Page 170 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 170
זקיםנ רפס הואבד גזלה לכותה פרק יח 148
ז ֵאין ֶזה ִסי ָמן ֻמ ְב ָהק – מפני שייתכן ִסי ָמ ֵני ַהחּוט – ִיָּנ ֵתן ָלּה; ְוהּוא ֶׁשּתֹא ַמר ִסי ָמן ֻמ ְב ָהקְּ ,כגֹון
שראתה את הגט מרחוק ,ולפיכך ידעה
ִמ ַּדת ֹאֶרְך ַהחּוטֲ .א ָבל ִאם ָא ְמָרה ' ָאדֹם' אֹו 'ָׁשחֹר הּוא' – ֵאין מה צבע החוט (בבלי ב"מ כח,א)ַּ .ב ֵח ֶמת
ֶזה ִסי ָמן ֻמ ְב ָהק .הּוא אֹו ֵמר 'ַּב ֵח ֶמת ָה ָיה ֻמָּנח'ְ ,ו ִהיא אֹו ֶמֶרת
ָה ָיה ֻמָּנחֶׁ ...ש ֵאין ֶזה ִסי ָמן ֻמ ְב ָהק –
מפני שהאישה יודעת שבעלה מחזיק 'ַּב ֵח ֶמת ָה ָיה ֻמָּנח' – ִיָּנ ֵתן לֹוֶׁ ,ש ֵאין ֶזה ִסי ָמן ֻמ ְב ָהק.
ח ָמ ָצא ֵּגט ִׁש ְחרּורִּ :ב ְז ַמן ֶׁש ָהַרב מֹו ֶדה – ַי ֲח ִזיר ָל ֶע ֶבד; ֵאין שם את שטרותיו (שם).
ָהַרב מֹו ֶדה – ֹלא ַי ֲח ִזיר ֹלא ָל ֶזה ְוֹלא ָל ֶזה .טָ 1מ ָצא ְׁש ַטר
ח ֵּגט ִׁש ְחרּור – שטר שמשחרר בו
ַמ ָּת ָנהִ :אם ַמ ְּת ַנת ָּבִריא ִהיא – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשׁ ְּש ֵני ֶהם מֹו ִדים,
האדון את עבדו הכנעני (עבדים ה,ג)ָ .ה ַרב
– האדון .טַ 1מ ְּת ַנת ָּבִריא – שאין
ֹלא ַי ֲח ִזיר ֹלא ָל ֶזה ְוֹלא ָל ֶזהֶׁ ,שָּמא ָּכ ַתב ִל ֵּתן ְוֹלא ָנ ַתןְ ,ו ַא ַחר הנותן יכול לחזור בו מנתינתה לאחר
ֶׁשָּכ ַתב ְׁש ָטר ֶזה ָמ ַכר ָׂש ֶדה זֹו אֹו ְנ ָת ָנּה ְּב ַמ ָּת ָנה ְל ַא ֵחר ְו ָח ַזר שמסר את שטר המתנה למקבל אותה
ּבֹוְ ,ו ֶזה ֶׁשּמֹו ֶדה ָל ֶזהְּ ,כ ֵדי ַל ֲעׂשֹות ְקנּו ְנ ָיא ַעל ָה ַא ֲחרֹון ֶׁשָּנ ַתן
(זכייה ומתנה ד,א).
לֹו אֹו ֶׁשָּמ ַכר לֹו.
טְׁ 2ש ִכיב ְמַרע – חולה מאוד
(מילולית :שוכב חולה) ,והוא "החולה
טְ 2ו ִאם ַמ ְּת ַנת ְׁש ִכיב ְמַרע ִהיאִ :אם הֹו ָדה – ִי ֵּתן; ְו ִאם ָלאו שתשש כוח כל גופו וכשל מחמת החולי,
עד שאינו יכול להלך על רגליו בשוק,
והרי הוא נופל על המיטה" (זכייה ומתנה – ֹלא ִי ֵּתן; ֶׁשׁ ְּש ִכיב ְמ ַרע ֶׁשָּנ ַתן ִלְׁש ַנ ִים ֶזה ַא ַחר ֶזה – ָה ַא ֲחרֹון
ח,ב) .מתנת שכיב מרע ניתנת בעל פה ָק ָנהְּ ,כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (זכיה ומתנה ט,טו).
בלא מעשה קניין ,מפני "שדברי שכיב
י ֵמת ְׁש ִכיב ְמַרע ֶׁשְּנ ָת ָנּה ְּב ַמ ָּת ָנה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַהּיֹוֵרׁש מרע ככתובין וכמסורין הן ...כדי שלא
תטרף דעתו עליו ,כש ֵידע שאין דבריו מֹו ֶדה ֶׁשּמֹו ִריׁשֹו ְנ ָת ָנּהֲ ,ה ֵרי ֶזה ֹלא ַי ֲח ִזיר ֹלא ָל ֶזה ְוֹלא ָל ֶזה,
קיימים" (שם) .והמקבל את המתנה
ֶׁשָּמא ָּכ ַתב ִל ֵּתן ְוֹלא ָנ ַתןּ ,ו ְמ ָכָרּה ַהּיֹוֵרׁש אֹו ְנ ָת ָנּה ְו ָח ַזר ּבֹו, קונה אותה רק לאחר מות השכיב מרע.
