Page 445 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫ ִה ְלכֹות ְׁשל ּו ִחין ְו ֻׁש ָּת ִפין ‬

‫ִע ְנ ַין ֵאּלּו ַה ֲה ָלכֹות‪ְּ :‬ב ֶמ ָּק ָחן – בקנייתם‪.‬‬ ‫ִע ְנ ַין ֵאּלּו ַה ֲה ָלכֹות ֵלי ַדע ִּדין ְׁשלּוחֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ְוׁ ֻש ָּתפֹו‬
‫ּוְׂש ָכָרן – והרווחים מהם‪.‬‬ ‫ּו ִמְׁשְּפ ֵטי ֶהן ְּב ֶמ ָּק ָחן ּו ִמ ְמָּכָרן ּו ְב ֶה ְפ ֵס ָדן ּוְׂש ָכָרן‪ּ .‬ו ֵבאּור ָּכל‬

‫ַה ִּדי ִנים ָה ֵאּלּו ִּב ְפָר ִקים ֵאּלּו‪.‬‬

‫א ָהאֹו ֵמר ִלְׁשלּוחֹו – הכלל בפעולות‬ ‫ּ ֶפ ֶרק ִרא ׁשֹון‬ ‫ ‬

‫ממוניות‪ ,‬בקידושי אישה (אישות ג‪,‬יד‪-‬טו)‬ ‫א‬

‫בגירוש אישה (גירושין ו‪,‬ג) ובהפרשת‬ ‫השליחות; שליח ששינה; שליח לתשלום חוב‬

‫תרומה (תרומות ד‪,‬א) הוא‪ :‬שלוחו של‬ ‫מינוי שליח אינו צריך עדים וקניין‬
‫אדם כמותו‪ .‬לֹו ֵק ַח – קונה‪ְ .‬ו ֵאין ָהעֹוֶׂשה‬
‫ָׁש ִלי ַח ָצִריְך ִק ְנ ָין – מינוי השליח אינו‬ ‫א ָהאֹו ֵמר ִלְׁשלּוחֹו ' ֵצא ּו ְמכֹר ִלי ַקְר ַקע' אֹו ' ִמַּט ְל ְט ִלין' אֹו‬
‫מחייב מעשה קניין‪ ,‬הבא בדרך כלל‬
‫' ְק ֵנה ִלי' – ֲהֵרי ֶזה מֹו ֵכר ְולֹו ֵק ַח לֹו‪ְ ,‬ועֹוֶׂשה ְׁש ִליחּותֹו‪ְ ,‬ו ָכל‬
‫לתת תוקף להתחייבות ממונית‪ ,‬ותקפות‬
‫המינוי חלה מרגע האמירה (ראה מכירה‬ ‫ַמ ֲעָׂשיו ַק ָּי ִמין‪ְ .‬ו ֵאין ָהעֹוֶׂשה ָׁש ִלי ַח ָצִריְך ִק ְנ ָין ְוֹלא ֵע ִדים‪ֶ ,‬אָּלא‬
‫ה‪,‬יא‪-‬יג‪ .‬למונח 'קניין'‪ ,‬ראה שם ביאור הלכה ח)‪.‬‬ ‫ַּב ֲא ִמיָרה ִּב ְל ַבד ֵּבינֹו ְל ֵבין ֲח ֵברֹו‪ְ .‬ו ֵאין ְצִרי ִכין ֵע ִדים ֶאָּלא‬

‫ְל ַגּלֹות ַה ָּד ָבר – להוכיח‪.‬‬ ‫ְל ַגּלֹות ַה ָּד ָבר ִאם ָּכ ַפר ֶא ָחד ֵמ ֶהן‪ִּ ,‬כְׁש ָאר ָּכל ַהְּט ָענֹות‪.‬‬

‫ב ֶׁש ָע ַבר – ביודעין‪ָ .‬ט ָעה – שלא‬ ‫שליח שעבר או טעה‬

‫ביודעין‪ֹ .‬לא ָעָׂשה ְּכלּום – ובטלה‬ ‫ב ָׁש ִלי ַח ֶׁש ָע ַבר ַעל ִּד ְבֵרי ְמַׁשְּלחֹו – ֹלא ָעָׂשה ְּכלּום‪ְ .‬ו ֵכן ִאם‬
‫שליחותו (כשהודיע למי שנשלח אליו שהוא‬
‫שליח‪ .‬ראה להלן ב‪,‬ד)‪ְ .‬ל ַע ֵּות – לקלקל‪,‬‬ ‫ָט ָעה ְּב ָכל ֶׁשהּוא‪ֵּ ,‬בין ַּב ַּקְר ַקע ֵּבין ַּבִּמַּט ְל ְט ִלין – חֹו ֵזר‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי‬

