Page 402 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 402
נייןק רפס שכנים הלכות פרק א 380
כשאין אפשרות לקנות בֵ 2אינֹו ָיכֹול וכו' – אם אינו מאפשר
בֲ 2א ָבל ִאם ֵאין ַהּתֹו ֵב ַע רֹו ֶצה ִל ְקנֹות אֹו ֹלא ִי ְמ ָצא ַּבֶּמה ִי ְק ֶנה לחברו למכור לו את חלקו ,גם אינו יכול
לכפות עליו לקנות ממנו.
– ֵאינֹו ָיכֹול ָל ֹכף ֶאת ֲח ֵברֹו ִל ְקנֹות ִמֶּמּנּו ֲא ִפּלּו ַּבׁ ַּש ַער ַהּזֹול,
ֶׁש ֲהֵרי ֲח ֵברֹו ָיכֹול לֹו ַמר ' ֵאין ְרצֹו ִני ֶׁש ֶא ְק ֶנה ֶאָּלא ֶׁש ֶא ְמּכֹר'. בֶ 3א ָחד ָע ִני – שאין לו זיתים ,ולכן
בְ 3ל ִפי ָכְךְׁ ,ש ֵני ַא ִחיןֶ ,א ָחד ָע ִני ְו ֶא ָחד ָעִׁשירֶׁ ,ש ִהִּני ַח ָל ֶהן אינו צריך לבית בד ,ואין לו עבדים ,ולכן
אינו צריך למרחץֶׁ .ש ִהִּני ַח – בירושה.
ֲא ִבי ֶהן ֶמְר ָחץ אֹו ֵּבית ַהַּבדִ :אם ֲעָׂש ָאן ָה ָאב ְל ָ ׂש ָכר – ַהׂ ָּש ָכר ֵּבית ַהַּבד – מקום סחיטת הזיתים והפקת
ָל ֶא ְמ ַצעָּ ,כל ְז ַמן ֶׁש ִּיְרצּו ַל ֲע ֹמד ַּבׁ ֻּש ָּתפּות; ֲעָׂש ָאן ָה ָאב ְל ַע ְצמֹו השמן .והבד היא קורת עץ כבדה
– ֵאינֹו ָיכֹול ָל ֹכף ָא ִחיו ִלְׂשּכֹר אֹו ָתןֶ ,אָּלא ִמְׁש ַּתְּמִׁשין ָּב ֶהן ששימשה לסחיטת הזיתיםְ .ל ָ ׂש ָכר –
ְּכ ֶדֶרְך ֶׁש ִהְׁש ַּתֵּמׁש ֲא ִבי ֶהןַ ,ו ֲהֵרי ֶה ָעִׁשיר אֹו ֵמר ֶל ָע ִני ' ַקח ְלָך להרוויח מהשכרתה לאחריםַ .הׂ ָּש ָכר
ֵזי ִתים ּובֹוא ַו ֲעֵׂשה אֹו ָתן ְּב ֵבית ַהַּבד'ְ ' ,ק ֵנה ְלָך ֲע ָב ִדים ְו ָיבֹואּו ָל ֶא ְמ ַצע – דמי השכירות מתחלקים בין
ְו ִיְר ֲחצּו ַּבֶּמְר ָחץ'ְ .ו ֵאין ֶה ָע ִני ּכֹו ֶפה ֶאת ֶה ָעִׁשיר ִל ְקנֹות ֶח ְלקֹו, שני האחיםְ .ל ַע ְצמֹו – לשימושוֵ .אינֹו
ֶאָּלא ִאם ֵּכן ָא ַמר לֹו ' ְק ֵנה ִמֶּמִּני אֹו ְמכֹר ִליַ ,ו ֲהֵרי ִני לֹוֶוה ָיכֹול וכו' – העני אינו יכול לחייב את
העשיר להשכיר את המרחץ כדי לחלק
ְוקֹו ֶנה' אֹו 'מֹו ֵכר ַל ֲא ֵחִרים ְוקֹו ֶנה' – ַה ִּדין ִעּמֹו. את הרווחיםִ .לְׂשּ ֹכר – כאן משמעותו
להשכירֶ .ה ָעִׁשיר אֹו ֵמר ֶל ָע ִני וכו' –
שותפים בגוף המקום אתה רשאי להשתמש במקום בדרך
שהשתמש אבינו ,ואף על פי שהוא יודע
בָ 4א ַמר ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ' ֵאי ִני קֹו ֶנהֶ ,אָּלא ֲהֵרי ִני מֹו ֵכר ֶח ְל ִקי' – שאין העני יכול להשתמש בו ,העשיר
אינו חייב לשנות את ייעוד המקוםַ .קח
מֹו ְכִרין אֹו ָתּה ַל ֲא ֵחִריםָ .א ַמר ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ' ֵאי ִני מֹו ֵכר'ֶ ,אָּלא ְלָך – קנה לך .אֹו מֹו ֵכר ַל ֲא ֵחִרים – אחר
ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן רֹו ֶצה ֶׁש ִּי ְק ֶנה ֵח ֶלק ֲח ֵברֹו ,אֹו ֶׁש ֵאין ֶא ָחד ֵמ ֶהם שתמכור לי חלקך ,אמכור הכל לאחרים
רֹו ֶצה ֹלא ִל ְקנֹות ֵח ֶלק ֲח ֵברֹו ְוֹלא ִל ְמּ ֹכר ֶח ְלקֹוֶ ,אָּלא ִיׁ ָּש ֲארּו
ואשלם לך (סמ"ע קעא,יד).
