Page 428 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 428
נייןק רפס שכנים הלכות פרק ט 4 06
יא ַהַּב ִית – קומת הקרקעְ .ו ָה ֲע ִל ָּיה – הרחקת נזקים בין קומות
יא ַהַּב ִית ְו ָה ֲע ִל ָּיה ֶׁשִּלְׁש ַנ ִים – ֹלא ַי ֲעֶׂשה ַּב ַעל ַהַּב ִית ַּתּנּור הקומה השנייהֹ ּ .ג ַבּה ַאְרַּבע ַאּמֹות – בין
התנור לתקרה ,כדי שלא תישרף התקרה
(רש"י ב"ב כ,ב)ַ .מ ֲע ֵז ָבה – טיט ואבנים ְּבתֹוְך ֵּביתֹוֶ ,אָּלא ִאם ֵּכן ֵיׁש לֹו ַעל ַּגָּביו ּ ֹג ַבּה ַא ְרַּבע ַאּמֹות.
הניתנים על קורות תקרת הבית ,שהיא ְו ֵכן ֹלא ַי ֲע ִמיד ַּב ַעל ָה ֲע ִל ָּיה ַּתּנּורַ ,עד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַּת ְח ָּתיו ַמ ֲע ֵז ָבה
רצפת העלייה (סוכה ה,ח)ִּ .כי ָרה – קטנה
ְׁשלָׁשה ְט ָפ ִחיםּ .ו ַבִּכיָרה – ֶט ַפחְ .ו ִאם ַּתּנּור ֶׁשַּלַּנ ְחּתֹו ִמין הּוא יותר מן התנור וחומה מועט יותר (שבת
ג,ה)ַּ .תּנּור ֶׁשַּלַּנ ְחּתֹו ִמין – תנור של אופהָ – ,צ ִריְך ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַּת ְח ָּתיו ַא ְרָּב ָעה ְט ָפ ִחיםְ .ו ִכי ָרה ֶׁשַּלַּנ ְחּתֹו ִמין
שמסיקין בו תמיד וחומו רב.
– ְׁשלָׁשה ְט ָפ ִחיםְ .ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִהְר ִחיק ַּכׁ ִּשעּור – ִאם ָי ָצאת
ָה ֵאׁש ְו ִה ִּזי ָקהְ ,מַׁשֵּלם ַמה ׁ ֶּש ִה ִּזיקְּ ,כמֹו ֶׁשִּנ ְתָּב ֵאר ִּב ְמקֹומֹו (נזקי יב 1אֹו ַצר – מחסןַ .נ ְחּתֹום – כאן
במשמע מאפייהַ .צָּבע – ִמצָּב ָעה ,מקום
לצביעת צמר ,שהאש והעשן מקלקלים ממון יד,ב).
את הפירות שבאוצרְ .וֹלא ֶר ֶפת ָּב ָקר –
יבִ 1מי ֶׁש ָה ְי ָתה לֹו ֲחנּות ַּת ַחת אֹו ַצר ֲח ֵברֹו – ֹלא ַי ֲעֶׂשה ָּבּה מפני הריח רעַ .א ְסַּפ ְס ָּתא – אספסת,
צמח המיועד למספוא .הרמב"ם אינו
ֹלא ַנ ְחּתֹום ְוֹלא ַצָּבע ְוֹלא ֶר ֶפת ָּב ָקרְ ,וֹלא ַי ְכ ִניס ָלּה ַא ְסַּפ ְס ָּתא מזהה את הצמח במפורש ,ונראה
שמדובר בצמח 'תלתן אלכסנדרוני' ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה ִמ ְּד ָב ִרים ֶׁשעֹו ֶלה ֵמ ֶהן ֶה ֶבל ַחם ַה ְרֵּבהִ ,מְּפ ֵני
)( (Rifolium alexandrinumר' תנחום).
ֶׁש ַהחֹם ַמ ְפ ִסיד ֵּפרֹות ֶׁשָּבאֹו ָצר. ַמ ְפ ִסיד – מקלקל.
יבְ 2ל ִפי ָכְךִ ,אם ָה ָיה אֹו ַצר ַי ִין ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאלֶׁ ,ש ֵאין ַהחֹם יבְּ 2ב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל – שהיא ארץ חמה.
