Page 168 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 168
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק יז-יח 1 46
מציאת הסמוכים על שולחנו יגַ 1ה ְּסמּו ִכין ַעל ֻׁש ְל ָחנֹו – שהוא
יגְ 1מ ִצי ַאת ְּבנֹו ּו ִבּתֹו ַה ְּסמּו ִכין ַעל ֻׁש ְל ָחנֹו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהם מפרנס אותם ,והם אוכלים אצלוִּ .בּתֹו
ְּגדֹו ִליןּ ,ו ְמ ִצי ַאת ִּבּתֹו ַהַּנ ֲעָרה ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאי ָנּה סֹו ֶמ ֶכת ַעל ַהַּנ ֲעָרה – בת 12שנה ויום אחד שהביאה
שתי שערות והיא במעמד נערה חצי
שנה בלבד .ומציאתה לאביה ,מפני ֻׁש ְל ָחנֹוַ ,ו ֲא ִפּלּו ָה ְי ָתה ְמכּו ָרה ָא ָמהּ ,ו ְמ ִצי ַאת ַע ְבּדֹו ְוִׁש ְפ ָחתֹו
שכל שבח נעורים של נערה לאביה ַהְּכ ַנ ֲע ִניםּ ,ו ְמ ִצי ַאת ִאְׁשּתֹו – ֲה ֵרי ֵאּלּו ֶׁשּלֹו.
(אישות ב,א-ב; נערה בתולה ב,יד; פה"מ :ב"מ
יגֲ 2א ָבל ְמ ִצי ַאת ְּבנֹו ֶׁש ֵאינֹו סֹו ֵמְך ַעל ֻׁש ְל ָחנֹו ַאף ַעל א,ה; כתובות ד,ד)ְ .מכּו ָרה ָא ָמה – מכורה
לשפחה והיא קטנה .ואין אדם מוכר את
ִּפי ֶׁשהּוא ָק ָטןּ ,ו ְמ ִצי ַאת ַע ְבּדֹו ְוִׁש ְפ ָחתֹו ָה ִע ְבִריםּ ,ו ְמ ִצי ַאת בתו אלא מתוך מצוקה כלכלית ,שלא
ִאְׁשּתֹו ֶׁש ִהיא ְמ ֹגֶרֶׁשת ְו ֵאי ָנּה ְמ ֹגֶרֶׁשת – ָּכל ֵאּלּו ַהְּמ ִציאֹות נותר לו אפילו מה ללבוש כדי להבטיח
את קיומה (עבדים ד,א-ב)ַ .ע ְבּדֹו ְוִׁש ְפ ָחתֹו ֵאי ָנן ֶׁשּלֹו.
ַהְּכ ַנ ֲע ִנים – שידן כידו (עירובין א,כ; מעשר
שני ה,ט)ּ .ו ְמ ִצי ַאת ִאְׁשּתֹו – תיקנו חכמים שמציאת האישה לבעלה כדי למנוע איבה בינו לבינה.
יגַ 2אף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ָק ָטן – נראה שזהו "קטן שנותנין לו צרור [אבן] וזורקו ,אגוז ונוטלו – זוכה לעצמו ואינו זוכה
לאחרים" (זכייה ומתנה ד,ז .ובתנאי שיהיה בן שש שנים ומעלה ,ראה פה"מ ב"מ א,ה)ְ .מ ֹג ֶרֶׁשת ְו ֵאי ָנּה ְמ ֹג ֶרֶׁשת – ספק מגורשת ,כגון
שזרק לה ברשות הרבים גט ,ספק קרוב לו ספק קרוב לה (גירושין ה,יג) .ותיקנו חכמים שמציאת האישה לבעלה כדי
למנוע איבה בינו לבינה ,וכאן ממילא יש איבה ביניהם (בבלי ב"מ יב,ב).
