Page 403 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 403
נייןק רפס שכנים הלכות פרק א 381
דַ 1יִּגי ַע ַלָּפחּות וכו' – החלק הקטן דין חלוקה
ביותר שיחולק ,עדיין מוגדר בשם דֵ 1אי ֶזה הּוא ִּדין ֲח ֻל ָּקה? ָּכל ֶׁש ִאּלּו ֵי ָח ֵלק ְל ִפי ַהׁ ֻּש ָּת ִפין,
המציין את כל המקוםֵ .ח ֶלק ֶׁשׁ ֵּשם
ַהּ ֹכל ָקרּוי ָע ָליו – שאותו החלק ימשיך ַיִּגי ַע ַלָּפחּות ֶׁשָּב ֶהם ֵח ֶלק ֶׁשׁ ֵּשם ַהּ ֹכל ָקרּוי ָע ָליוֲ .א ָבל ִאם ֵאין
להיקרא כשם הדבר שנחלק ,ושלא יחול ֵׁשם ַהּ ֹכל ִנ ְקָרא ַעל ַה ֵח ֶלק – ֵאין ָּבּה ִּדין ֲח ֻל ָּקה.
בו אלא שינוי כמותי .אך אם חל בו שינוי
מהותי ,אם מפני שנשתנו חלקיו או מפני דֵּ 2כי ַצד? ָּכל ָח ֵצר ֶׁש ֵאין ָּבּה ַאְרַּבע ַאּמֹות ַעל ַאְרַּבע ַאּמֹות
שנתבטלה צורתו מחמת קוטנו אין בו
– ֵאי ָנּה ְקרּו ָיה ' ָח ֵצר'ְ .ו ָכל ָׂש ֶדה ֶׁש ֵאין ָּבּה ְּכ ֵדי ְזִרי ַעת ִּתְׁש ַעת
דין חלוקה (פה"מ ב"ב א,ו). ַקִּבין – ֵאי ָנּה ְקרּו ָיה 'ָׂש ֶדה'ְ .ו ָכל ִּגָּנה ֶׁש ֵאין ָּבּה ְּכ ֵדי ְזִרי ַעת
ֲח ִצי ַקב – ֵאי ָנּה ְקרּו ָיה 'ִּגָּנה'ְ .ו ָכל ַּפְר ֵּדס ֶׁש ֵאין ּבֹו ְּכ ֵדי ְזִרי ַעת
דַ 2אְרַּבע ַאּמֹות – זו ההגדרה המזערית
ְׁשלֶׁשת ַקִּבין – ֵאינֹו ָקרּוי 'ַּפְר ֵּדס'.
לרשותו של אדם (להלכות רבות ,כגון להגדרת
דירה ,ראה מזוזה ו,ב ועוד) ,שזהו מקומו של דְ 3ל ִפי ָכְךֵ ,אין חֹו ְל ִקין ֶאת ֶה ָח ֵצרַ ,עד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָּבּה ַאְרַּבע
אדם כשידיו ורגליו פשוטות לצדדים
(שבת יב,טו)ָׂ .ש ֶדה – לתבואהְּ .כ ֵדי ְז ִרי ַעת ַאּמֹות ְל ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד ִמן ַהׁ ֻּש ָּת ִפין; ְוֹלא ֶאת ַהׂ ָּש ֶדהַ ,עד
ִּתְׁש ַעת ַקִּבין – בשטח שניתן לזרוע ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָּבּה ֵּבית ִּתְׁש ַעת ַקִּבין ְל ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד; ְוֹלא ֶאת ַהִּגָּנה,
בו תשעה קבין של זרעי חיטה ,שהוא ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָּבּה ֵּבית ֲח ִצי ַקב ְל ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד; ְוֹלא ֶאת ַהַּפְר ֵּדס,
3,750אמות מרובעות ,שהן כ 937-מ"ר
(ראה נספח מידות ומשקלות)ֵ .אי ָנּה ְקרּו ָיה ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ּבֹו ֵּבית ְׁשלֶׁשת ַקִּבין ְל ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד.