ֻׁש ָּת ִפין ַּבּגּוף – ֵהי ַאְך ֵהם עֹוִׂשין?
ב 4מֹו ְכִרין אֹו ָתּה ַל ֲא ֵחִרים – ומחלקים
בִ 5אם ָה ָיה ַהָּמקֹום ָעׂשּוי ְל ָ ׂש ָכר – ׂשֹו ְכִרין אֹותֹוְ ,וחֹו ְל ִקין
ביניהם את דמיה.
ְׂש ָכרֹוְ .ו ִאם ֵאינֹו ָעׂשּוי ְלָׂש ָכר – ִאם ָח ֵצר ִהיאׁ ,שֹו ְכ ִנין ָּבּה
ָׁש ָנה ָׁש ָנהֶׁ ,ש ִאי ֶא ְפָׁשר ֶׁש ִּיְׁשְּכנּו ְׁש ֵני ֶהן ְּכ ֶא ָחדִ ,מְּפ ֵני ֶה ֵּזק בׂ 5שֹו ְכִרין אֹותֹו – משכירים אותו.
ְר ִא ָּיהֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵאין ָּבּה ִּדין ֲח ֻל ָּקהְ ,ו ֵאין ָא ָדם ָעׂשּוי ִל ְטרֹ ַח ָּכל
ׁשֹו ְכ ִנין ָּבּה ָׁש ָנה ָׁש ָנה – גרים בה בזה
ְׁשלִׁשים יֹום ְל ַפּנֹות ֵמ ָח ֵצר ְל ָח ֵצר ֶאָּלא ִמׁ ָּש ָנה ְלָׁש ָנה. אחר זה ,זה שנה וזה שנהֶ .ה ֵּזק ְר ִא ָּיה
– פגיעה בצנעת הפרט ,שזה רואה את
בְ 6ו ִאם ֶמְר ָחץ ִהיא – ִנ ְכ ָנ ִסין ָלּה ְׁש ֵני ֶהן ָּת ִמיד ְּב ָכל יֹוםְ .ו ֵכן
מעשי זה.
ָּכל ָּד ָבר ֶׁשָראּוי ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ּבֹו ָּת ִמיד ְו ֵאינֹו ָעׂשּוי ְלָׂש ָכרְּ ,כגֹון
ֶמְר ָחץ אֹו ִׁש ְפ ָחה אֹו ֵס ֶפר ּתֹוָרה – ֵאינֹו ָיכֹול לֹו ַמר לֹו ' ַא ָּתה
יֹום ַו ֲא ִני יֹום'ֶׁ ,ש ֲהֵרי אֹו ֵמר לֹו 'ְּב ָכל יֹום ֲא ִני רֹו ֶצה ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש
ָּב ֶזה'.
שכור או השכר
ג ֶא ָחד ַהּׂשֹו ֵכר ֵמ ֲח ֵברֹו ִמ ְק ָצת ָח ֵצר אֹו ָׂש ֶדה ֶׁש ֵאין ָּבּה ִּדין
ֲח ֻל ָּקה ,אֹו ְׁש ַנ ִים ֶׁשׂ ָּש ְכרּו ָמקֹום ֶא ָחד ְּבֻׁש ָּתפּות – ָּכל ֶא ָחד
ֵמ ֶהן ֵיׁש לֹו ָל ֹכף ֶאת ֲח ֵברֹו ְולֹו ַמר לֹו 'אֹו ְׂשכֹר ִמֶּמִּני ֶח ְל ִקי אֹו
ַהְׂשֵּכר ִלי ֶח ְל ְקָך'ְ .ו ִאם ֵיׁש ָּבּה ִּדין ֲח ֻל ָּקה – חֹו ְל ִקין.
