Page 779 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 779
757
מבוא לספר שופטים
לעברות הנפוצות כדי להרתיע מלעשותן ,כעולה ממדרג ספר שופטים ,העוסק במוסדות המשפט והשלטון ,הוא
העונשים שבתורה :מיתת בין דין ,כרת ,מיתה בידי האחרון בספרי המשפט והשלטון – נזקים ,קניין,
שמיים ומלקות ,ואיסור הפטור מענישה בבית דין4. משפטים ושופטים – והוא גם חותם את כל "משנה
אחד מיסודות המדרג הוא מצבו התודעתי של עובר
העברה :אנוס ,שוגג ,מזיד ,מורד בה' 5,ובכללו גם תורה".
מי שמורד בסמכות הסנהדרין או המלך .מעל לכל
אלה ,פרוס מאזן הצדק בין הפרט לבין הכלל ,מפני סנהדרין ספר זה עוסק בהבאת תבנית
שהחוקים נועדו לטובת הקהל ,ולא רק ליחיד 6.בעניין
זה ,תפקידה של הסנהדרין הגדולה ליישם את דברי החיים הלאומיים היהודיים עדות
התורה הנצחיים בחיי היומיום ולהורות לעתים הוראת בארצם לידי שלמות עם בניינם
שעה כדי לשמור עליהם מפני סערות הזמן ולהעמיד ממרים של שני המוסדות המכוננים,
תורה אחת ומאוחדת .קבלת העם והאחדות גם היא אבל הסנהדרין והמלכות .לאחר ספר
מקור כוחם של מוסדות אלו ,והיא הדרך להנהגתם7. מלכים ומלחמות משפטים ,באות בספר זה הלכות
אך סדר חברתי אינו חזות הכול .משום כך ,אי הציות
לחוק חמור ,אבל גם מסויג ,מפני שלעתים חובה על המוסד המשפטי המרכזי ,הסנהדרין ,תחומי אחריותו
האדם לא לציית לחוק8. וסמכותו להעניש (הלכות סנהדרין והעונשין המסורין
השאיפה הגדולה של המנהיגות היהודית היא להצעיד להן) .נספח למוסדות המשפט הם דיני עדות (הלכות
את האדם אל שיא מעמדו במציאות" ,בתקינות הדעות,
בהדגשה למתן השקפות נכונות בה' יתעלה תחילה, עדות) .לאחריהם נידונה סמכות הסנהדרין וחובת
ובמלאכים [כוחות הנהגת ה'] ,ורצונה להחכים את
האדם ולהבינו ולהעירו ,עד שידע את כל המציאות כפי הציות לה ,ומתוך כך להורים (הלכות ממרים) .בין
הצורה האמתית" 9.וכשיש תורה המדריכה להנהגה מעין
זו" ,תדע שאותה התורה אלוהית" .הרמב"ם מצעידנו מוסד הסנהדרין לבין מוסד המלכות באים דיני אבלות,
אט אט בשבילי התורה עד תיאור ימות המשיח ,שכל
תכליתם מיצוי כוחותיו של האדם ומהותו בהכרת ה' הן הפרטית הן הציבורית ,ונספחים להם דיני גמילות
בלבד .כך באים לידי שלמות הנושאים הנידונים במחציתו
השנייה של "משנה תורה" ,העוסקת בציבור (המקדש, חסדים (הלכות אבל) .סופו של הספר ,כספר חזון
המשפט והשלטון) ,שהרי המלך מטפל בהקמת מערכת
המשפט ,והמוסד העליון שלה ,הסנהדרין הגדולה ,שוכן גאולה ,עוסק במוסדות השלטון ובמעמדם של בני
במקדש 10.לעומת זאת ,המחצית הראשונה שלו עוסקת
הגויים במדינה ,ושיאו של כל הספר ,כמו גם שיאה
בעיקר ביחיד.
של המציאות הארצית ,במלכות המשיח (הלכות מלכים
נראים הדברים שספר "משנה תורה" ,והדבר ניכר
במובהק במיוחד בספר "שופטים" ,נכתב מתוך חזון ומלחמות).
עמוק לשמש יסוד למדינה היהודית שהרמב"ם ראה
לנגד עיניו :הדרכתו הנשגבת לחייל היהודי 11,למלך מיקומן של הלכות אבל אינו ברור מאליו .הרמב"ם עצמו
היהודי 12,לחידוש הסנהדרין ,שהרמב"ם ראה את מטעים את סידורן כהמשך להלכות סנהדרין ,האחראית
הקמתה כמציאות מעשית 13,ולשופט היהודי ,שהוא לקבורתם של הנידונים למוות ,שאין להתאבל עליהם1.
"חכם מופלא שראוי להורות בכל התורה כולה"14. ואמנם סוף האדם נידון לפני סוף החיבור ,כדי שייתן
מטבע לשון זה כבר נזכר בפתיחה לחיבור ,מפני האדם דעתו על תכלית חייו .אפשר גם שהלכות אבל
שהחיבור הזה" ,משנה תורה" ,עתיד לשמש לחכמי באות לפני הלכות מלכים ,מפני שהאבלות על החורבן
והשואה הלאומית תבוא לידי תיקון רק בהקמת מדינה
שתביא לביטול שעבוד מלכויות ולגאולה השלמה
והחזרה לדת האמת2.
הספר עוסק בסדרי החברה ובתכליתם של שני המוסדות,
הסנהדרין והשלטון" ,לתקן העולם" ,3להעמיד אומה
למופת ,שהיסוד החברתי והביטחוני והמשפטי בה
יציבים כסלע איתן ,וחוקיה הם חוקי צדק .בתחום
הפלילי של ההלכה (שאינו ממוני) ,קיים מדרג של
עונשים לפי חומרת העברה ,שכיחותה ,הפיתוי לבצעה
והקלות בעשייתה .לפי מדרג זה ,נקבע עונש חמור
