Page 427 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 427
נייןק רפס שכנים הלכות פרק ט 405
ה ַמֶּכה ַהְּב ָג ִדים – לאחר שרייתם ה ֶא ֶבן ֶׁש ַהּכֹו ֵבס ַמֶּכה ַהְּב ָג ִדים ָע ֶלי ָה ַעד ֶׁש ִּי ְת ַלְּבנּו – ָצִריְך
במים עם חומרי כביסה .נֹו ְת ִזין – ניתזין. ְל ַהְר ִחיק אֹו ָתּה ַאְרַּבע ַאּמֹות ִמָּכ ְתלֹו ֶׁשַּל ֲח ֵברֹוֶׁ ,שְּב ֵעת ֶׁשּכֹו ֵבס
ָע ֶלי ָה ַהַּמ ִים נֹו ְת ִזין ּו ַמ ִּזי ִקין ַהּכֹ ֶתל.
ו ְּבכֹ ֶתל ְל ֵב ִנים – מעשה ידי אדם,
ו ֹלא ַיְׁש ִּתין ָא ָדם ַמ ִים ְּב ַצד ָּכ ְתלֹו ֶׁשַּל ֲח ֵברֹוֶ ,אָּלא ִאם ֵּכן
שעובי כל לבנה שלושה טפחים (לעיל
ב,יח)ְּ .ב ֹכ ֶתל ֲא ָב ִנים – אבנים טבעיות, ִהְר ִחיק ִמֶּמּנּו ְׁשלָׁשה ְט ָפ ִחיםַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבכֹ ֶתל
שעובי כל אחת 6-5טפחיםְ .צ ִחי ַח ֶס ַלע ְל ֵב ִניםֲ .א ָבל ְּבכֹ ֶתל ֲא ָב ִנים – ַיְר ִחיק ֶט ַפחְ .ו ִאם ָהיּו ָה ֲא ָב ִנים
– אבן קשה ,שהרטיבות אינה מזיקה לה
ְצ ִחי ַח ֶס ַלע – ַמְׁש ִּתין ְּב ִצּדֹו ְּבֹלא ַהְר ָח ָקה.
(פה"מ ב"ב ב,א).
הרחקת סולם
ז ַהּׁשֹו ָבְך – קן ליוני הביתְ .נ ִמ ָּיה –
ז ַמְר ִחי ִקין ֶאת ַה ֻּסָּלם ִמן ַהּׁשֹו ָבְך ַאְרַּבע ַאּמֹותְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא
בעל חיים גמיש הטורף עופות (פה"מ
ִּת ְקּפֹץ ַהְּנ ִמ ָּיה ְּב ֵעת ֶׁשַּמִּני ַח ַה ֻּסָּלםְ ,ו ַת ֲע ֶלה ַלּׁשֹו ָבְך ְו ֹתא ַכל
ב"ב ב,ה) .ח ַהּכֹ ֶתל – שרוצה לבנות
ַהּגֹו ָזלֹות .ח ּו ַמְר ִחיק ֶאת ַהּ ֹכ ֶתל ִמן ַהַּמ ְז ֵח ָלה ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו
ליד ַהַּמ ְז ֵח ָלה – צינור עץ לאורך הכותל
לניקוז מי הגשמים מן הגג (לאיור ,ראה ַאְרַּבע ַאּמֹותְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָמקֹום ְל ַב ַעל ַהַּמ ְז ֵח ָלה ִל ְז ֹקף ֻסָּלם
לעיל ח,ה)ִ .ל ְז ֹקף – להעמידְ .ו ֶה ֱח ִזיק ָּבּה ּו ְל ַת ֵּקן ַהַּמ ְז ֵח ָלה ֶׁשּלֹו ,הֹו ִאיל ְו ֶה ֱח ִזיק ָּבּה.
– ראה לעיל ח,ה. הרחקת כותל מכותל חברו
טַּ 1ג"ם – האות היוונית גמא .Γראה טְ 1ראּו ֵבן ֶׁש ָה ָיה ָּכ ְתלֹו ָסמּוְך ְלכֹ ֶתל ִׁש ְמעֹון ְּכ ִמין ַּג"ם,
איורָ .ידּוׁשּו – ירמסו ברגליהם תוך כדי ּו ָבא ְראּו ֵבן ַל ֲעׂשֹות ּכֹ ֶתל ֵׁש ִני ְּכ ֶנ ֶגד ּכֹ ֶתל ִׁש ְמעֹון ַעד ֶׁש ֵּי ָעׂשּו
ַהׁ ְּשלָׁשה ְּכ ָת ִלין ְּכ ִמין ֵּבי"ת – ֲהֵרי ִׁש ְמעֹון ְמ ַעֵּכב ָע ָליו ַעד
הליכתם .ראה איור. ֶׁש ַּיְר ִחיק ִמְּכ ֶנ ְגּדֹו ַאְרַּבע ַאּמֹותְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַהָּמקֹום ֶׁשֵּבין ְׁש ֵני
כותלהכותל החדשכותל ַהְּכ ָת ִלים ָר ָחבְּ ,כ ֵדי ֶׁש ָּידּוׁשּו ּבֹו ַרִּבים ְו ִת ְת ַח ֵּזק ָה ָאֶרץ.
