Page 430 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 430
נייןק רפס שכנים הלכות פרק י 408
ֶׁשָּל ֶזה ֶׁשעֹוֶׂשה ִּבְרׁשּותֹו ַמ ִּזי ִקין ֶאת ֲח ֵברֹו ִּבְׁש ַעת ֲעִׂש ָּיתֹו – הִ 3ה ִּזיק ְּב ִחָּציו – כאילו ירה חץ והזיק
ֲהֵרי ֶזה ְּכ ִמי ֶׁשַּמ ִּזיק ְּב ָידֹוָ .הא ְל ָמה ֶזה ּדֹו ֶמה? ְל ִמי ֶׁש ָע ַמד
ִּבְרׁשּותֹו ְו ָי ָרה ִחִּצים ַל ֲח ַצר ֲח ֵברֹוְ ,ו ָא ַמר 'ִּבְרׁשּו ִתי ֲא ִני עֹוֶׂשה', לחברוְׁ .שלָׁשה ְט ָפ ִחים אֹו ָי ֵתר ְמ ַעט –
שהוא השיעור המזערי להרחקה.
ֶׁשּמֹו ְנ ִעין אֹותֹו.
ו ׁשֹו ֵפְך ַמ ִים – בתוך ביתוַ .ה ָּדר –
הְ 3ו ֵכן ָּכל ַה ַהְר ָחקֹות ָה ֲאמּורֹות ְל ַמ ְע ָלה ְּב ִע ְנ ָין ֶזה – ִאם ֹלא
הגרַ .מ ֲע ֵז ָבה – ראה לעיל ביאור ט,יא.
ִהְר ִחי ָקןֲ ,הֵרי ֶזה ְּכ ִמי ֶׁש ִה ִּזיק ְּב ִחָּציוְ .ל ִפי ָכְך ָצִריְך ְל ַהְר ִחיק ֶׁש ַהַּמ ִים ָּכ ִלין ָּבּה – נספגים ברצפה.
ִמְׁשָרה ִמן ַה ָּי ָרק ּו ְכֵרִׁשין ִמן ַהְּב ָצ ִלים ְו ַחְר ָּדל ִמן ַה ְּדבֹוִרים ִיָּב ְלעּו ַהַּמ ִים וכו' – שהמים נבלעים
ְׁשלָׁשה ְט ָפ ִחים אֹו ָי ֵתר ְמ ַעטְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה ֶה ֵּזק ַּב ָּי ַד ִים. ברצפת העלייה ,ורק לאחר זמן הם
ֲא ָבל ְל ַהְר ִחיק ַעד ֶׁשֹּלא ָיבֹוא ַהֶּנ ֶזק ֵמ ֵא ָליו – ֵאינֹו ָצִריְך. מתחילים לטפטף מתקרת הבית.
ו ַּב ַעל ֲע ִל ָּיה ֶׁש ָה ָיה ׁשֹו ֵפְך ַמ ִים ְו ֵהן יֹוְר ִדין ַעל ַה ָּדר ַּבַּב ִית זָ 1קרֹוב ְלבֹור ֲח ֵברֹו – עד ששורשי
ְל ַמָּטהִ :אם ָה ְי ָתה ָׁשם ַמ ֲע ֵז ָבה ֶׁש ַהַּמ ִים ָּכ ִלין ָּבּה ְּב ֵעת ְׁש ִפי ָכה, האילן עלולים להגיע אל הבור.
ְו ַא ַחר ֶׁש ִּי ְפ ֹסק ָה ֶע ְליֹון ִמִּלְׁשּ ֹפְך ִיָּב ְלעּו ַהַּמ ִים ְו ֵיְרדּו ִוי ַנְּטפּו ַעל
ַה ַּת ְחּתֹון – ָצִריְך ַה ַּת ְחּתֹון ְל ַת ֵּקן ּו ְל ַהְר ִחיק ַע ְצמֹו ִמן ַהֶּנ ֶזק; ז 2קֹו ֵצץ – את שורשי האילןְ .וחֹו ֵפר
ְו ִאם ֵאין ָׁשם ַמ ֲע ֵז ָבהֶ ,אָּלא ְּכֶׁש ִּיְׁשּ ֹפְך ֵיְרדּו ַהַּמ ִים ִמ ָּיד – ֲהֵרי
ֶזה ְּכ ַמ ִּזיק ְּב ִחָּציוְ ,ו ָה ֶע ְליֹון ְמ ַת ֵּקן אֹו ִיָּמ ַנע ִמִּלְׁשּ ֹפְךְ .ו ֵכן ָּכל – את הבורְ .ו ָה ֵע ִצים ֶׁשּלֹו – שהרי הם
נמצאים בתוך שדהוְּ .בתֹוְך ֵׁשׁש ֶעְׂשֵרה
ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה. ַאָּמה – שהאילן יונק מן הקרקע רק בתוך
16אמה מן הגזע ,ולכן הם חלק חיוני מן
זִ 1מי ֶׁש ָה ָיה לֹו ּבֹור ְּבתֹוְך ָׂש ֵדהּוּ ,ו ָבא ֲח ֵברֹו ְו ָנ ַטע ִאי ָלן ְּבתֹוְך העץ ושייכים לבעל העץ .ומעבר ל16-
אמה ,אף על פי שהשורשים מתפשטים,
ָׂש ֵדהּו ָקרֹוב ְלבֹור ֲח ֵברֹו – ֵאין ַּב ַעל ַהּבֹור ָיכֹול ְל ַעֵּכב ָע ָליו הם אינם חיוניים לגדילת האילן (רש"י
ְולֹו ַמר לֹו ' ֲהֵרי ָׁשְרֵׁשי ָה ִאי ָלן ִנ ְכ ָנ ִסין ַלּבֹור ֶׁשִּליּ ,ו ַמ ְפ ִסי ִדין ב"ב כ"ו,ב; פה"מ מעילה ג,ח)ְ .י ַעֵּכב – יפריע.
