Page 253 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 253

‫‪231‬‬                                                                                                      ‫	‬

             ‫מבוא לספר קניין‬

‫וכך גם דין המלך‪ .‬אומדן הדעת הוא כלי חשוב בקביעת‬      ‫ספר קניין דן בעיקר בניהול הבעלות על נכסיו של האדם‬
              ‫גמירות הדעת של כל אחד מן הצדדים‪3.‬‬      ‫(שהם יחסים בין האדם לרכוש)‪ .‬הספר הוא השני בספרי‬
                                                     ‫המשפט והשלטון – נזקים‪ ,‬קניין‪ ,‬משפטים ושופטים –‬
‫ההגינות היא בראש ובראשונה היעדר הונאה מצד כל‬         ‫ובא לפני הספר העוסק באופן כללי בהתחייבויות‬
‫אחד מן הצדדים‪ .‬ההונאה במכירה היא רמאות במחיר‬
‫הדבר הנקנה‪ ,‬מכירה במחיר גבוה או קנייה במחיר נמוך‬                                                ‫אישיות‪.‬‬
‫ממחירו הרגיל של המכר‪ 4.‬סוג אחר של רמאות הוא גנבת‬
‫דעת‪ ,‬שהיא מתן תחושת ביטחון מדומה בקניין‪ ,‬כגון‬        ‫מכירה‬           ‫ספר קניין עוסק בבעלות המאפשרת‬
‫מכירת פירות נתונים בסל שהפירות העליונים בו טובים‬
‫והתחתונים נחותים‪ 5.‬אסור להונות שום אדם‪ ,‬ואפילו‬       ‫שימוש בנכס‪ ,‬ובו נראה שסדר זכייה ומתנה‬
‫גוי‪ 6.‬ההגינות מחייבת את המוכר להיות אחראי למה‬                        ‫ההלכות בא מן הנפוץ אל הנדיר‪.‬‬
‫שהוא מוכר ולאפשר לכל אחד מן הצדדים לחזור בו מן‬       ‫שכנים‬           ‫האופן היסודי‪ ,‬הנפוץ והמובהק‪,‬‬
‫הקניין במקח טעות‪ ,‬שהוא טעות בסחורה‪ 7.‬במשא ומתן‪,‬‬      ‫שלוחין ושותפין‬  ‫של עיסוק ממוני הוא העברת‬
‫על האדם לעמוד בדיבורו‪ .‬ואם לאו‪" ,‬לא עשה מעשה‬         ‫עבדים‬           ‫בעלות על קרקעות וחפצים ביחסי‬
‫ישראל"‪ 8,‬ו"הרי זה ממחוסרי אמנה‪ ,‬ואין רוח חכמים‬
‫נוחה הימנו"‪ 9.‬צעדים במדרג חריפות עולה (תרעומת‪,‬‬       ‫קונה‪-‬מוכר‪ ,‬שבו אחד נותן דבר מה ומקבל תמורתו דבר‬
‫מחוסר אמנה‪ ,‬קללת מי שפרע) ננקטים בעקבות הפרת‬
‫התחייבות‪ ,‬כולל אמירה שאין בה חיוב משפטי‪ 10.‬ביחסי‬     ‫מה (הלכות מכירה)‪ .‬סניף של העברת בעלות מעין זו‬
‫שכנים‪ ,‬ההגינות פירושה לשמור על סביבת מחיה נוחה‬
                                                     ‫הוא קבלת דבר מה חינם‪ ,‬בין בזכייה בדבר הפקר‪ ,‬כלומר‬
    ‫נקייה מכל היזק‪ :‬היזק ראייה‪ ,‬רעש‪ ,‬ריח וכדומה‪11 .‬‬
                                                     ‫שאין לו בעלים‪ ,‬בין בקבלת מתנה (הלכות זכייה ומתנה)‪.‬‬
‫חלק מן ההגינות הוא תועלת משותפת לשני הצדדים‪,‬‬
‫וממנה הרחקת נזק‪ ,‬כמו ביחסי שכנים‪ .‬הכלל היסודי‬        ‫הרחבה של העברת בעלות מעין זו היא חלוקת נכסים בין‬
‫הוא‪" :‬כל תנאי שבממון – קיים"‪ 12.‬לכן אם ויתר אחד‬
‫מן הצדדים על תועלת ממונית‪ ,‬תנאו קיים‪ .‬וכן אם‬         ‫שותפים‪ ,‬בייחוד שכנים שיש להם קרקע משותפת‪ ,‬ומתוך‬
‫נתן אחד מן הצדדים דבר מה לזולתו בלא לקבל דבר‬
‫תמורתו‪ ,‬בין הפקיר אותו בין נתן אותו במתנה‪ ,‬מעשהו‬     ‫כך מתוארים זכויות השכנים וחובותיהם (הלכות שכנים)‪,‬‬
‫בלתי הפיך‪ .‬התקשרויות ממוניות יכולות להיעשות מתוך‬
‫שיתוף פעולה – הלוואה‪ ,‬שותפות או עסק במשמעותו‬         ‫או שותפות הנעשית ברצון ומתוך מודעות‪ ,‬כגון מינוי‬
‫ההלכתית‪ – 13‬ובלבד שאין בהן ממד של ניצול‪ ,‬אף‬
‫בהסכמה‪ ,‬כגון ריבית או אבק ריבית‪ ,‬או התנהלות חסרת‬     ‫שליח או שותף עסקי (הלכות שלוחין ושותפין)‪ .‬לבסוף‬
‫היגיון כלכלי שאינה מוסכמת ואינה לפי "קו הצדק"‪14.‬‬
                                                     ‫באה הבעלות של האדון על עבדו‪ ,‬שהוא קניין נדיר‬
‫מטרתה של התועלת אינה רק ביחס בין הנותן לבין‬
‫המקבל אלא ביצירת חברה צודקת וטובה‪ ,‬נוסף על‬           ‫לשנים רבות‪ ,‬הנוצר באופן מיוחד (כגון שאדם חסר כל‬
‫התועלת שיש בה בהקניית מידות נעלות למיטיב עם‬
‫זולתו‪ .‬לכן יש לפקח על המחירים‪" ,‬ולא יהיה כל אחד‬      ‫נאלץ למכור את עצמו כדי להתקיים או שמכרוהו בית דין‬
‫ואחד משתכר כל מה שירצה"‪ 15.‬יתרה מזה‪" ,‬כופים על‬
‫מידת סדום"‪ .‬כלומר‪ ,‬בית דין כופה את מי שמבקש‬          ‫בגלל שגנב ואין לו כדי להחזיר)‪ ,‬ומתבטל באופן מיוחד‬
‫להימנע מלעשות חסד‪ ,‬כשאין הפסד בדבר‪ ,‬על פי הכלל‪:‬‬
‫"זה נהנה וזה לא חסר"‪ 16.‬ביטוי לדרישה החברתית של‬      ‫(כגון בגט שחרור או בשנת היובל)‪ .‬העבדות במובנה‬
‫תועלת הדדית היא דין "בן המצר"‪ ,‬דין קדימות של‬
‫שכן לקרקע העומדת למכירה הסמוכה לקרקעו לרכוש‬          ‫הגס והפשוט הייתה פעם נפוצה בתרבות האנושית‪ ,‬וגם‬

