Page 1038 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1038

‫תוחתפמו םיחפסנ‪      ‬קוחה יפלו הכלהה יפל הריד רכמ הזוח	‬                                               ‫‪	1016‬‬

‫מבטלים כל מודעא הנוגדת את האמור‪ ,‬שמסרו‬                                               ‫כדין באופן שאין בו פגם ‪ ,‬וחתימת הצדדים על‬
‫אי פעם‪ ,‬כולל "מודעא דמודעא"‪ ,‬ופוסלים כל‬                                                                    ‫החוזה מהווה הודאה בכך‪.‬‬
‫עדים שיעידו על מודעא הנוגדת את האמור‬
                                                                                     ‫(ב) הודאות האמורות בחוזה זה הינן הודאות‬
                                          ‫בחוזה‪.‬‬                                     ‫גמורות ונאמרו ברצינות גמורה‪ ,‬ולא נבעו‬

‫(ד) שינוי בחוזה יהיה תקף רק אם יעשה בכתב‬                                                    ‫מחמת שום כורח או אונס או דבר דומה‪.‬‬
            ‫על גבי חוזה זה ובחתימות הצדדים‪.‬‬
                                                                                     ‫(ג) כמו כן‪ ,‬הצדדים מודים שכל האמור בחוזה‬
                                                                                     ‫נעשה על ידיהם מתוך רצונם החופשי‪ .‬הצדדים‬

‫לראיה ולקניין באנו על החתום מקום_________________________‪.‬‬

‫נערך ונחתם ב____ ביום __ בחדש __ שנת התש__ ( _‪ _ /_ /‬למניינם)‬

‫_______________‬                                                                      ‫_______________‬

‫_______________‬                                                                      ‫_______________‬
       ‫הקונים‬                                                                              ‫המוכרים‬

‫ירושלים תשנ"א‪ ,‬שו"ת כרך ט‪ ,‬חו"מ‪,‬כו; פד"ר ד‪ ,‬עמ' ‪ ;279‬שם‬                                                  ‫ביאור מפורט של החוזה‬