של ראובןראובן
ראובן כוהתסלמשוךמלעוון טַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּב ֹכ ֶתל ִּגָּנה אֹו ְּב ֹכ ֶתל ָח ֵצר ְּב ִעיר
4 כוהתסלמשוךמלעוון
ֲח ָדָׁשהֲ .א ָבל ְּב ִעיר ְיָׁש ָנה – ְּכ ָבר ִנ ְת ַח ְּז ָקהּ ,ובֹו ֶנה ְּכ ֶנ ְגּדֹו ְּבֹלא
אמות ַהְר ָח ָקהְ .ו ֵכן ִאם ֹלא ָה ָיה ְּב ֹאֶרְך ּכֹ ֶתל ִׁש ְמעֹון ֶׁשּבֹו ֶנה ְּכ ֶנ ְגּדֹו
ֶאָּלא ָּפחּות ֵמ ַאְרַּבע ַאּמֹות – ּבֹו ֶנה ְּכ ֶנ ְגּדֹו ְו ֵאינֹו ַמְר ִחיקְ ,ו ַאף
איור מבאר להלכה ט( 1ע"פ פה"מ ב"ב ב,ד). ַעל ִּפי ֶׁשּמֹו ֵנ ַע ָהֶר ֶגל ִמְּל ַהֵּלְך ָׁשםֶׁ ,ש ַהּכֹ ֶתל ֶׁשהּוא ָּפחּות
טְּ 2בכֹ ֶתל ִּגָּנה – שמתוך שאין דורסים ֵמ ַאְרַּבע ַאּמֹות ֵאינֹו ָצִריְך ִחּזּוק ָה ָאֶרץ.
בה ,צריכה דריסה מבחוץ (רש"יב"בכב,ב). הרחקת בור משדה חברו
ְּב ִעיר ֲח ָדָׁשה – שעדיין לא נידושה.
ֶׁשּמֹו ֵנ ַע ָהֶר ֶגל–אינומאפשרגישהנוחה. יִ 1מי ֶׁשָּבא ַל ְחּ ֹפר ּבֹור ְּבסֹוף ָׂש ֵדהּו ָסמּוְך ְל ֶמ ֶצר ֲח ֵברֹוִ :אם
יּ 1בֹור – שאין בו מים (השווה לעיל א). ְׂש ֵדה ֲח ֵברֹו ֵאי ָנּה ֲעׂשּו ָיה ְלבֹורֹות – סֹו ֵמְךְ ,ו ֵאינֹו ָיכֹול ְל ַמחֹות
ְּב ָידֹוְ .ו ִאם ִיָּמ ֵלְך ֲח ֵברֹו ַל ְחּפֹר ּבֹור ְּב ִצּדֹו – ָצִריְך ְל ַהְר ִחיק
ֶמ ֶצר ֲח ֵברֹו – הגבול בין שדהו לשדה ִמּ ֹכ ֶתל ַהּבֹור ְׁשלָׁשה ְט ָפ ִחיםַ ,עד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֵּבין ֲח ַלל ְׁש ֵני ַהּבֹורֹות
חברו ,השייך לשניהםֵ .אי ָנּה ֲעׂשּו ָיה
ְלבֹורֹות – שאינה זקוקה לתעלות עֹ ִבי ִׁשׁ ָּשה ְט ָפ ִחים.
ובורות להשקיה ,כגון שמשקין אותה
ממימי גשמים .סֹו ֵמְך – את הבור למצר. יָ 2ה ְי ָתה ְׂש ֵדה ֲח ֵברֹו ֲעׂשּו ָיה ְלבֹורֹות – ֵאינֹו סֹו ֵמְךַ ,עד
ִיָּמ ֵלְך – יחשוב שוב ויחליטֶׁ .ש ִּי ְה ֶיה ֵּבין
ֲח ַלל ְׁש ֵני ַהּבֹורֹות עֹ ִבי ִׁשׁ ָּשה ְט ָפ ִחים – ֶׁש ַּיְר ִחיק ִמן ַהֶּמ ֶצר ְׁשלָׁשה ְט ָפ ִחיםְ ,ו ַי ְחּ ֹפר; ּו ְכֶׁש ָּיבֹוא ֲח ֵברֹו
שעובי הדופן הפנימית של הבור הוא ַל ְחּ ֹפרַ ,יְר ִחיק ַּגם הּוא ְׁשלָׁשה ְט ָפ ִחים ְּבתֹוְך ָׂש ֵדהּוְ ,ו ַי ְחּ ֹפר.
שלושה טפחים ,ובור חברו רחוק ממנו
שלושה טפחים ,ונמצא שהרחיק מבורו
של חברו שישה טפחים (פה"מ ב"ב ב,א).
יֲ 2עׂשּו ָיה ְלבֹורֹות – שזקוקה לבורות
להשקיה (רש"י ב"ב יז,ב)ֵ .אינֹו סֹו ֵמְך – את
הבור לגבול השדות אלא מרחיק ְׁשלָׁשה
ְט ָפ ִחים.