ּ ֶפ ֶרק ְׁשמֹו ָנה ָע ָׂשר אֶׁ 1שֹּלא ֵּפֵרׁש ּבֹו ַא ֲחָריּות ְנ ָכ ִסים –
יח שלא נכתב בו במפורש שנכסי הלווה
מציאת שטרות משועבדים לפירעון החוב ,שאם לא
מציאת שטר חוב יעמוד החייב בהתחייבותו – המלווה
רשאי לגבות ('לטרוף') את חובו ממי
אַ 1הּמֹו ֵצא ְׁש ַטר חֹוב – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ֵּפֵרׁש ּבֹו ַא ֲחָריּות שקנו את הנכסים לאחר ההלוואה,
ְנ ָכ ִסיםְ ,ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַה ַח ָּיב מֹו ֶדהְ ,ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ְמ ֻק ָּים, והם הפסידו על עצמם מפני שכל מי
ֲהֵרי ֶזה ֹלא ַי ֲח ִזירֶׁ ,שָּמא ְּפָרעֹוּ ,ו ְקנּו ְנ ָיא ֵהן עֹוִׂשין ְּכ ֵדי ִל ְטרֹף שקונה נכס ,חייב לברר לפני קנייתו
אם הוא משועבד לתשלום חוב ,ויש
פרסום להלוואה בשטר ולשעבוד ּבֹו ָלקֹוחֹות ֶׁשֹּלא ַּכ ִּדיןּ ,ו ְל ִפי ָכְך הֹו ָדה לֹו; ֶׁש ֲה ֵרי ֵיׁש לֹו ִל ְטרֹף
(מלווה ולווה יא,ד)ְ .מ ֻק ָּים – שאישר בית
ִּבְׁש ָטר ֶׁשֹּלא ֵּפֵרׁש ּבֹו ַא ֲחָריּותֶׁ ,ש ָה ַא ֲחָריּות ֶׁשֹּלא ִנ ְתָּפְרָׁשה דין שהחתימות עליו אינן מזויפות
(עדות פרק ו)ְ .קנּו ְנ ָיא – "והיא התחבולה ָטעּות סֹו ֵפר ִהיאֵּ ,בין ְּבִׁש ְט ֵרי ַה ְל ָו ָאה ֵּבין ְּבִׁש ְט ֵרי ֶמ ָּקח
והמרמה שתהא בין התובע והנתבע
ּו ִמ ְמָּכר. לאבד ממון לא להם" (פה"מ ערכין ו,א).
והקנוניא האמורה כאן היא בהודאה בהלוואה שכבר נפרעה .אובדן השטר מעלה חשד שהוא לא נשמר מפני שכבר
נפרע והריהו חסר תוקף (סמ"ע חו"מ סה,יז)ְּ .כ ֵדי ִל ְטרֹף ּבֹו ָלקֹוחֹות ֶׁשֹּלא ַּכ ִּדין – כדי שיטרוף המלווה מן הקונים שלא
כדין ,ושניהם ,המלווה והלווה ,יתחלקו בשווי הקרקע שנטרפהֵ .יׁש לֹו – הוא רשאיֶׁ .ש ָה ַא ֲחָריּות ֶׁשֹּלא ִנ ְתָּפְרָׁשה ָטעּות
סֹו ֵפר ִהיא – הכלל הוא שהקרקעות משועבדות לחוב ,אם לא נכתב אחרת במפורש ,וכיוון שהאחריות הזאת היא כל
כך יסודית ,אם לא נכתבה בשטר ,מניחים שמי שכתב את השטר שכח לכתוב אותהְּ .בִׁש ְטֵרי ֶמ ָּקח ּו ִמ ְמָּכר – אם נטרפה
הקרקע של הקונה בגלל חובו של המוכר – המוכר חייב להחזיר לקונה את כספו ,אף אם לא הזכירו תנאי זה בעת
המכירה (מכירה יט,ג; זכייה ומתנה ה,ח).
