Page 1039 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1039

‫‪1017‬‬  ‫תוחתפמו םיחפסנ‪      ‬קוחה יפלו הכלהה יפל הריד רכמ הזוח	‬  ‫	‬

‫ש"ך שם‪ ,‬ג; ט"ז שם‪,‬ג)‪ .‬אמנם בענייננו אין המוכר מודע‬         ‫יגולם במחיר הדירה – משעה ששילם הקונה על הדירה‬
‫להסדר המדויק‪ ,‬אבל נראה שאפשר להכיר במוסד זה‬                ‫ועד שתעבור הדירה לרשותו פועל הקונה כמלווה והמוכר‬
‫מכוח מנהג המדינה (סיטומתא‪ .‬ראה מכירה ז‪,‬ו) ובייחוד בגלל‬     ‫כלווה‪ .‬ואם יתגורר הקונה באותו שלב בבית המוכר –‬
‫שמצאנו לו דמיון בדרך של "קני על מנת להקנות" כאמור‪.‬‬         ‫המלווה‪ ,‬אע"פ שהוא עומד לקנותו‪ ,‬בחינם‪ ,‬נמצא שהוא‬
                                                           ‫מקבל ריבית (ראה מלווה ולווה ו‪,‬א)‪ .‬לכן יש לציין כי אכן‬
                                    ‫סעיף ‪12‬‬                ‫משולם שכר על השימוש בדירה והוא כלול במחיר‬
                                                           ‫הדירה‪ .‬הסדר זה יחול גם במקרה של פער לפי סעיף ‪(4‬ד)‪.‬‬
‫סעיף זה בא למנוע ממי שנפרע חובו לטעון טענת "הפורע‬
‫חובו של חברו – פטור" (רמב"ם מלווה ולווה כו‪,‬ו; שו"ע חו"מ‬    ‫כאילו היא שלהם – חז"ל חששו למצב של 'נשרפו‬
‫קכח‪ ,‬א)‪ .‬ומשמעותו של הסעיף היא שאותו צד שפרע לא‬            ‫חיטיך בעלייה' (מכירה ג‪,‬ה)‪ ,‬כלומר שהמוכר יימנע‬
‫עשה זאת כמתנדב אלא כדי לקדם את ביצוע החוזה (ראה‬            ‫מלהציל את הסחורה שמכר ואינה נמצאת כבר באחריותו‬
                                                           ‫מפני הפסד‪ ,‬ולכן תיקנו שכסף אינו קונה מטלטלין‪ .‬בנידון‬
                                 ‫עוד ש"ך חו"מ קכח‪,‬ו)‪.‬‬      ‫דידן יש חשש שהקונה לא יקפיד לשמור על דירה שאינה‬
                                                           ‫שלו‪ ,‬ולכן סעיף זה קובע כי יש להתייחס אליו בהקשר‬
                                    ‫סעיף ‪14‬‬                ‫זה כבעלים‪ ,‬ואילו המוכר אחראי רק על פגמים שנגרמו‬

‫מומים נסתרים – מום נסתר יכול להביא לביטול‬                                             ‫בעטיו‪ ,‬כדרך כל המוכרים‪.‬‬
‫החוזה‪ .‬כדי למנוע אפשרות שגם מום קטן יהא עילה‬
‫לביטול החוזה‪ ,‬הקונה מוחל מראש על אפשרות זו‪.‬‬                                                     ‫סעיף ‪4‬‬
‫כיוון שהשולחן ערוך (חו"מ רלב‪,‬ז) פוסק כרמב"ם (מכירה‬
‫טו‪,‬ו)‪ ,‬כי צריך מחילה מפורשת "או שיאמר לו כל מום‬            ‫דולר ארה"ב – ניתן גם לקבוע מחיר בשקלים צמודים‬
‫שימצא במקח זה הפוחת דמיו עד כך וכך קבלתי אותו"‪,‬‬            ‫לדולר או למדד המחירים לצרכן‪ ,‬אולם יש הסוברים כי‬
‫לכן הצענו סעיף מחילה זה‪ ,‬ברם ניתן לשנותו לפי רצון‬          ‫יש בכך איסור ריבית (ראה בספר תורת רבית י‪,‬נב‪ ,‬ובנספח דיני‬
                                                           ‫ריבית בספר משפטים בהוצאה זו‪ ,‬עמ' ‪ ,)345‬ולכן עדיף לציין‬
                                 ‫הצדדים ובהסכמתם‪.‬‬          ‫את המחיר בדולרים‪ .‬כיום‪ ,‬לרגל התייצבות השקל‪ ,‬שוב‬
                                                           ‫מעדיפים רבים לנקוט את המחיר בשקלים‪ ,‬ושאלת הרבית‬
‫טענה של אונאה – טענת אונאה היא מאוד נדירה‪ ,‬שכן‬
‫אין אונאה לקרקעות (רמב"ם מכירה יג‪,‬ח)‪ ,‬ובדרך כלל אין‬                                       ‫נפתרת על פי סעיף ‪.22‬‬
‫מחיר מקובל שמהווה בסיס לאונאה‪ .‬בכל זאת רצוי למנוע‬
‫אפשרות טענה זו על ידי מחילה מראש‪ ,‬אלא ששוב צריך‬                                                 ‫סעיף ‪5‬‬
‫מחילה מפורשת או קביעת גבול לאונאה (ראה שו"ת חקרי‬
                                                           ‫משימוש זהיר וסביר – משפט זה בא למנוע בעיה אם‬
‫לב‪ ,‬חו"מ ב‪,‬כו; הרב ד"ר איתמר ורהפטיג‪ ,‬אונאת ממון – כת"ר‬    ‫יופיע בעתיד קלקול באונס בדירה‪ .‬ללא התחייבות זו‪ ,‬גם‬
                                                           ‫אם הקונה יהיה רשאי לבטל את העסקה‪ ,‬הרי שאם יבחר‬
                                          ‫ד‪ ,‬עמ' ‪.)264‬‬     ‫שלא לבטלה‪ ,‬הוא לא יוכל לכפות את המוכר לתקן את‬

