Page 597 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 597
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק א 575
דֵ 3אין ׁשֹו ְמ ִעין לֹו – "חזקה :כל מה דָ 3ט ַען ַהּלֹוֶוה ֶׁש'ִּמַּט ְל ְט ִלין ֵאּלּו ֶׁשְּב ָי ִדי ֵאי ָנן ֶׁשִּליֶ ,אָּלא
שביד אדם הוא שלו" (מ"מ). ִּפ ָּקדֹון ֵהן ְּב ָי ִדי' אֹו 'ְׂשכּוִרין' אֹו 'ְׁשאּו ִלין' – ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹו,
ֶאָּלא אֹו ָי ִביא ְר ָא ָיה אֹו ִי ְגֶּבה ֵמ ֶהן ַּב ַעל חֹובֹו.
ה ֶׁשְּצ ָב ָען ִלְׁש ָמן – בגדים שצבע אותם
ה ֵאין ַּב ַעל חֹוב ּגֹו ֶבה ֹלא ִמְּכסּות ִאְׁשּתֹו ּו ָב ָניו ֶׁשַּלּלֹוֶוהְ ,וֹלא
לשם אשתו וילדיו ,אף על פי שעדיין
לא לבשו אותם – זכו בהםֶׁ .שְּל ָק ָחן
ִלְׁש ָמן – שקנה אותם לאשתו ולבניו. ִמְּב ָג ִדים ְצבּו ִעין ֶׁשְּצ ָב ָען ִלְׁש ָמןַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ָל ְבׁשּו
ֲא ָבל ִּב ְג ֵדי ַׁשָּבת ְו ַהּמֹו ֵעד – שלא עלה על אֹו ָתןְ ,וֹלא ִמ ַּס ְנ ָּד ִלים ֲח ָדִׁשים ֶׁשְּל ָק ָחן ִלְׁש ָמןֶ ,אָּלא ֲהֵרי ֵאּלּו
דעת הבעל לתת להם בגדים מכובדים ֶׁשָּל ֶהןַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּב ְכ ֵלי ַה ֹחלֲ .א ָבל ִּב ְג ֵדי ַׁשָּבת
אלו ,שהם בגדר מותרות ,ושלא יוכל
ְו ַהּמֹו ֵעד – ּגֹו ֶבה אֹו ָתן ַּב ַעל חֹובְ .ו ֵאין ָצ ִריְך לֹו ַמר ִאם ָהיּו למכרם כשייזדקק למכור (מ"מ)ֲ .ח ִלי
ָז ָהב – תכשיט זהב (פה"מ שבת ו,ד).
ָּב ֶהם ַטָּבעֹות ַו ֲח ִלי ָז ָהב אֹו ֶּכ ֶסףֶׁ ,ש ַהּ ֹכל ְל ַב ַעל חֹובֹו.
ו ַרּבֹו ַתי – מי שהרמב"ם ראה אותם
ו ָה ָיה לֹו ִמַּט ְל ְט ִלין אֹו ַקְר ַקע ַו ֲהֵרי ָע ָליו ִׁש ְטֵרי חֹובֹות
כרבותיו :רבי יוסף הלוי אבן מיגאש,
שלמד אצלו אביו של הרמב"ם ,והרי"ף ַלּגֹו ִייםְ ,ו ָא ַמר ' ֲהֵרי ָּכל ְנ ָכ ַסי ְמֻׁש ְעָּב ִדין ַלּגֹו ִייםְ ,ו ִאם ִיְּטלּו
(שאלה ופיקדון ה,ו) .על רבי יוסף הלוי, אֹו ָתן ַה ִּיְׂשְר ֵא ִלים ְּבחֹו ָבןַ ,י ַא ְסרּו אֹו ִתי ַהּגֹו ִיים ְּבחֹו ָבןְ ,ו ֶא ְה ֶיה
הרמב"ם אומר" :וחי ה' כי הבנת אותו ַּבּ ִׁש ְב ָיה!' – הֹורּו ַרּבֹו ַתי ֶׁש ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹוְ ,ו ִי ְגּבּו ַה ִּיְׂשְר ֵא ִלים,
האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן
ּו ְכֶׁש ָּיבֹואּו ַהּגֹו ִיים ְו ַי ַא ְסרּוהּוֲ ,ה ֵרי ָּכל ִיְׂש ָר ֵאל ְמ ֻצ ִּוין ִל ְפּדֹותֹו .בדבריו ועומק עיונו ,עד שאפשר לי
לומר עליו :לפניו לא היה מלך כמוהו
בשיטתו" (הקדמה לפה"מ)ֲ .ה ֵרי ָּכל ִיְׂש ָר ֵאל סידור הגבייה
ְמ ֻצִּוין ִל ְפּדֹותֹו – במצַות פדיון שבויים.
זְ 1מ ַס ְּדִרין ְל ַב ַעל חֹובְּ ,כ ֶדֶרְך ֶׁשְּמ ַס ְּדִרין ַּב ֲעָר ִכיןֵּ .כי ַצד?