ַמ ְפ ִסידֹו – ֲהֵרי ֶזה עֹוֶׂשה ַּב ֲחנּותֹו ָּכל ְמ ֶלא ֶכת ֵאׁש; ֲא ָבל ֶׁש ֵאין ַה ֹחם ַמ ְפ ִסידֹו – אבל אם החום
מפסידו – אסור לו לעשותו (פה"מ ב"ב
ֹלא ַי ֲעֶׂשה ֶר ֶפת ָּב ָקרִ ,מְּפ ֵני ֶׁשַּמ ְפ ִסיד ֵרי ַח ַה ַּי ִיןְ .ו ִאם ֻה ְח ְז ָקה ב,ג)ֵ .אינֹו ָיכֹול ְל ַמחֹות ְּב ָידֹו – והכלל
ַה ֲחנּות ַּב ְּת ִחָּלה ְלֶר ֶפת אֹו ְל ַנ ְחּתֹום ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹוְ ,ו ַא ַחר ָּכְך בעניינים אלה הוא שהקודם זכה.
ָר ָצה ַּב ַעל ָה ֲע ִל ָּיה ַל ֲעׂשֹות ֲע ִל ָּיתֹו אֹו ָצר – ֵאינֹו ָיכֹול ְל ַמחֹות
יג ִּכֵּבד ְוִרֵּבץ וכו' – טאטא וזילף
מים על העפר כדי שלא יעלה אבק
וכדי שתהיה נקייה ,להכינה כמחסן .אֹו ְּב ָידֹו.
ֶׁשִרָּבה ַּב ַחּלֹונֹות – פתח חלונות חדשים
יג ִּכֵּבד ַּב ַעל ָה ֲע ִל ָּיה ְוִרֵּבץ ֲע ִל ָּיתֹו אֹו ֶׁשִרָּבה ַּב ַחּלֹונֹות ְּכ ֵדי בקיר העלייה כדי שתתאוורר ולא
יירקבו הפירות (ר"י מיגאש ב"ב כ,ב)ְ .ו ָק ַדם
ַל ֲעׂשֹו ָתּה אֹו ָצרְ ,ו ָק ַדם ֶזה ְו ָעָׂשה ַנ ְחּתֹום* קֹ ֶדם ֶׁש ַּי ְכ ִניס ֵּפרֹות – בעל החנותְ .ו ָעָׂשה ַנ ְחּתֹום* וכו' –
ָלאֹו ָצר ,אֹו ֶׁש ִה ְת ִחיל ֶל ֱא ֹצר ֻׁש ְמְׁש ִמין אֹו ִרּמֹו ִנים אֹו ְּת ָמִרים בנה מאפייה בחנותו לפני שהספיק בעל
ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהןְ ,ו ָק ַדם ֶזה ְו ָעָׂשה ַה ַּתּנּור ֹק ֶדם ֶׁש ֶּי ֱאצֹר ַה ִחִּטין ,אֹו העלייה להשתמש בעלייתו לאוצר .בכ"י
ֶׁש ָעָׂשה ַּב ַעל ַה ֲחנּות ְמ ִחָּלה ַעל ַּגָּבּה ְל ַה ְב ִּדיל ֵּבין ַה ֲחנּות ּו ֵבין מ' הנוסח "תנור" במקום "נחתום" .אֹו
ֶׁש ִה ְת ִחיל ֶל ֱאצֹר ֻׁש ְמְׁש ִמין וכו' שאין
ָהאֹו ָצר – ְּב ָכל ֵאּלּוַּ ,ב ַעל ָהאֹו ָצר ְמ ַעֵּכב ָע ָליוְ .ו ִאם ָע ַבר ְו ָעָׂשה החום והעשן מפריע להםֹ .ק ֶדם ֶׁש ֶּי ֱא ֹצר
ַה ִחִּטין – שהעשן מזיק להןְ .מ ִחָּלה ַעל
ַּגָּבּה – בנה על גבי חנותו עוד עלייה ַּתּנּור ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו – ֵאין ַּב ַעל ָהאֹו ָצר ָיכֹול ְל ָה ִסיר ַה ַּתּנּור ְּב ָכל
קטנה כדי שיוכל לעשות בחנותו ֵאּלּו.
מאפייה ,ולא יהיה החום מזיק לבעל
האוצר (שם) .מקרים אלו לא הוכרעו בתלמוד ,ולכן הרמב"ם פוסק שַּב ַעל ָהאֹו ָצר ְמ ַעֵּכב ָע ָליו – אם רק התחיל לעשות.
אבל אם ָע ַבר ְו ָעָׂשה ַּתּנּור וכו' – אינו יכול לדרוש ממנו להסירו ,מפני שיש ספק אם החזיק בעלייתו שתהיה אוצר.
