Page 214 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 214

‫זקיםנ רפס‪      ‬שפנ תושמיר חצור תהלכו‪      ‬פרק א	‬                                                 ‫‪1	 92‬‬

‫כיוון שראוהו בחושיהם‪ ,‬ואצלנו אינו ָר ָצה ּגֹו ֵאל ַה ָּדם‪ ,‬אֹו ֶׁשֹּלא ָה ָיה ָיכֹול ַל ֲה ִמיתֹו‪ ,‬אֹו ֶׁש ֵאין לֹו‬
                                                                                                   ‫אלא סיפור‪ ,‬לפי שאין לנו ידיעה אלא‬
‫ּגֹו ֵאל ָּדם – ֵּבית ִּדין ְמ ִמי ִתין ֶאת ָהרֹו ֵצ ַח ַּב ַּס ִיף‪.‬‬                               ‫במה ששמענו מהם‪ ,‬ולפיכך ציווה ה'‬

‫שיהיו העדים עצמם ממונים על הדבר‪ .‬ג   ָה ָאב ֶׁש ָה ַרג ֶאת ְּבנֹו‪ִ :‬אם ָה ָיה ַלֶּנ ֱה ָרג ֵּבן – ֲה ֵרי ֶזה הֹו ֵרג‬
                                                                                                   ‫וזה דבר נפלא" (פה"מ סנהדרין ז‪,‬ג)‪ .‬וביצוע‬
‫ֲא ִבי ָא ִביו‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ּגֹו ֵאל; ְו ִאם ֵאין לֹו ֵּבן – ֵאין ֶא ָחד‬                     ‫גזר הדין על ידם‪ ,‬מעיד שעדותם אמת‪.‬‬
‫ִמן ָה ַא ִחין ַנ ֲעֶׂשה ּגֹו ֵאל ַה ָּדם ְל ָה ִמית ֶאת ָא ִביו‪ֶ ,‬אָּלא ֵּבית‬                     ‫אבל ברוצח‪ ,‬המצוה מוטלת על גואל‬

‫הדם‪ ,‬ואם לא הרג אותו‪ ,‬העדים או בית ִּדין ְמ ִמי ִתין אֹותֹו‪ְ .‬ו ֶא ָחד ַה ָּז ָכר ְו ֶא ָחד ַהְּנ ֵק ָבה ִּב ְג ִאי ַלת ַה ָּדם‪.‬‬
                                                                                                   ‫דין הורגים אותו‪" :‬ורוצח שלא הרגוהו‬
‫ד  ּו ֻמ ְז ָהִרין ֵּבית ִּדין ֶׁשֹּלא ִל ַּקח ּכֹ ֶפר ִמן ָהרֹו ֵצ ַח‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ָנ ַתן‬        ‫עדיו – חייבין בית דין להמיתו ביד כל‬

‫אדם" (סנהדרין שם)‪ָ .‬הָראּוי ִליֻרׁ ָּשה – נראה ָּכל ָממֹון ֶׁשָּבעֹו ָלם‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ָר ָצה ּגֹו ֵאל ַה ָּדם ְל ָפ ְטרֹו‪ֶׁ ,‬ש ֵאין‬
                                                                                                   ‫שמשמעו‪ :‬הקודם מבחינת הירושה‬
‫ַנ ְפׁשֹו ֶׁשְּל ֶזה ַהֶּנ ֱהָרג ִק ְנ ַין ּגֹו ֵאל ַה ָּדם ֶאָּלא ִק ְנ ַין ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך‬  ‫(לפירוט סדר הירושה‪ ,‬ראה נחלות א‪,‬א‪-‬ו)‪ .‬אֹו‬
‫הּוא‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬וֹלא ִת ְקחּו כֹ ֶפר ְל ֶנ ֶפׁש רֹ ֵצ ַח" (שם לה‪,‬לא)‪ְ .‬ו ֵאין‬              ‫ֶׁש ֵאין לֹו ּגֹו ֵאל ָּדם – מפני שהוא גוי‬

‫ְלָך ָּד ָבר ֶׁש ִה ְקִּפי ָדה ּתֹוָרה ָע ָליו ִּכְׁש ִפיכּות ָּד ִמים‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬             ‫שהתגייר ומת ואין לו יורשים (גזלה‬
‫"ְוֹלא ַת ֲח ִניפּו ֶאת ָה ָאֶרץ‪ִּ ...‬כי ַה ָּדם הּוא ַי ֲח ִניף ֶאת ָה ָאֶרץ"‬                                               ‫ואבדה ח‪,‬ו)‪.‬‬

                                             ‫(שם לה‪,‬לג)‪.‬‬                                           ‫ג   ֵאין ֶא ָחד ִמן ָה ַא ִחין – של ההרוג‪.‬‬

                                                                                                   ‫ֵאין‪ַ ...‬נ ֲעֶׂשה ּגֹו ֵאל ַה ָּדם – כיוון שאסור‬

‫ה  רֹו ֵצ ַח ֶׁש ָהַרג ְּב ָזדֹון – ֵאין ְמ ִמי ִתין אֹותֹו ָה ֵע ִדים ְוֹלא‬                       ‫לבן להעניש את אביו או לבזותו‪ ,‬אף אם‬
                                                                                                                   ‫הוא רשע (ממרים ה‪,‬יב)‪.‬‬
‫ָהרֹו ִאים אֹותֹו‪ַ ,‬עד ֶׁש ָּיבֹוא* ְל ֵבית ִּדין ִוי ִדינּוהּו ְל ִמי ָתה‪,‬‬
‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬וֹלא ָימּות ָהרֹ ֵצ ַח ַעד ָע ְמדֹו ִל ְפ ֵני ָה ֵע ָדה ַלִּמְׁשָּפט"‬             ‫ד   ִק ְנ ַין ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא – שהיא‬

                                                                                                   ‫ישירות מאת ה'‪ ,‬ואליו היא שבה עם‬
‫המוות (יסודי התורה ד‪,‬ט)‪ .‬אבל החובל (שם לה‪,‬יב)‪ְ .‬והּוא ַה ִּדין ְל ָכל ְמ ֻח ְּי ֵבי ִמי ַתת ֵּבית ִּדין ֶׁש ָע ְברּו‬
                                                                                                   ‫בחברו חייב לשלם כופר (חובל ומזיק א‪,‬ג)‪.‬‬
‫ְו ָעׂשּו‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ְמ ִמי ִתין אֹו ָתם ַעד ֶׁש ִּיָּג ֵמר ִּדי ָנם ְּב ֵבית ִּדין‪.‬‬                ‫ֶׁש ִה ְקִּפי ָדה ּתֹוָרה ָע ָליו – "כי אין בכל‬

‫פשעי האדם יותר חמורה מזו" (מו"נ דין רודף‬

‫ו  ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ָע ַבר ְו ָעָׂשה ֶה ָעוֹון ֶׁש ַח ָּיב ָע ָליו‬             ‫ג‪,‬מא)‪ ,‬מפני שיש בזה משום השחתת‬
                                                                                                   ‫יישובו של העולם (להרחבת הדברים‪ ,‬ראה‬
‫ִמי ַתת ֵּבית ִּדין‪ֲ .‬א ָבל ָהרֹו ֵדף ַא ַחר ֲח ֵברֹו ְל ָהְרגֹו – ֲא ִפּלּו ָה ָיה‬                ‫להלן ד‪,‬ט)‪ .‬והעונש חמור‪" :‬ואלו שאין‬
‫ָהרֹו ֵדף ָק ָטן‪ֲ ,‬הֵרי ָּכל ִיְׂשָר ֵאל ְמ ֻצִּוין ְל ַהִּציל ַהִּנְר ָּדף ִמ ַּיד ָהרֹו ֵדף‪,‬‬     ‫להן חלק לעולם הבא‪ ,‬אלא נכרתין‬

                                ‫ַו ֲא ִפּלּו ְּב ַנ ְפׁשֹו ֶׁשָּלרֹו ֵדף‪.‬‬                          ‫ואובדין ונדונין על גודל רשעם וחטאתם‬
                                                                                                   ‫לעולם ולעולמי עולמים‪ ...‬שופכי דמים"‬
‫ז  ֵּכי ַצד? ִאם ִה ְז ִהירּוהּו ַו ֲהֵרי הּוא רֹו ֵדף ַא ֲחָריו‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי‬                     ‫(תשובה ג‪,‬ו)‪ְ " .‬וֹלא ַת ֲח ִניפּו – פירושו לא‬

‫תרשיעו (ת"א)‪ ,‬או לא תבגדו (על פי ירמיהו ֶׁשֹּלא ִקֵּבל ָע ָליו ַה ְת ָר ָאה – ֵּכי ָון ֶׁש ֲע ַד ִין הּוא רֹו ֵדף‪ֲ ,‬ה ֵרי ֶזה‬

                                                                      ‫ג‪,‬ב)‪ ,‬לא תטמאו‪ .‬וגם אם הספיק הנרצח‬

‫לומר קודם שמת שהוא מוחל לרוצח‪ ,‬אין שומעין לו‪ ,‬והורגים את הרוצח (מו"נ ג‪,‬מא)‪.‬‬

‫ה  ְוֹלא ָהרֹו ִאים אֹותֹו – אפילו ראוהו הסנהדרין עצמם (סה"מ ל"ת רצב)‪ַ .‬עד ֶׁש ָּיבֹוא* – בכ"י מ'‪ַ :‬עד ֶׁש ָּיבֹואּו‪ֶׁ .‬ש ִּיָּג ֵמר‬

                                                                                                   ‫ִּדי ָנם – שייפסק גזר הדין‪.‬‬

‫ו  ָּכל ִיְׂשָר ֵאל ְמ ֻצִּוין ְל ַהִּציל ַהִּנְר ָּדף – מותר להרוג את הרודף שלא בבית דין לפני שחטא‪ ,‬מפני שאם יבצע את זממו‪,‬‬

‫לא יהיה ניתן לתקן את העיוות שנוצר‪ ,‬ואז יהא דינו מסור רק לבית הדין (מו"נ ג‪,‬מ)‪ .‬ברודף יש מצב אי סימטרי‪ :‬האחד‬

‫מסכן את השני‪ ,‬ואין השני מסכן אותו‪ .‬אבל כשיש סימטריה‪ ,‬הכלל הוא‪ :‬אין מתערבים‪ ,‬ואין דוחין נפש מפני נפש‬

‫(להלן‪ ‬ט‪" .)2‬הריגת נפש מישראל לרפאות נפש אחרת או להציל אדם מיד אנס [אדם אלים הרוצה ליטול ממון חברו או‬

‫להרוג אותו אם לא ייתן אותו לו] – דבר שהדעת נוטה לו הוא‪ ,‬שאין מאבדין נפש מפני נפש" (יסודי התורה ה‪,‬ז)‪.‬‬

‫ז   ַה ְתָר ָאה – אזהרה כללית למניעת המעשה‪ ,‬בניגוד להתראה הנחוצה לענישה בבית דין‪ ,‬שאין עונשין בה אלא "עד‬
   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219