                                    ‫סעיף ‪15‬‬                               ‫הקלקול (ראה עמק המשפט‪ ,‬חלק א‪ ,‬סי' לח)‪.‬‬

‫תיקון על חשבון המוכר – בשולחן ערוך (חו"מ רלב‪,‬ד על‬                                               ‫סעיף ‪8‬‬
‫פי רמב"ם מכירה טו‪,‬ד) נפסק‪" :‬אין מחשבין פחת המום‪...‬‬
‫שהלוקח אומר בחפץ שלם אני רוצה‪ .‬וכן אם רוצה‬                 ‫"מסמך כוונות" – מסמך בו מודיע הבנק למשכנתאות‬
‫הלוקח ליקח פחת המום הרשות ביד המוכר לומר‪ :‬או קח‬            ‫של המוכר על כוונתו להסיר את השעבוד שלו על הנכס‪,‬‬
‫אותו כמו שהוא או תקח מעותיך והחזר לי מקחי"‪ .‬עם‬             ‫לאחר שהמוכר יפרע את יתרת המשכנתא שלו‪ .‬מסמך זה‬
‫זאת לא נמנעו הפוסקים "להכשיר" מיקח עם מום קטן‬              ‫נדרש ע"י הבנק למשכנתאות של הקונה‪ .‬על מנת לאפשר‬
‫כמו במקרה בו התגלה שנעקרו חלונות ודלתות מהבית‬
‫( שו"ע חו"מ רלב‪,‬ה)‪ ,‬או כמו במקרה שקיבל בשר שאינו‬                          ‫הלוואה קודם להסרת השעבוד על הנכס‪.‬‬
‫איל מסורס במקום בשר איל מסורס (רמ"א חו"מ רלג‪,‬א)‪.‬‬
‫המפרשים התלבטו האם ומתי קיימת אופציית תיקון או‬                                                  ‫סעיף ‪9‬‬
‫ניכוי (עיין מחנה אפרים הלכות אונאה‪ ,‬ו)‪ .‬בימינו אין נוהגים‬
‫לבטל מקח בגלל מום קטן‪ ,‬וכדי להסיר ספק הכנסנו‬               ‫ייפוי כח בלתי חוזר – ייפוי כוח בלתי חוזר הוא מוסד‬
                                                           ‫משפטי שאינו ידוע בהלכה‪ .‬אין הוא בגדר שליחות או‬
                             ‫אופציה זו כתנאי מוסכם‪.‬‬        ‫הרשאה שכן המרשה ( רמב"ם שלוחין ושותפין ג‪ ,‬א‪-‬ז; שו"ע‬
                                                           ‫חו"מ קכב‪,‬ג) או המשלח יכולים לחזור בהם‪ ,‬וודאי שהם‬
                                ‫סעיף ‪( 16‬ד)‬
                                                                           ‫בטלות לאחר מות המשלח או המרשה‪.‬‬
‫ראה שולחן ערוך (חו"מ רלב‪,‬ג) שכתב כי שימוש במקח‬             ‫הקרוב ביותר למוסד זה הוא "קני על מנת להקנות" (נדרים‬
‫לאחר שנודע על אפשרות ביטולו‪ ,‬מורה על מחילה‪.‬‬
‫אולם לפעמים יש לקונה קושי להחליט מיד על ביטול‪,‬‬             ‫מח‪,‬ב; שו"ע חו"מ קצה‪,‬ה; קצות החושן שם‪,‬ה; שו"ע יו"ד רכג‪,‬ג;‬
   1034   1035   1036   1037   1038   1039   1040   1041   1042   1043   1044