Page 253 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 253
231
מבוא לספר קניין
וכך גם דין המלך .אומדן הדעת הוא כלי חשוב בקביעת ספר קניין דן בעיקר בניהול הבעלות על נכסיו של האדם
גמירות הדעת של כל אחד מן הצדדים3. (שהם יחסים בין האדם לרכוש) .הספר הוא השני בספרי
המשפט והשלטון – נזקים ,קניין ,משפטים ושופטים –
ההגינות היא בראש ובראשונה היעדר הונאה מצד כל ובא לפני הספר העוסק באופן כללי בהתחייבויות
אחד מן הצדדים .ההונאה במכירה היא רמאות במחיר
הדבר הנקנה ,מכירה במחיר גבוה או קנייה במחיר נמוך אישיות.
ממחירו הרגיל של המכר 4.סוג אחר של רמאות הוא גנבת
דעת ,שהיא מתן תחושת ביטחון מדומה בקניין ,כגון מכירה ספר קניין עוסק בבעלות המאפשרת
מכירת פירות נתונים בסל שהפירות העליונים בו טובים
והתחתונים נחותים 5.אסור להונות שום אדם ,ואפילו שימוש בנכס ,ובו נראה שסדר זכייה ומתנה
גוי 6.ההגינות מחייבת את המוכר להיות אחראי למה ההלכות בא מן הנפוץ אל הנדיר.
שהוא מוכר ולאפשר לכל אחד מן הצדדים לחזור בו מן שכנים האופן היסודי ,הנפוץ והמובהק,
הקניין במקח טעות ,שהוא טעות בסחורה 7.במשא ומתן, שלוחין ושותפין של עיסוק ממוני הוא העברת
על האדם לעמוד בדיבורו .ואם לאו" ,לא עשה מעשה עבדים בעלות על קרקעות וחפצים ביחסי
ישראל" 8,ו"הרי זה ממחוסרי אמנה ,ואין רוח חכמים
נוחה הימנו" 9.צעדים במדרג חריפות עולה (תרעומת, קונה-מוכר ,שבו אחד נותן דבר מה ומקבל תמורתו דבר
מחוסר אמנה ,קללת מי שפרע) ננקטים בעקבות הפרת
התחייבות ,כולל אמירה שאין בה חיוב משפטי 10.ביחסי מה (הלכות מכירה) .סניף של העברת בעלות מעין זו
שכנים ,ההגינות פירושה לשמור על סביבת מחיה נוחה
הוא קבלת דבר מה חינם ,בין בזכייה בדבר הפקר ,כלומר
נקייה מכל היזק :היזק ראייה ,רעש ,ריח וכדומה11 .
שאין לו בעלים ,בין בקבלת מתנה (הלכות זכייה ומתנה).
חלק מן ההגינות הוא תועלת משותפת לשני הצדדים,
וממנה הרחקת נזק ,כמו ביחסי שכנים .הכלל היסודי הרחבה של העברת בעלות מעין זו היא חלוקת נכסים בין
הוא" :כל תנאי שבממון – קיים" 12.לכן אם ויתר אחד
מן הצדדים על תועלת ממונית ,תנאו קיים .וכן אם שותפים ,בייחוד שכנים שיש להם קרקע משותפת ,ומתוך
נתן אחד מן הצדדים דבר מה לזולתו בלא לקבל דבר
תמורתו ,בין הפקיר אותו בין נתן אותו במתנה ,מעשהו כך מתוארים זכויות השכנים וחובותיהם (הלכות שכנים),
בלתי הפיך .התקשרויות ממוניות יכולות להיעשות מתוך
שיתוף פעולה – הלוואה ,שותפות או עסק במשמעותו או שותפות הנעשית ברצון ומתוך מודעות ,כגון מינוי
ההלכתית – 13ובלבד שאין בהן ממד של ניצול ,אף
בהסכמה ,כגון ריבית או אבק ריבית ,או התנהלות חסרת שליח או שותף עסקי (הלכות שלוחין ושותפין) .לבסוף
היגיון כלכלי שאינה מוסכמת ואינה לפי "קו הצדק"14.
באה הבעלות של האדון על עבדו ,שהוא קניין נדיר
מטרתה של התועלת אינה רק ביחס בין הנותן לבין
המקבל אלא ביצירת חברה צודקת וטובה ,נוסף על לשנים רבות ,הנוצר באופן מיוחד (כגון שאדם חסר כל
התועלת שיש בה בהקניית מידות נעלות למיטיב עם
זולתו .לכן יש לפקח על המחירים" ,ולא יהיה כל אחד נאלץ למכור את עצמו כדי להתקיים או שמכרוהו בית דין
ואחד משתכר כל מה שירצה" 15.יתרה מזה" ,כופים על
מידת סדום" .כלומר ,בית דין כופה את מי שמבקש בגלל שגנב ואין לו כדי להחזיר) ,ומתבטל באופן מיוחד
להימנע מלעשות חסד ,כשאין הפסד בדבר ,על פי הכלל:
"זה נהנה וזה לא חסר" 16.ביטוי לדרישה החברתית של (כגון בגט שחרור או בשנת היובל) .העבדות במובנה
תועלת הדדית היא דין "בן המצר" ,דין קדימות של
שכן לקרקע העומדת למכירה הסמוכה לקרקעו לרכוש הגס והפשוט הייתה פעם נפוצה בתרבות האנושית ,וגם
בתחום זה התורה ביקשה להקנות לעם ישראל דרכי
אצילות וחסד (הלכות עבדים).
בתהליך העברת בעלות וזכויות ,ניתן לציין שלושה
דברים :גמירות הדעת ,מעשה הקניין וההגינות1.
גמירות הדעת היא ההבנה של כל אחד מן הצדדים מה
הוא נותן ומה הוא מקבל ,ומתוך הבנה זו נוצרת ההסכמה
וההתחייבות 2.מעשה הקניין הוא ביטוי מעשי להסכמה
זו ,ופעמים הוא שימוש בנכס כדרך שהבעלים משתמשים
בו (קניין חזקה) או מימוש הבעלות (קניין חצר) .גמירות
הדעת ומעשה הקניין חוזרים שוב ושוב בספר זה .הסכמה
זו ,אפשר שתתהווה מתוך המוסכמות החברתיות ,אם לא
נקבע אחרת ,או מתוך סיכום התנאים בין הצדדים .לפיכך
הנוהג המקומי" ,מנהג המדינה" ,יש לו תוקף בכל זמן,

