןּ ,ו ַב ַעל חֹוב אֹו ַהּפֹו ֵעל השטר ,השליח פטור (כס"מ).
ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ֶׁשֹּלא ָל ַקחִ ,ויַׁשֵּלם ַהָּלה ְל ַב ַעל חֹובֹו אֹו ַלּפֹו ֵעל אֹו
זֶׁ 1שְּב ָידֹו – שהוא חייבֹ .לא ָל ַק ְח ִּתי –
לא קיבלתי את הממוןֶ .ה ֵּסת – שבועה
המוטלת על מי שכופר בכל טענת חברו,
שתיקנוה חכמים שמא יירתע להישבע
ויודה ,והנשבע אותה אינו חייב לאחוז