‫אֹו ֵמר לֹו ' ְל ַת ֵּקן ְׁש ַל ְח ִּתיָך ְוֹלא ְל ַע ֵּות'‪ְ .‬וֹלא ָא ְמרּו ֶׁש ַההֹו ָנ ָיה לשבש‪ֶׁ .‬ש ַההֹו ָנ ָיה ַּבִּמַּט ְל ְט ִלין ְׁשתּות –‬
‫אם ההבדל בין המחיר המקובל בשוק‬
‫לבין המחיר ששילם הקונה הוא שישית‬ ‫ַּבִּמַּט ְל ְט ִלין ְׁשתּות ְו ָה ֲע ָב ִדים ְו ַהּ ְׁש ָטרֹות ְו ַה ַּקְר ָקעֹות ֵאין ָּב ֶהן‬
‫(="שתות")‪ ,‬המכירה היא בגדר הונאה‬ ‫הֹו ָנ ָיה‪ֶ ,‬אָּלא ְּבמֹו ֵכר ֶׁשּלֹו אֹו קֹו ֶנה ְל ַע ְצמֹו; ֲא ָבל ַהׁ ָּש ִלי ַח‬
‫(מרמה או הטעייה) ויש להחזיר את‬
‫ֶׁשָּט ָעה ְּב ֻכָּלן ְּב ָכל ֶׁשהּוא – חֹו ֵזר‪.‬‬
‫ההפרש‪ֵ .‬אין ָּב ֶהן הֹו ָנ ָיה – במקרים אלו‬
‫המכירה תקפה בכל מחיר‪( ‬מכירה יג‪,‬ח)‪.‬‬ ‫ג‪ָ 1‬נ ַתן ָמעֹות ִלְׁשלּוחֹו ִל ְקנֹות לֹו ַקְר ַקע‪ְ ,‬ו ָק ָנה לֹו ֶׁשֹּלא‬

‫ג‪ְ 1‬ו ָק ָנה לֹו ֶׁשֹּלא ְּב ַא ֲחָריּות – האחריות‬ ‫ְּב ַא ֲחָריּות – ֲהֵרי ֶזה ִעֵּות‪ְ ,‬ו ַהׁ ָּש ִלי ַח לֹו ֵק ַח אֹו ָתּה ְל ַע ְצמֹו‬
‫ֶׁשֹּלא ְּב ַא ֲחָריּות ְּכמֹו ֶׁש ָעָׂשה‪ְ ,‬וחֹו ֵזר ּומֹו ֵכר אֹו ָתּה ַלְּמַׁשֵּל ַח‬
‫היא התחייבותו של המוכר קרקע לתת‬

‫לקונה קרקע אחרת או להחזיר לו את‬ ‫ְּב ַא ֲחָריּות; הֹו ִאיל ְו ָק ָנה אֹו ָתּה ִּב ְמעֹו ָתיו‪ָ ,‬ה ַא ֲחָריּות ַעל‬
‫כספו‪ ,‬אם תיגבה הקרקע שמכר לו‬ ‫ַהׁ ָּש ִלי ַח‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬
‫בגלל חובו של המוכר‪ .‬וזהו תנאי יסודי‬

‫המחייב גם אם לא כתבו אותו במפורש‪,‬‬ ‫ג‪ְ 2‬ל ִפי ָכְך‪ִ ,‬אם ִה ְת ָנה ָע ָליו ֶׁש ָעָׂשהּו ָׁש ִלי ַח ֵּבין ְל ַת ֵּקן ֵּבין‬
‫וכאן כתב המוכר במפורש שהמכירה‬
‫אינה באחריות (מכירה יט‪,‬ג; זכייה ומתנה‬ ‫ְל ַעֵּות – ֲא ִפּלּו ָמ ַכר לֹו ָׁשֶוה ֵמ ָאה ְּב ִדי ָנר אֹו ָל ַקח ָׁשֶוה ִּדי ָנר‬
‫ה‪,‬ח)‪ְ .‬ו ַהׁ ָּש ִלי ַח לֹו ֵק ַח אֹו ָתּה ְל ַע ְצמֹו וכו'‬ ‫ְּב ֵמ ָאה ֵאינֹו ָיכֹול ַל ֲחזֹר ּבֹו‪ְ ,‬ו ַח ָּיב ַהְּמַׁשֵּל ַח ִל ֵּתן לֹו ְּכ ִפי ַה ְּת ַנאי‪.‬‬

‫– אמנם לעתים אפשר להחזיר למשלח‬

‫את כספו (למשל כשנתבטלה המכירה‪ ,‬ראה להלן ב‪,‬ד‪ ,‬או כשיש לשליח כסף)‪ ,‬אך נראה שכאן המשלח רוצה את הקרקע ורק מבקש‬

‫אחריות עליה (מרהמ"ח)‪ .‬הֹו ִאיל ְו ָק ָנה אֹו ָתּה ִּב ְמעֹו ָתיו – של המשלח (ואםקנהאותההשליחבכספו‪,‬קנהאותהלעצמו‪.‬ראהסמ"עקפב‪,‬יא)‪.‬‬

‫ג‪ִ 2‬אם ִה ְת ָנה ָע ָליו – השליח‪ ,‬והסכימו ביניהם שתחול השליחות אף אם תיפול טעות‪ֵ .‬אינֹו ָיכֹול ַל ֲחזֹר ּבֹו – כלפי‬

‫השליח (לדיני הונאה שבין השליח למוכר‪ ,‬ראה מכירה יב‪-‬יז‪ .‬כאמור לעיל א‪ ,‬אין הונאה בקרקעות)‪.‬‬