Page 401 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 401
ִה ְלכֹות ְׁש ֵכ ִנים
ִע ְנ ַין ֵאּלּו ַה ֲה ָלכֹותַ :הְר ָח ַקת ִנ ְז ֵקי ָּכל ִע ְנ ַין ֵאּלּו ַה ֲה ָלכֹות ֵלי ַדע ִּדין ִחּלּוק ַה ַּקְר ָקעֹות ֵּבין
ַהׁ ֻּש ָּת ִפיןְ ,ו ַהְר ָח ַקת ִנ ְז ֵקי ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ִמׁ ְּש ֵכנֹו ּו ִמַּב ַעל
ֶא ָחד ֵמ ֶהן ִמׁ ְּש ֵכנֹו ּו ִמַּב ַעל ַהֶּמ ֶצר ֶׁשּלֹו ַהֶּמ ֶצר ֶׁשּלֹוְ ,ו ִדין ַּב ַעל ַהֶּמ ֶצרּ .ו ֵבאּור ָּכל ַה ִּדי ִנים ָה ֵאּלּו
– גדרי חיוב הרחקת תשמיש ביתו או ִּב ְפָר ִקים ֵאּלּו.
תשמיש חצרו וכיוצא בזה מדברים
המזיקים לשכנוֶ .מ ֶצר – גבולּ .ו ִמַּב ַעל
ַהֶּמ ֶצר ֶׁשּלֹו – שכנו.
אַ 1הּקֹו ֶנה ֵמ ֲח ֵברֹו ֲח ִצי ָׂש ֵדהּו – ּ ֶפ ֶרק ִרא ׁשֹון
ושניהם שותפים בשדה ומשתמשים א
בכולה ,מפני שאינה מחולקת ביניהם. חלוקת קרקע בין שותפים
ֶׁש ֶה ֱח ִזיקּו – שעשו בשדה או בצומח
בה פעולה המקנה להם בעלות עליה, כפייה בדין חלוקה
כגון שגדרו אותה או גזמו את העץ
אֶ 1א ָחד ַהּקֹו ֶנה ֵמ ֲח ֵברֹו ֲח ִצי ָׂש ֵדהּו ,אֹו ְׁש ַנ ִים ֶׁש ָּקנּו ֵמ ֶא ָחד
וכדומה (מכירה א,ח; זכייה ומתנה ב,א)ֶ .ה ְפ ֵקר
– שאין לה בעלים ,שכל מי שמחזיק ָׂש ֶדה ,אֹו ֶׁש ָּיְרׁשּו ,אֹו ֶׁשִּנ ְּת ָנה ָל ֶהן ְּב ַמ ָּת ָנה ,אֹו ֶׁש ֶה ֱח ִזיקּו
בה זוכה בה (שם א,א)ִ .נ ְכ ֵסי ֵּגר – גר ָּבּה ִמן ַה ֶה ְפ ֵקר אֹו ִנ ְכ ֵסי ֵּגרְּ ,כ ָללֹו ֶׁשַּל ָּד ָברָּ :כל ֶׁש ֵּיׁש ֵּבי ֵני ֶהן
ֻׁש ָּתפּות ַּב ַּק ְר ַקעּ ,ו ִב ֵּקׁש ֶא ָחד ִמן ַהׁ ֻּש ָּת ִפין ְל ַחֵּלק ְו ִלּ ֹטל ֶח ְלקֹו שמת ואין לו יורשים ,ששדהו הפקר,
וכל מי שמחזיק בה זוכה בה (שם ב,א).
ֵיׁש ְּבאֹו ָתּה ַקְר ַקע ִּדין ֲח ֻל ָּקה – כיוון ְל ַבּדֹוִ :אם ֵיׁש ְּבאֹו ָתּה ַקְר ַקע ִּדין ֲח ֻל ָּקה – ּכֹו ֶפה ֶאת ְׁש ָאר
שמתקיימים בה התנאים המאפשרים ַהׁ ֻּש ָּת ִפיןְ ,וחֹו ְל ִקין ִעּמֹו; ְו ִאם ֵאין ָּבּה ִּדין ֲח ֻל ָּקה – ֵאין ֶא ָחד
חלוקה (להלן ד)ֵ .אין ֶא ָחד ֵמ ֶהן וכו' ֵמ ֶהן ָיכֹול ָלכֹף ֶאת ֲח ֵברֹו ַל ֲחֹלקְ .ו ֵכן ַה ִּדין ַּבִּמַּט ְל ְט ִלין.
– אף אחד מהשותפים אינו יכול אַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ֵאין ֶא ָחד ֵמ ֶהן ַמִּכיר ֶאת ֶח ְלקֹו
לחייב את חברו לחלק את השותפות.
ְּב ָמקֹום ֶׁש ֵהן ֻׁש ָּת ִפין ּבֹוֶ ,אָּלא ַיד ֻּכָּלן ִמְׁש ַּתֶּמֶׁשת ְּב ָכל ַהָּמקֹוםַּ .בִּמַּט ְל ְט ִלין – בחפצים ניידים ,שפעמים
אפשר לחלק אותם ופעמים אי אפשר
לחלק אותם. ֲא ָבל ִאם ָה ָיה ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ַמִּכיר ֶח ְלקֹו – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ָּבּה
ִּדין ֲח ֻל ָּקהּ ,כֹו ֶפה ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ֶאת ֲח ֵברֹו ְל ַה ְב ִּדיל ֵּבין ֶח ְלקֹו אְּ 2בֶׁש ֵאין ֶא ָחד ֵמ ֶהן וכו' – שהשטח
ְו ֵח ֶלק ֲח ֵברֹו.
אינו מיוחד לשימושו של אחד מהם,
אלא שניהם משתמשים בכל השטח. 'קנה או מכור' כשאין דין חלוקה
ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ַמִּכיר ֶח ְלקֹו – ואינו יכול בֶ 1א ָחד ִמן ַהׁ ֻּש ָּת ִפין ֶׁש ָא ַמר ַל ֲח ֵברֹו ְּב ָמקֹום ֶׁש ֵאין ּבֹו ִּדין
להשתמש בחלקו של חברו (רי"ף ב"ב ז,א ֲח ֻל ָּקה אֹו ְּב ָד ָבר ֶׁש ִאי ֶא ְפָׁשר ֶׁש ֵּי ָח ֵלקְּ ,כגֹון ִׁש ְפ ָחה אֹו ְּכ ִלי,
בדפיו) ,וחילקוה ברצונם ,אלא שלא בנו ' ְמ ֹכר ִלי ֶח ְל ְקָך ְּב ָכְך ְו ָכְך אֹו ְק ֵנה ִמֶּמִּני ֶח ְל ִקי ַּבׁ ַּש ַער ַה ֶּזה'
מחיצה ביניהם (ראה להלן ב,יד)ּ .כֹו ֶפה ָּכל
ֶא ָחד וכו' – ובונים יחד מחיצה שתבדיל
– ַה ִּדין ִעּמֹוְ ,וכֹו ִפין ֶאת ַהִּנ ְתָּבע ִל ְמּכֹר ַל ֲח ֵברֹו אֹו ִל ְקנֹות בין רשויותיהם.
בַׁ 1ש ַער – מחירַ .ה ִּדין ִעּמֹו – אפילו
ִמֶּמּנּו.
היה חברו עני (כס"מ) ,אין כופים את
האדם להישאר שותף למי שאינו חפץ בו .וקונה את חלק חברו או מוכר את חלקו לחברו במחיר "כפי מה שהוא
שווה" (פה"מ ב"ב א,ו)ּ .כֹו ִפין – בית דין.