אֹותֹו'ֶׁ ,ש ֶּזה ֶנ ֶזק ַהָּבא ֵמ ֵא ָליו הּוא ְל ַא ַחר ְז ַמןּ ,ו ְב ֵעת ֶׁשָּנ ַטע ְו ֵאינֹו חֹוֵׁשׁש ֶׁשָּמא ִיי ַבׁש ָה ִאי ָלן וכו' –
ֵאינֹו ַמ ִּזיקֹוּ ,ו ְכֵׁשם ֶׁש ֶּזה חֹו ֵפר ְּבתֹוְך ֶׁשּלֹוָּ ,כְך ֶזה נֹו ֵט ַע ְּבתֹוְך ועוד ,שגם אם ייבש האילן ,הנזק אינו
ֶׁשּלֹו. מיידי.
זְ 2ו ֵכן ְראּו ֵבן ֶׁש ָח ַפר ּבֹורְ ,ו ָי ַרד ּו ָמ ָצא ָׁשְרֵׁשי ִאי ָלן ֶׁשְּלִׁש ְמעֹון חָ 1צִריְך ְל ַהְר ִחיק ַאְרַּבע ַאּמֹות – כדי
ְּבתֹוְך ָׂש ֵדהּו – קֹו ֵצץ ְוחֹו ֵפרְ ,ו ָה ֵע ִצים ֶׁשּלֹוְ .ו ִאם ָה ָיה ָקרֹוב שיוכל לחרוש את האדמה שסביב האילן
ְל ִאי ַלן ִׁש ְמעֹון ְּבתֹוְך ֵׁשׁש ֶעְׂשֵרה ַאָּמה – ַהׁ ָּשָרִׁשים ֶׁשְּלִׁש ְמעֹון, מבלי להיכנס לשדה חברו (רש"י שם).
ְוקֹו ְצ ָצן ְונֹו ְת ָנן לֹוְ .ו ִאם ֵאינֹו ָצִריְך ַל ְחּ ֹפר ּבֹורְ ,ו ָי ְצאּו ַהׁ ָּשָרִׁשים
ֶׁשְּלִׁש ְמעֹון ְלתֹוְך ָׂש ֵדהּו – ֲהֵרי ֶזה ַמ ֲע ִמיק ְׁשלָׁשה ְט ָפ ִחים,
ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ְי ַעֵּכב ַהַּמ ֲחֵרָׁשה; ְו ָכל ׁ ֹשֶרׁש ֶׁש ִּיָּמ ֵצא ְּבתֹוְך ְׁשלָׁשה
ְט ָפ ִחים – קֹו ְצצֹוְ ,ו ֵאינֹו חֹוֵׁשׁש ֶׁשָּמא ִיי ַבׁש ָה ִאי ָלן ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו,
ֶׁש ֶּזה ְּבתֹוְך ֶׁשּלֹו הּוא חֹו ֵפר.
חִ 1מי ֶׁש ָה ְי ָתה ְׂש ֵדה ֲח ֵברֹו ְנטּו ָעה ְּג ָפ ִנים אֹו ְׁש ָאר ִאי ָלנֹות,
ּו ָבא הּוא ִל ְנ ֹט ַע ְּבתֹוְך ָׂש ֵדהּו ְּג ָפ ִנים ְּב ַצד ְּג ָפ ִנים אֹו ִאי ָלנֹות
ְּב ַצד ִאי ָלנֹות – ָצִריְך ְל ַהְר ִחיק ַאְרַּבע ַאּמֹותַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים
