Page 212 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 212

‫זקיםנ רפס‪      ‬שפנ תושמיר חצור תהלכו‪      ‬הקדמות	‬                                                                       ‫‪1	 90‬‬

‫ִּכי ִת ְפ ַּגע [תפגוש את] ׁשֹור ֹא ִי ְב ָך אֹו ֲח ֹמרֹו ּ ֹת ֶעה‪ָ ,‬ה ֵׁשב ְּת ִׁשי ֶב ּנ ּו לֹו‪ִּ :‬כי ִת ְר ֶאה‬                ‫שמות כג‪,‬ד‪-‬ה‪:‬‬
‫ֲחמֹור ׂשֹ ַנ ֲא ָך רֹ ֵבץ ַּת ַחת ַמ ּ ָׂשאֹו ְו ָח ַד ְל ָּת ֵמ ֲע ֹזב לֹו [הימנע מלעזוב אותו לבדו‬                             ‫המצוה לפרוק‬
‫במצוקתו (ראב"ע)]‪ָ ,‬ע ֹזב ַּת ֲע ֹזב ִע ּמֹו [פרוק עמו את המטען‪ ,‬התר את הקשרים‪ ,‬ויישמט‬
                                                                                                                                 ‫דברים כב‪,‬ד‪ :‬המצוה‬
                                                                ‫המטען מאליו]‪:‬‬                                                    ‫לטעון‬
‫לֹא ִת ְר ֶאה ֶאת ֲחמֹור ָא ִחי ָך אֹו ׁשֹורֹו ֹנ ְפ ִלים ַּב ֶ ּד ֶר ְך ְו ִה ְת ַע ַּל ְמ ָּת ֵמ ֶהם‪ָ ,‬ה ֵקם‬
                                                                                                                                 ‫יהושע כ‪,‬א‪-‬ט‪:‬‬
                                                                  ‫ָּת ִקים ִע ּמֹו‪:‬‬                                              ‫הבדלת ערי מקלט‬
                                                                                                                                 ‫על ידי יהושע לאחר‬
‫ַו ְי ַד ֵּבר ה' ֶאל ְיהֹו ֻׁש ַע ֵלא ֹמר‪ּ ַ  :‬ד ֵּבר ֶאל ְּב ֵני ִי ְׂש ָר ֵאל ֵלא ֹמר‪ְּ ,‬תנ ּו ָל ֶכם ֶאת‬                      ‫הכניסה לארץ‬
‫ָע ֵרי ַה ִּמ ְק ָלט ֲא ֶׁשר ִ ּד ַּב ְר ִּתי ֲא ֵלי ֶכם ְּב ַיד ֹמ ֶׁשה‪ָ :‬לנ ּוס ָׁש ָּמה רֹו ֵצ ַח ַמ ֵּכה ֶנ ֶפ ׁש‬
‫ִּב ְׁש ָג ָגה ִּב ְב ִלי ָד ַעת‪ְ ,‬ו ָהי ּו ָל ֶכם ְל ִמ ְק ָלט ִמ ֹּג ֵאל ַה ָ ּדם‪ְ :‬ו ָנס ֶאל ַא ַחת ֵמ ֶה ָע ִרים‬
‫ָה ֵא ֶּלה‪ְ ,‬ו ָע ַמד ּ ֶפ ַתח ַׁש ַער ָה ִעיר ְו ִד ֶּבר ְּב ָא ְז ֵני ִז ְק ֵני ָה ִעיר ַה ִהיא ֶאת ְ ּד ָב ָריו‬
‫[את בקשתו להינצל מפני גואל הדם]‪ְ ,‬ו ָא ְספ ּו ֹאתֹו ָה ִעי ָרה ֲא ֵלי ֶהם ְו ָנ ְתנ ּו לֹו ָמקֹום‬
‫ְו ָי ַׁשב ִע ָּמם‪ְ :‬ו ִכי ִי ְר ּדֹף ֹּג ֵאל ַה ָ ּדם ַא ֲח ָריו ְולֹא ַי ְס ִּגר ּו ֶאת ָה ֹר ֵצ ַח ְּב ָידֹו‪ִּ ,‬כי ִב ְב ִלי‬
‫ַד ַעת ִה ָּכה ֶאת ֵר ֵעה ּו ְולֹא ׂשֹ ֵנא ה ּוא לֹו ִמ ְּתמֹול ִׁש ְל ׁשֹום‪ְ :‬ו ָי ַׁשב ָּב ִעיר ַה ִהיא‬
‫ַעד ָע ְמדֹו ִל ְפ ֵני ָה ֵע ָדה ַל ִּמ ְׁש ָּפט ַעד מֹות ַה ּ ֹכ ֵהן ַה ָּגדֹול ֲא ֶׁשר ִי ְה ֶיה ַּב ָיּ ִמים‬
‫ָה ֵהם‪ָ ,‬אז ָי ׁש ּוב ָהרֹו ֵצ ַח ּו ָבא ֶאל ִעירֹו ְו ֶאל ֵּביתֹו ֶאל ָה ִעיר ֲא ֶׁשר ָנס ִמ ָּׁשם‪:‬‬
‫ַו ַיּ ְק ִ ּד ׁש ּו ֶאת ֶק ֶד ׁש ַּב ָּג ִליל ְּב ַהר ַנ ְפ ָּת ִלי ְו ֶאת ְׁש ֶכם ְּב ַהר ֶא ְפ ָר ִים‪ְ ,‬ו ֶאת ִק ְר ַית‬
‫ַא ְר ַּבע ִהיא ֶח ְברֹון ְּב ַהר ְיה ּו ָדה‪ּ :‬ו ֵמ ֵע ֶבר ְל ַי ְר ֵ ּדן ְי ִריחֹו ִמ ְז ָר ָחה ָנ ְתנ ּו ֶאת ֶּב ֶצר‬
‫ַּב ִּמ ְד ָּבר ַּב ִּמי ׁשֹר ִמ ַּמ ֵּטה ְרא ּו ֵבן ְו ֶאת ָרא ֹמת ַּב ִּג ְל ָעד ִמ ַּמ ֵּטה ָגד‪ְ ,‬ו ֶאת ּגֹו ָלן‬
‫ַּב ָּב ָׁשן ִמ ַּמ ֵּטה ְמ ַנ ֶּׁשה‪ֵ :‬א ֶּלה ָהי ּו ָע ֵרי ַה ּמ ּו ָע ָדה ְל ֹכל ְּב ֵני ִי ְׂש ָר ֵאל ְו ַל ֵּגר ַה ָּגר‬
‫ְּבתֹו ָכם ָלנ ּוס ָׁש ָּמה ָּכל ַמ ֵּכה ֶנ ֶפ ׁש ִּב ְׁש ָג ָגה‪ְ ,‬ולֹא ָימ ּות ְּב ַיד ֹּג ֵאל ַה ָ ּדם ַעד‬

                                                          ‫ָע ְמדֹו ִל ְפ ֵני ָה ֵע ָדה‪:‬‬
   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217