‫ו‪ ,‬עמ' ‪ 322‬ועוד) והאריך בזה הרב אברהם כהן (בספרו עמק‬                                                                      ‫הקדמה‬
‫המשפט חלק א‪,‬ו‪ .‬ועיין שם עמ' סז)‪ ,‬שלדעת הגרי"ש אלישיב‬
‫אי אפשר אפילו לטעון 'קים לי' (=אני סבור כדעה‬                                         ‫יחד וכל אחד לחוד – ברמב"ם (מלווה ולווה כה‪,‬ט)‬
                                                                                     ‫ובשולחן ערוך (חו"מ עז‪,‬א) מבואר‪ ,‬שכאשר שניים לוו‪ ,‬אם‬
         ‫החולקת המצדיקה טענתי) כדעת קצות החושן‪.‬‬                                      ‫לא נקבע כן במפורש‪ ,‬אין כל אחד מהם ערב קבלן לשני‪,‬‬
                                                                                     ‫כשיש לו נכסים‪ ,‬ולא ניתן לתבוע אותו תחילה‪ .‬משפט זה‬
‫נוסף על כך‪ ,‬שני הצדדים מקבלים עליהם בסעיף ‪‎23‬‬                                        ‫מאפשר לתבוע כל אחד מהקונים והמוכרים באופן אישי‪.‬‬
‫להתחייב לפי הדעה המקיימת את החוזה‪ .‬ואף אם‬                                            ‫נקיות מכל שעבוד – הכוונה היא לשעבוד מפורש‬
‫אין חיוב משפטי לעשות מעשה‪ ,‬חל החיוב הכספי‬
‫בשל הפרה של מה שהבטיח לעשות (סעיף ‪ ,15‬ראה עוד‬                                        ‫(אפותיקי‪ .‬לביאורו ראה רמב"ם מלוה ולווה יח‪,‬ג‪-‬ד; וראה ביאורנו‬
‫בספרי‪ :‬ההתחייבות‪ ,‬ירושלים תשס"א‪ ,‬פרק י"א)‪ .‬יש גם תוקף‬
‫להתחייבות בשבועה (ראה רמב"ם מכירה כב‪,‬טו; שו"ע חו"מ‬                                   ‫בזכיה ומתנה יב‪,‬יא)‪ ,‬שכן לפי ההלכה כל נכסי דלא ניידי של‬
‫עג‪ ,‬ח; קכט‪ ,‬ה; רט‪ ,‬ד) אולם לא רצינו להכניס שבועה לחוזה‬                               ‫חייב על פי שטר‪ ,‬משתעבדים לנושה‪ .‬ולכן‪ ,‬למשל‪ ,‬ביתו‬
                                                                                     ‫של הבעל משועבד לכתובת אשתו‪ .‬אולם בימינו אין נוהגים‬
            ‫(ראה שו"ע או"ח קנו‪ ,‬שו"ת ציץ אליעזר ח"ח‪ ,‬ח)‪.‬‬                             ‫לגבות חוב מנכס משועבד שבידי צד שלישי‪ ,‬אלא אם כן‬
                                                                                     ‫שועבד הנכס במפורש לחוב (עיין עוד אגרות משה חו"מ ב‪,‬סב)‪.‬‬
                                     ‫סעיף ‪3‬‬
                                                                                                                          ‫סעיף ‪2‬‬
‫בטאבו או במינהל – לפי החוק‪ ,‬רק רישום בטאבו‬
‫מעביר את הבעלות‪ .‬גם על פי ההלכה יכול הרישום‬                                          ‫מתחייבים למכור – תוקפה ההלכתי של "התחייבות‬
‫להיחשב למעשה קניין‪ ,‬הן מכוח דינא דמלכותא‪" :‬עֹוִׂשין‬                                  ‫למכור" שנוי במחלוקת‪ .‬יש מי שסובר שהתחייבות‬
‫ְּכ ִפי ִמְׁשַּפט ַהֶּמ ֶלְך; ֶׁשָּכל ִּדי ֵני ַהֶּמ ֶלְך ְּב ָממֹון – ַעל ִּפי ֶהן‬  ‫מעין זו היא בגדר "קניין דברים" (קצות החושן רג‪,‬ב; רו‪,‬א)‪,‬‬
‫ָּד ִנין" (זכיה ומתנה א‪,‬טו) והן מכוח מנהג המדינה הקונה‬                               ‫ש" ֵאינֹו מֹו ִעיל ְּכלּום‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֹלא ִה ְק ָנה ַל ֲח ֵברֹו ָּד ָבר ְמ ֻס ָּים‬
‫קנין גמור (סיטומתא‪ ,‬ראה בבלי ב"מ עד‪,‬א; רמב"ם מכירה ז‪,‬ו)‪.‬‬                             ‫ְו ָידּו ַע" (רמב"ם מכירה ה‪,‬יד; ראה עוד מכירה ב‪,‬ח; זכיה ומתנה‬
‫לכן הצענו אפשרות כזו שתתאים את ההלכה לחוק‪ ,‬אלא‬
                                                                                     ‫ח‪,‬ו ומגיד משנה שם‪ ,‬ובספרי‪ :‬ההתחייבות‪ ,‬ירושלים תשס"א‪ ,‬עמ'‬
          ‫שיש להתגבר על בעיות אחדות‪ ,‬כמובא מייד‪.‬‬
                                                                                     ‫‪ .124‬ראה מאמרו של הרב זלמן נ‪ .‬גולדברג "תוקף ההתחייבות‬
‫ישנן אפשרויות נוספות לעריכת חוזה‪ ,‬ולמועד העברת‬
‫הבעלות; מכירה לאלתר‪ ,‬מכירה מעכשיו ולאחר זמן‪,‬‬                                         ‫למכור ב'זכרון דברים' "‪ ,‬תחומין יב‪ ,‬אלון שבות תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪;)279‬‬
‫התחייבות לשלם קנס אם המכירה לא תבוצע (ראה‬                                            ‫ויש מי שסובר שזו התחייבות ממונית שאינה בגדר "קניין‬
‫במאמרי‪ ,‬חוזה מכר דירה‪ ,‬משפטי ארץ‪ ,‬כרך ג‪ ,‬עמ' ‪ .)497‬אך אנו‬                            ‫דברים" (נתיבות המשפט לט‪-‬יז; רג‪,‬ו)‪ ,‬ודינה כדין " ַהְּמ ַח ֵּיב‬
                                                                                     ‫ַע ְצמֹו ְּב ָממֹון ְל ַא ֵחר"‪ ,‬שהתחייבותו מועילה (רמב"ם מכירה‬
              ‫הצענו כאן את האפשרות המקובלת יותר‪.‬‬                                     ‫יא‪,‬טו)‪ ,‬וכך מקובל לפסוק (הריא"ה הרצוג פסקים וכתבים‪,‬‬
   1033   1034   1035   1036   1037   1038   1039   1040   1041   1042   1043