ַו ֲהֵרי הּוא רֹו ֶצה ַל ֲעׂשֹות ְקנּו ְנ ָיא ִעם ֶזה ְּכ ֵדי ְל ַה ְפ ִקי ַע ִנ ְכ ֵסי ֶזה ְּכמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר – "שכיב מרע שכתב
לזה ,וחזר וכתב לאחר – האחרון קנהָ ,ה ַא ֲחרֹון.
שיש לו לחזר עד שימות ,בין בכל בין
מציאת שובר וכתובה במקצת ,בין לעצמו בין לאחר .ואפלו
כתב וזכה לראשון ,וכתב וזכה לאחרון –
יא ָמ ָצא ׁשֹו ֵברִּ :ב ְז ַמן ֶׁשַּב ַעל ַהׁ ְּש ָטר מֹו ֶדה ֶׁשִּנְׁשַּבר ְׁש ָטרֹו
האחרון קנה ,ששכיב מרע שזכה ,עדיין ּו ְפָרעֹו אֹו ְמ ָחלֹו – ִי ֵּתן ְל ַב ַעל ַהּׁשֹו ֵבר; ֵאין ְׁש ֵני ֶהם מֹו ִדים – ֹלא
ַי ֲח ִזיר ֹלא ָל ֶזה ְוֹלא ָל ֶזה .יב ָמ ָצא ְּכ ֻתָּבה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשׁ ְּש ֵני ֶהם מתנת שכיב מרע היא".
מֹו ִדיםֹ ,לא ַי ֲח ִזיר ָל ִאׁ ָּשהֶׁ ,שָּמא ִנ ְפְר ָעה ְּכ ֻתָּבה זֹו אֹו ִנ ְמ ֲח ָלה, יב ְּכ ֻתָּבה – שטר שכותב הבעל לאשתו
ְו ַא ַחר ָּכְך ָמ ַכר ַהַּב ַעל ְנ ָכ ָסיוַ ,ו ֲהֵרי הּוא רֹו ֶצה ַל ֲעׂשֹות ְקנּו ְנ ָיא
בשעת הנישואין ,המבטיח לה בין השאר
סכום כסף ,אם יגרש אותה או אם ימות.
יגִ 1אְּגרֹות ׁשּום – שטרות שבית דין ַעל ַהָּלקֹוחֹות.
מציאת שטרי בית דין כותבים למלווה ,שבית הדין מעידים
שהעריכו את נכסי הלווה כדי לפרוע
יגָ 1מ ָצא ִאְּגרֹות ׁשּוםִ ,אְּגרֹות ָמזֹוןִׁ ,ש ְטֵרי ֲח ִלי ָצה ּו ֵמאּו ִנין, מהם את חובו למלווה (פה"מ :מועד ג,ג,
ב"מ א,ח; ר' תנחום)ִ .אְּגרֹות ָמזֹון – איגרות
ְוִׁש ְטֵרי ַהְּט ָענֹות ֶׁשּכֹו ְת ִבין ַה ַּד ָּי ִנין ַט ֲענֹו ָתיו ֶׁשְּל ַב ַעל ִּדין
המעידות שמכר בית הדין את נכסי ֶזה ְוֶׁשַּל ֲח ֵברֹו ,אֹו ֶׁשָּמ ָצא ִׁש ְט ֵרי ֵּברּו ִריםְ ,ו ֵהם ַהׁ ְּש ָטרֹות
הבעל שמת ,כדי שייזונו מנכסיו אלמנתו
ֶׁשָּבְררּוָּ ב ֶהן ַּב ֲע ֵלי ִּדי ִנין ֶאת ַה ַּד ָּי ִנין ֶׁש ָּד ִנין ָל ֶהם ְו ִקְּבלּו ֲע ֵלי ֶהם ובנותיו הרווקות (שם)ִׁ .ש ְט ֵרי ֲח ִלי ָצה –
שטר שבית דין כותבים ליבמה שחלצה בפניהם (ייבום וחליצה ד,כט)ֵ .מאּו ִנין – יתומה קטנה שהשיאו אותה אמה או אחיה
כשהיא קטנה (שהם קידושין רק מדרבנן) יכולה למאן ולומר לבעלה שאינה רוצה בו ולצאת בלא גט ,ובית דין כותבים
לה גט מיאון המאשר שמיאנה בפניהם להיות לו לאישה (אישות ד,ח; גירושין יא,ט)ָּ .ב ְררּו – בחרו" .אחד מבעלי דינין שאמר