אֹו ְמ ִרין ַלּלֹו ֶוה ' ָה ֵבא ָּכל ִמַּט ְל ְט ִלין ֶׁש ֵּיׁש ְלָךְ ,וֹלא ַּתִּני ַח ֲא ִפּלּו "ואין לך מצוה רבה כמו פדיון שבויים"
(מתנות עניים ח,י)" .מי שמכר עצמו ובניו
לגויים או שלווה מהן ,ושבו אותו או ַמ ַחט ַא ַחת'ְ .ונֹו ְת ִנין לֹו ִמן ַהּ ֹכל ְמזֹון ְׁשלִׁשים יֹום ּו ְכסּות
אסרו אותו בהלואתן :פעם ראשונה ְׁש ֵנים ָעָׂשר ֹח ֶדׁש ִמְּכסּות ָהְראּו ָיה לֹוְ ,וֹלא ֶׁש ִּי ְלַּבׁש ִּב ְג ֵדי
ושנייה – מצוה לפדותו; שלישית – אין ֶמִׁשי אֹו ִמ ְצ ֶנ ֶפת ְזהּו ָבהֶ ,אָּלא ַמ ֲע ִביִרין אֹו ָתּה ִמֶּמּנּוְ ,ונֹו ְת ִנין
לֹו ְּכסּות ָה ְראּו ָיה לֹו ִלְׁש ֵנים ָעָׂשר ֹח ֶדׁשּ ,ו ִמָּטה ֵליֵׁשב ָע ֶלי ָה ,פודין אותו" (שם,יג).
זְ 1מ ַס ְּדִרין – עורכים את רכושו
ּו ִמָּטה ּו ַמָּצע ָהְראּו ִיין לֹו ִליַׁשן ֲע ֵלי ֶהןְ ,ו ִאם ָה ָיה ָע ִני – ִמָּטה
ומסדרים אותו כדי להשאיר לשימושו ּו ַמָּפץ ִליַׁשן ָע ָליוְ .ו ֵאין נֹו ְת ִנין ֵּכ ִלים ָּכ ֵאּלּו ְל ִאְׁשּתֹו ּו ָב ָניוַ ,אף
דברים מסוימים שאין גובים מהם (ר' ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ַח ָּיב ִּב ְמזֹונֹו ָתםְ .ונֹו ְת ִנין לֹו ַס ְנ ָּד ָליו ּו ְת ִפָּליו.
תנחום)ֶׁ .שְּמ ַס ְּד ִרין ַּב ֲע ָר ִכין – כשם שאם
נדר אדם לתת להקדש ערך מסוים, זָ 2ה ָיה ֻאָּמן – נֹו ְת ִנין לֹו ְׁש ֵני ְּכ ֵלי ֻאָּמנּות ִמָּכל ִמין ָו ִמיןְּ .כגֹון
וחובה עליו לפרוע חוב זה (ראה ערכים
וחרמים ג,יד ואילך)ְ .ונֹו ְת ִנין לֹו – משאירים ֶׁש ָה ָיה ָחָרׁש – נֹו ְת ִנין לֹו ְׁש ֵני ַמ ֲע ָצ ִדין ּוְׁש ֵּתי ְמ ֵגרֹותָ .ה ָיה לֹו ִמין
ֶא ָחד ְמ ֻרֶּבה ּו ִמין ֶא ָחד מּו ָעט – נֹו ְת ִנין לֹו ְׁש ַנ ִים ִמן ַהְּמ ֻרֶּבה ְו ָכל בידו ,ואין גובים מהםִּ .ב ְג ֵדי ֶמִׁשי אֹו
ִמ ְצ ֶנ ֶפת ְזהּו ָבה – דוגמאות לבגדי יוקרה,
מותרותִ .מ ְצ ֶנ ֶפת – כובעּ .ו ִמָּטה ֵליֵׁשב ֶׁש ֵּיׁש לֹו ִמן ַהּמּו ָעטְ ,ו ֵאין לֹו ְק ִחין לֹו ֵּכ ִלים ִמ ְּד ֵמי ַהְּמֻרֶּבה.
ָע ֶלי ָה – כדרכם .ובימינו כיסאַ .מָּצע – כלי המיטה :מזרן וסדיןַ .מָּפץ – "המחצלת שאורגין אותה מן החבלים ומן
הסוף והגומא וכיוצא בהן" (כלים כג,א)ְ .ו ֵאין נֹו ְת ִנין ֵּכ ִלים ָּכ ֵאּלּו ְל ִאְׁשּתֹו ּו ָב ָניו – שאין המלווה חייב להחיות את בני
ביתו של החייב אלא רק אותו (רש"י ב"מ קיג,ב)ְּ .ת ִפָּליו – התפילין שלו.
זֻ 2אָּמן – בעל מקצועָ .ח ָרׁש – נגרַ .מ ֲע ָצד – מקצּועה להחלקת עצים (כלים ה,א; פה"מ :ב"ק י,י; ערכין ו,ג) או מין פטיש
(פה"מ שבת יב,א)ְ .מ ֵגרֹות – ַמסוריםִ .מין ֶא ָחד ְמ ֻרֶּבה ּו ִמין ֶא ָחד מּו ָעט – כגון שלוש מגרות ומעצד אחדְ .ו ֵאין לֹו ְק ִחין לֹו
ֵּכ ִלים ִמ ְּד ֵמי ַהְּמֻרֶּבה – אין משלימים זוגות כלים בקנייה מן הכלים העודפים .דרך משל .אין מוכרים מגרה אחת כדי
לקנות לו עוד מעצד ,שיהיו לו שתי מגרות ושני מעצדים.