                                                     ‫בתחום זה התורה ביקשה להקנות לעם ישראל דרכי‬

                                                                     ‫אצילות וחסד (הלכות עבדים)‪.‬‬

                                                                     ‫‪‬‬

                                                     ‫בתהליך העברת בעלות וזכויות‪ ,‬ניתן לציין שלושה‬
                                                           ‫דברים‪ :‬גמירות הדעת‪ ,‬מעשה הקניין וההגינות‪1.‬‬

                                                     ‫גמירות הדעת היא ההבנה של כל אחד מן הצדדים מה‬
                                                     ‫הוא נותן ומה הוא מקבל‪ ,‬ומתוך הבנה זו נוצרת ההסכמה‬
                                                     ‫וההתחייבות‪ 2.‬מעשה הקניין הוא ביטוי מעשי להסכמה‬
                                                     ‫זו‪ ,‬ופעמים הוא שימוש בנכס כדרך שהבעלים משתמשים‬
                                                     ‫בו (קניין חזקה) או מימוש הבעלות (קניין חצר)‪ .‬גמירות‬
                                                     ‫הדעת ומעשה הקניין חוזרים שוב ושוב בספר זה‪ .‬הסכמה‬
                                                     ‫זו‪ ,‬אפשר שתתהווה מתוך המוסכמות החברתיות‪ ,‬אם לא‬
                                                     ‫נקבע אחרת‪ ,‬או מתוך סיכום התנאים בין הצדדים‪ .‬לפיכך‬
                                                     ‫הנוהג המקומי‪" ,‬מנהג המדינה"‪ ,‬יש לו תוקף בכל זמן‪,‬‬
   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258