ָׂש ֶדה – שבשטח קטן מזה אין הרווח
מצדיק את ההשקעה והטרחה המרובות דַּ 4בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּהֲ .א ָבל
בחרישה וזריעה (תוספות ב"ב יא,א)ִּ .גָּנה –
לירקותְּ .כ ֵדי ְזִרי ַעת ֲח ִצי ַקב – שטח של ְּב ָב ֶבל ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה – ֵאין חֹו ְל ִקין ֶאת ַהׂ ָּש ֶדהַ ,עד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָּבּה
כ 52-מ"רַּ .פ ְר ֵּדס – מטע עצי מאכל. ְּכ ֵדי ֲחִריַׁשת יֹום ָל ֶזה ַו ֲחִריַׁשת יֹום ָל ֶזה; ְוֹלא ֶאת ַהַּפְר ֵּדס,
ְּכ ֵדי ְזִרי ַעת ְׁשלֶׁשת ַקִּבין – שטח של ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ּבֹו ִׁשׁ ָּשה ּוְׁשלִׁשים ִאי ָלנֹות ָל ֶזה ְוִׁשׁ ָּשה ּוְׁשלִׁשים
ִאי ָלנֹות ָל ֶזה ְּכ ֵדי ֲעבֹו ַדת ָא ָדם ֶא ָחד ְּביֹום ֶא ָחד; ְוָׂש ֶדה
כ 312-מ"ר. ֶׁשַּמְׁש ִקין אֹו ָתּה ִּב ְד ִליַ ,עד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָּבּה ְּכ ֵדי ֶׁש ְּי ַמֵּלא ַהּפֹו ֵעל יֹום
דְּ 4ב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל – שחלק קטן בה ֶא ָחד ָל ֶזה ְויֹום ֶא ָחד ָל ֶזה.
מניב הרבה ,ולכן קרקעותיה חשובות. הֵ 1אין חֹו ְל ִקין ֶאת ַהְּטַר ְק ִלין ְוֹלא ֶאת ַהּמֹוָרן ְוֹלא ֶאת ַהּׁשֹו ָבְך
ְּכ ֵדי ֲחִריַׁשת יֹום ָל ֶזה – שטח שחרישתו
ְוֹלא ֶאת ֵּבית ַהַּבד ְוֹלא ֶאת ַהֶּמְר ָחץ ְוֹלא ֶאת ַהַּטִּליתַ ,עד
נמשכת יום עבודה אחד. ֶׁש ִּי ְה ֶיה ְּב ָכל ֵח ֶלק ֵמ ֶהן ְּכ ֵדי ָל ֶזה ּו ְכ ֵדי ָל ֶזהִ :אם ֶמְר ָחץ ָח ְלקּו
– ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ְּב ָכל ֵח ֶלק ְּכ ֵדי ֶמְר ָחץ; ְו ִאם ׁשֹו ָבְך – ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה
הְ 1טַר ְק ִלין – אולם רחב ידיים כגון ָּכל ֵח ֶלק ׁשֹו ָבְך ִּב ְפ ֵני ַע ְצמֹו; ְו ֵכן ַּבַּטִּלית ּו ִבְׁש ָאר ָּכל ַה ְּד ָבִרים.
ארמון מלכים (פה"מ עירובין ו,ו) ,ששטחו המוכן לחלוק ולתת מתנה
לפחות עשר אמות על עשר אמות (מכירה
כא,ה) .מֹו ָרן – סוג אחר של ארמון (פה"מ הֵ 2אין ָּב ֶהן ְּכ ֵדי ָל ֶזה ּו ְכ ֵדי ָל ֶזה – ַמ ֲע ִלין אֹותֹו ְּב ָד ִמיםְ ,ו ֵיׁש לֹו
ב"ב א,ו)ַ .טִּלית – בגד. לֹו ַמר ַל ֲח ֵברֹו 'אֹו ְמ ֹכר ִלי אֹו ְק ֵנה ִמֶּמִּני'ָ .א ַמר ֶא ָחד ֵמ ֶהן ' ֲחֹלק
ֶזה ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ַה ֲח ָל ִקין ָׁשִויםַ ,ו ֲא ִני ֶאּטֹל ֶאת ַהָּפחּות ְוטֹל
הַ 2מ ֲע ִלין אֹותֹו ְּב ָד ִמים – קובעים את ַא ָּתה ֶאת ַה ָּי ֵתר' – ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹוֶׁ ,ש ֲהֵרי אֹו ֵמר לֹו ' ֵאין ְרצֹו ִני
ִל ַּקח ַמ ָּת ָנהֶ ,אָּלא הֹו ִאיל ְו ֵאין ָּבּה ִּדין ֲח ֻל ָּקה ְּבָׁשֶוהֲ ,הֵרי ָאנּו
מחירוְ .ו ֵיׁש לֹו – כל אחד רשאי .אֹו
ְמכֹר ִלי אֹו ְק ֵנה ִמֶּמִּני – כמבואר לעיל ַמ ֲע ִלין אֹו ָתּה ְּב ָד ִמים'.
בְ .וטֹל ַא ָּתה ֶאת ַה ָּי ֵתר – כדי שיישאר
לך חלק שיש בו כשיעורֵ .אין ְרצֹו ִני
ִל ַּקח ַמ ָּת ָנה – שכן דרכם של הצדיקים
הגמורים ואנשי המעשה להסתפק במה
שיש להם ולבטוח בה' (זכייה ומתנה יב,יז).
